הלאמה: כמה תשלם המדינה על הפיכת וינגייט למכון לאומי?

לפני כשבועיים נחשפה אחת מהתוכניות הראשונות שנמצאות על הכוונת של שרת התרבות והספורט מירי רגב - התוכנית ל"הלאמת כספי הטוטו", שתאפשר למדינה (משרד הספורט) שליטה רחבה יותר על כספי החלוקה של מועצת ההימורים. בינתיים התוכנית הזאת מתקשה לצלוח את המבחן המשפטי (הורדה השבוע מחוק ההסדרים, בהמלצת היועמ"ש של הממשלה). אבל מתברר כי זו לא תוכנית ההלאמה היחידה שנמצאת על סדר יומה של השרה הנכנסת: בשבועות האחרונים פועלים במשרד התרבות והספורט בצוותא עם אנשי האוצר, להשלים את הכנתה של הצעת חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט), או בקיצור "חוק מכון וינגייט". במסגרת הצעת החוק שכבר עברה אינספור טיפולים, שינויים ומהפכים לאורך השנים, ייכנס מכון וינגייט ("עמותת מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט") להליך של פירוק, והוא יעבור לידי המדינה. הכיוון הכללי הוא להעביר את הצעת החוק עם חזרתה של הכנסת מפגרת הקיץ.

בתזכיר הצעת החוק המעודכנת שהגיע לידי "גלובס" נכתב כי "לאור בעייתיות שהתעוררה בשעתו בנוגע למבנה המשפטי של המכון, ובהתאם לתכנית הבראה שגובשה למכון המצוי בקשיים תקציביים, הוחלט לפעול לייסודו של המכון כתאגיד סטטוטורי".

המשמעות הראשונית: המדינה תמחק באופן מיידי את חובות המכון הנאמדים ב-20 מיליון שקל. בנוסף, המכון יתוקצב ישירות על-ידי המדינה והוא "ימומן בחלקו מתקציב המדינה וייקבע בחוק התקציב השנתי בתחום פעולה נפרד במסגרת תקציב משרד התרבות והספורט". לפי גורם הבקיא בפרטי התוכנית, התקציב השנתי השוטף של המכון מכספי המדינה יעמוד על כ-17 מיליון שקל בשנה. מדובר בסכום גבוה מזה שתיקצב מינהל הספורט את המכון בשנים האחרונות.

בנוסף, על-פי התוכנית המתגבשת יקצה משרד האוצר סכום המוערך, נכון לעכשיו, ב-25-30 מיליון שקל לטובת הסדרת המקרקעין של המכון מול מינהל מקרקעי ישראל. משמעות ההסדרה היא שהמקרקעין של המכון היושב דרומית לשכונת פולג בנתניה, ומצוי בהסכם החכרה מול המינהל - יעבור לידי המכון, שיוכל לפעול בו לצרכיו ללא חסמים בירוקרטיים: מבניית מלון, דרך הקמת אזורי מגורים נרחבים יותר לספורטאים ואנשי צוות, הרחבת התשתיות הספורטיביות וכו'. יש לציין כי הסכום שצוין להסדרת המקרקעין הוא בגדר הערכה שמאית ראשונית, ועשוי להשתנות עם קבלת השומות הסופיות.

ניצול המשאב הנדל"ני

מהרגע שהחוק יעבור, אם וכאשר, המכון יזכה למעמד מקצועי חדש שיאפשר לו ליהנות בין היתר מבלעדיות בין היתר בתחום ההסמכות - למשל בנושא האימון המתקדם - אלו יוכלו מהיום והלאה להיעשות רק על-ידי הגוף המוכר מטעם המדינה, כלומר מכון וינגייט.

הרעיון העיקרי של הצעת החוק הוא ניצול המשאב הנדל"ני הכמעט בלתי מוגבל של וינגייט, לצורך הקמת "כפר ספורט לאומי" שיאפשר לאגד את כל הצרכים של הספורטאים במקום אחד - מהדרכה, דרך אקדמיות למצוינות, מעבדות מחקר מתקדמות, רפואת ספורט, תוך שימוש במתקנים מתקדמים.

כספים נוספים שמהם עשוי ליהנות המכון הם כספי הטוטו - על-פי תוכנית "הבתים הלאומיים", שמתוכננת להיות חלק אינטגרלי מהצעת החוק, הכוונה היא להקצות כ-70 מיליון שקל לפחות מכספי הטוטו בפריסה למספר שנים לטובת בנייה ושיפוץ של מקום מושבם של איגודי הספורט השונים, שנכון להיום יושבים מחוץ למכון (רובם נמצאים בהדר יוסף). על-פי התוכנית, איגודים שלא ירצו לעבור לבתים הלאומיים החדשים במכון וינגייט, לא יחויבו לעשות כן, אבל ייאלצו להסתפק רק בתקצוב המדינה לשדרוג המתקנים הקיימים בהם הם משתכנים כיום.

בתזכיר הצעת החוק מסומנים מספר יחידות שיופעלו על-ידי המכון: בית הספר הלאומי למאמנים ולמדריכים; מרכז למחקר מדעי הספורט, רפואת ספורט ושיקום נפגעי תנועה בספורט; היחידה לספורט הישגי; היחידה לאיתור, לקידום ולטיפול ספורטאים צעירים מצטיינים; מרכז לקידום ספורט הנשים בישראל; המרכז למחוננים בספורט (כולל הפעלת תנאי פנימייה); יחידה שתעסוק בתיעוד הספורט בישראל; ספרייה מקצועית וארכיון ספורט; מוזיאון ספורט ופעילות גופנית; מלון ואכסניה לספורטאים, נבחרות ישראל ולספורטאים מחו"ל.

תהליך התייעלות של שנתיים

יש לציין כי בשנתיים האחרונות עובר המכון תוכנית התייעלות שנועדה בין היתר כדי לקדם את הליך הפיכתו למכון לאומי. בין היתר פועל במכון רו"ח מלווה (רו"ח קובי גינזבורג) מטעם המדינה. בעבור ההחלטה של המכון להיכנס להליך של תיאגוד, התחייב לעבור תוכנית הבראה והתייעלות, במסגרתה נדרשו פיטורי עובדים, צמצומי שכר, פרישות עובדים מוקדמות וכו'.

עמותת מכון וינגייט נוסדה בשנת 1957. ההחלטה לקדם את הליך ההלאמה של המכון אמורה לפתור בין היתר את הקשיים הכלכליים והחובות אליהם נקלע המכון. המצב הכלכלי הביא בין היתר לאובדן האטרקטיביות של המכון בשימוש במתקנים השונים, שעם הזמן התיישנו ונותרו הרחק מאחור אל מול מתקני הספורט והאימון החדישים שהוקמו במדינה.

אחרי ההתאחדות לכדורגל, מכון וינגייט הוא עמותת הספורט השנייה מבחינת ההיקף הכלכלי שלה. הכנסות המכון בשנת 2013, על-פי הדוחות שנמסרו לרשם העמותות, הסתכמו ב-79.2 מיליון שקל.