יו"רית רשות החשמל מבקרת את הסכם הגז שהיא בעצמה אישרה

ועדת הכלכלה של הכנסת, דנה אתמול (ד') בהסכם הגז ההיסטורי שנחתם ב-2012 בין מאגר "תמר" לחברת החשמל, שלו השפעה מכרעת על מחיר החשמל שישלמו אזרחי ישראל בשנים הקרובות.

בעקבות הדיון, פנה יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל למבקר המדינה וביקש ממנו לבדוק כיצד קרה שחברת החשמל התחייבה לשלם לתמר על גז שלא בהכרח תשתמש בו, במסגרת ההתחייבות המוכרת בכינוי 'Take or Pay', או TOP.

את הביקורת נגד הסכם הגז בין חברת החשמל לתמר מובילה בתוך הממשלה יושבת ראש רשות החשמל אורית פרקש-הכהן. לדעתה מדובר בהסכם רע מאוד, שתנאיו הוכתבו על ידי מונופול הגז הדורסני.

הביקורת הזו מקבלת ביטוי נרחב ובולט בפרסומים בתקשורת, כולל בימים האחרונים. פריט המידע היחיד שנחסך מהקוראים הוא העובדה שפרקש-הכהן אישרה במו ידיה את ההסכם, לאחר שעבר בחינה מעמיקה ברשות החשמל במשך שבועות רבים. ההסכם הועבר לרשות זמן לא רב לאחר אישורו בדירקטוריון חברת החשמל בדצמבר 2011, ואושר כאמור על ידי פרקש-הכהן חצי שנה לאחר מכן, ב-14 ביוני 2012, לאחר שעבר שימוע ציבורי ונדון בלא פחות משמונה ישיבות מליאה.

לפי הפרוטוקולים, בעת אישור ההסכם סברה פרקש-הכהן כי מחיר הגז הבסיסי שסוכם עם חברת החשמל היה "סביר". לעומת זאת הייתה לה הסתייגות עקרונית מנוסחת ההצמדה של המחיר שהתבססה על מדד המחירים לצרכן האמריקאי, ה-CPI, בתוספת שנתית של אחוז ריבית (שהופחתה במחצית השנייה של תקופת ההסכם). פרקש-הכהן סברה כי מדובר בנוסחת הצמדה חריגה ולא מקובלת שתביא לכך שמחיר החשמל רק יעלה (נומינלית) במהלך השנים ויגיע בשיאו ל-8 דולרים ליחידת חום. היא התעקשה להסיר מההסכם את מנגנון תוספת האחוז, והבהירה כי הרשות לא תאשר להבא הסכמים בעלי נוסחת הצמדה למדד האמריקאי.

לבחון את ההסכם מחדש

מדוע אישרה פרקש-הכהן בכל זאת את ההסכם למרות הסתייגותה העקרונית? האם היא מנסה כעת להתנער מאחריותה על ידי הפניית האש לכיוון היזמים? את תשובתה של פרקש-הכהן, כפי שהושמעה בעבר, ניתן לנסח בערך כך: ראשית, יש לזכור שבעת אישור ההסכם לא היה למשק גז כלל, ורשות החשמל פעלה תחת לחץ כבד של הממשלה, חברת החשמל והיזמים, שאיימו כי ללא אישור ההסכם יעוכב פיתוח מאגר תמר. שנית, באותה תקופה עמדו להיערך מספר קידוחי חיפושים על ידי יזמים חדשים, וההנחה הייתה שלפחות בחלקם יתגלה גז.

הציפייה הכללית הייתה שבעתיד תתפתח תחרות שתמתן את עליית המחירים שכנגדה התריעה הרשות. אבל, בניגוד לציפיות, נכשלו כל הקידוחים האחרים ויחד איתם נקברו הציפיות לתחרות, לפחות ברשות החשמל.

כאן המקום להעיר שחבל שההבנה שאליה הגיעה פרקש-הכהן כבר ב-2013 לא חדרה למקום עבודתה הקודם, הרשות להגבלים עסקיים. הממונה על ההגבלים פרופ' דיויד גילה ממשיך כידוע להאמין שאפשר לייצר תחרות במשק הגז, ובגלל אמונתו זו הגיע המשק לתסבוכת שבה הוא מצוי כיום.

כעת מתברר שנוסחת ההצמדה איננה הבעיה היחידה שיש לפרקש עם הסכמי תמר וחח"י. עכשיו עומד על הפרק גם סעיף ה-TOP. לפרקש-הכהן אין בינתיים עמדה בסוגיה, אבל היא משוכנעת שמן הראוי לבחון אותה מחדש. הסיבה: בדיעבד מתברר שהביקוש לחשמל במשק יהיה נמוך משמעותית מהתחזיות. כתוצאה מכך נוצר מצב שחברת החשמל תשלם עבור גז שלא תצרוך בפועל.

לדעת פרקש-הכהן מדובר בשינוי נסיבות שמצדיק בחינה מעמיקה של הסעיפים. לדעתנו, ליזמים אין מה להתלונן, הרי ידוע שבישראל כל הסכם חתום הוא רק בסיס לשינויים.

בגלל מתווה הגז: IHS הורידה את הציון של ישראל בפרמטר של תפקוד הממשלה

חוסר הוודאות סביב מתווה הגז הוביל את חברת הייעוץ הבינלאומית IHS CERA להוריד את הציון שמקבלת ישראל בפרמטר של תפקוד הממשלה. הציון הוא אחד הפרמטרים שלפיהם נקבע מקומה של ישראל בדירוג המדינות הבטוחות להשקעה בתחום הנפט והגז. נכון לסוף 2014, עמדה ישראל במקום ה-61 בעולם בדירוג הסיכון להשקעה.

בעדכון שהפיצה IHS CERA אתמול (ד') למשקיעים, מנתחת סוכנות הייעוץ את ההתפתחויות האחרונות סביב קידום מתווה הגז ומתמקדת בקושי הפוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר בכנסת את סמכויות שר הכלכלה לממשלה. לאור הקשיים האלה, מעריכה הסוכנות כי לא ניתן להוציא מכלל אפשרות שהסכם המתווה יעבור שינויים נוספים לפני אישורו הסופי.

"ההתערבויות התכופות והבלתי צפויות לעתים של הממשלה הישראלית בעבר כבר זיכו את ישראל בציון נמוך של (4)D בפרמטר של סיכון רגולטורי", נכתב בעדכון. "ההתפתחויות האחרונות מצדיקות הורדת דירוג נוספת בפרמטר של תפקיד המדינה".

IHS נחשבת לחברת הייעוץ המובילה בעולם בתחום הנפט והגז, ומייעצת בין היתר גם לממשלת ישראל.