השבוע האחרון היה סוער במיוחד בגזרת הגז הטבעי. ראשי חברות קרטל הגז, שהופיעו בכנסת ובימי עיון, לא חדלו מלהתלונן על היחס כלפיהם ולטעון שלמדינה נגרמים הפסדי עתק (כתוצאה מהפיגור שהם אחראים לו בפיתוח "לווייתן"). במקביל, המשיך שר האנרגיה יובל שטייניץ להטעות את הציבור גם הוא.
בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת התלונן ביני זומר, מנהל נובל אנרג'י בישראל, על התקפות מילוליות נגד החברה, למרות שנובל, לטענתו, היא היחידה מבין חברות האנרגיה בעולם, שהסכימה לבוא ולקדוח בישראל.
זו טענה שאין לה בסיס. היו חברות אנרגיה זרות נוספות שפעלו בישראל, אלא שלנובל התמזל המזל למצוא את מאגרי הגז הגדולים ב"תמר" וב"לווייתן". אם נובל היתה קודחת רק קידוחים יבשים, גם היא היתה עוזבת את ישראל כלעומת שבאה וחברה אחרת היתה מנסה את מזלה.
הטעות של זומר אינה שווה בחומרתה להטעיות שבהם נוקט שר האנרגיה שטייניץ. כדי להוכיח שהמחיר בישראל נמוך בהשוואה עולמית, השווה שטייניץ את מחיר הגז הטבעי בישראל למחיריו במדינות ה-OECD, ומצא כי רק בשלוש מדינות OECD מחיר הגז הטבעי נמוך מאשר בישראל.
אלא ששלוש המדינות הללו - ארה"ב, קנדה ואוסטרליה - הן שלוש מארבע המדינות היחידות ממדינות ה-OECD שדו"ח ועדת צמח, שפורסם ב-2011, קבע שהן ברות השוואה לישראל.
"משק האנרגיה הישראלי שונה במידה רבה ממשקי אנרגיה של מרבית מדינות ה-OECD וזאת בכמה פרמטרים בעלי משקל", קבעה ועדת צמח. "לישראל שדות גז טבעי, אשר עשויים לאפשר עמידה בביקושים מקומיים ואף לפתח את מערך הייצוא. בין המדינות המפותחות החברות ב-OECD המצב דומה רק בנורבגיה, קנדה, אוסטרליה במידה קטנה ולאחרונה בארה"ב".
הטעיה נוספת ששטייניץ דבק בה היא שאין מדינה המטילה הגבלות על היצוא. אפילו בארה"ב, דיווח השר, האיסור על היצוא בוטל בשנים האחרונות. שטייניץ שוב "שכח" לדווח שבארה"ב בוטל איסור הייצוא רק אחרי שהתגלו שם מאגרי גז טבעי שיספיקו לצריכה למשך 100 שנים לפחות. לפי ההמלצות של ועדת צמח להתרת היצוא, מלאי הגז הטבעי של ישראל יסתיים בתוך 25 שנה. יחי ההבדל הקטן.
האקרובטיקה של המועצה לביטחון לאומי
ועדת צמח קיבלה מהמועצה לביטחון לאומי חוות דעת חסויה, שעסקה בפן הגיאופוליטי של יצוא גז טבעי. לאור חוות דעת זו, המליצה הועדה "כי תהיה עדיפות מוחלטת לייצוא גז טבעי ישראלי ממתקן (יבשתי או ימי) משטח שנמצא בשליטה ישראלית... ייצוא משטח זר יתאפשר אך ורק במסגרת הסכמים בילטרליים בין המדינות".
המלצת המל"ל לועדת צמח הושפעה, ככל הנראה, מלחצם של גנרלים (מיל.) שתכננו הקמת מתקני LNG בישראל ולכן רצו לפסול את האופציה להקמתם בקפריסין, המדינה הזרה שדובר בה אז. רעיון הייצוא למצרים או דרך מצרים עוד לא עלה אז על הפרק, כפי שעמדה על כך הוועדה. "למדינת ישראל הזדמנויות מצומצמות ביותר של ייצוא גז טבעי למדינות השכנות," קבעה הועדה. "...[ישראל] תיאלץ ככול הנראה לייצא חלק ניכר מהגז שלה באמצעות LNG".
אחרי שהקמת מתקני LNG על חופי ישראל ירדה מעל הפרק וקפריסין נפסלה למעשה ע"י הוועדה, הגישה המל"ל לועדת קנדל חוות דעת הפוכה, שנועדה לשרת את האינטרס של אדוניה, רה"מ בנימין נתניהו, ליצוא גז דרך מצרים, מדינה שהשלטון בה אינו יציב ושלפי קריטריונים ביטחוניים היתה נפסלת. בהמלצה החדשה נקבע (ככל הנראה, עיניי לא שזפו אותה) שייצוא גז טבעי למדינות האזור ישפר את מצבה הגיאופוליטי של ישראל - תירוץ המשמש את רה"מ, שר האנרגיה, חברות האנרגיה והממשל האמריקני כנימוק עיקרי לקידום מתווה הגז הטבעי.
אלא שגם טענה זו עומדת בניגוד למסקנות ועדת צמח, שלא ראתה כל יתרון בנימוק הגיאופוליטי. נהפוך הוא. הוועדה קבעה כי "ברוב המקרים אספקת הגז הטבעי, בפני עצמה, אינה מקנה כוח גיאופוליטי משמעותי ואינה משמשת כמנוף יעיל לקידום אינטרסים מול המדינה הצרכנית. בנוסף, האספקה אינה מקנה הגנה צבאית ולא תורמת להשגת שטחים. כמו כן, ההשפעה של המסחר בגז על היחסים המדיניים אינה בהכרח חיובית. למשל, מחלוקות מסחריות יכולות דווקא להעיב על היחסים המדיניים".
אפרופו שאול צמח, לפני כמה שבועות, בהרצאה באוניברסיטת ת"א שנעלמה מעיני התקשורת הישראלית, הוא קבע שעל ישראל לדחות את התחלת פיתוח "לווייתן" אפילו עד 2025.
צמח נימק את עמדתו בשינויים שהתרחשו בשנתיים האחרונות בשוק הגז הטבעי העולמי ובהם ירידה חדה במחירי הנפט, תחילת יצוא LNG מארה"ב, יבוא LNG לירדן מקטאר, וענין מוגבל בפעילות חיפושים בישראל. "עלינו להחליט מתי [להתחיל] לפתח את לווייתן: 2020, 2022 או 2025", הסביר צמח והוסיף שכדי ליצור תחרות בשוק הישראלי, עדיף לפתח את שדה "מארין", השייך לפלסטינים.
עשרות אגורות לקו"ש? לא כסף
מבין הטיעונים של נציגי הממשלה נגד הורדת המחירים, בולט הנימוק המפורסם שמדובר בסבסוד הגז הטבעי. במלים אחרות, הפחתת המחיר לגז הטבעי מ-6 דולר ל-3 דולר ליחידת חום תגרום להפסד הכנסות ניכר למדינה כלומר לסבסוד המוצר על ידי המדינה. וסבסוד הרי הביא להתמוטטות תעשיית האנרגיה בכמה מדינות.
זהו נימוק חסר בסיס, שרק חושף את ערוות טועניו. סבסוד הוא הזרמת כסף ע"י הממשלה לשוק, לרוב באמצעות תשלום לספק המוצר. לצורך כך המדינה מדפיסה כסף ומחוללת אינפלציה.
בהפחתת מחיר הגז הטבעי, לעומת זאת, לא מדובר בכך שהמדינה תעביר כסף ליזמים, כלומר תסבסד אותם, אלא בכך שהכנסותיה יהיו נמוכות יותר, אפילו במידה ניכרת, כתוצאה מירידה בהכנסות מגביית מס ששינסקי.
אם אכן כך יקרה, זו תהיה דרך יעילה הרבה יותר לחלוקת הרווחים ממשאבי האנרגיה של מדינת ישראל מאשר באמצעות גביית מסים בעשרות מיליארדי שקלים וכל השחיתות הכרוכה בכך. אולם, המדינה מעדיפה להטיל על אזרחיה מס של כ-3 דולר ליחידת חום כאשר חלק ניכר מסכום זה יזרום דווקא לקופות של חברות קרטל הגז הטבעי.
כאשר ייחתכו מחירי הגז הטבעי אפילו הטענה של ערן יונגר, אנליסט במיטב דש, שביטל בראיון ל"גלובס" את הטענה שאם מחיר הגז הטבעי יופחת תהיה גם ירידה ברמת המחירים במשק - תוכח כמוטעית.
יונגר טען כי "מחיר החשמל יירד בכמה אגורות, אולי בכמה עשרות אגורות". מאחר שמחיר החשמל היום עומד על 48.2 אג' לקו"ש, הרי שכל הפחתה של אגורה היא הורדה של יותר מ-2% במחיר והפחתה של עשרות אגורות היא הפחתה של עשרות אחוזים במחיר החשמל ובעלויות אנרגיה של התעשיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
