יו"רית ועדת הסמים מתחייבת לשנות את המדיניות מקצה לקצה

תמר זנדברג היא הראשונה בתפקיד שתומכת בלגליזציה ■ בראיון ל"גלובס" היא מסבירה למה צריך להתייחס גם להרואין בצורה שונה, וכמה כסף המדינה יכולה להרוויח מקנאביס ■ "ח"כים חוששים שיתפסו אותם כסטלנים"

תמר זנדברג / צילום: אוריה תדמור
תמר זנדברג / צילום: אוריה תדמור

חודש לאחר שמונתה לראשות הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, מבטיחה ח"כ תמר זנדברג (מרצ) להביא לשינוי במדיניות ההפללה של מעשני מריחואנה עוד במהלך הקדנציה הנוכחית, ומתחייבת להתייחסות שונה לגמרי כלפי סמים באשר הם, לעומת אופי ההתייחסות לנושא עד כה.

בראיון ל"גלובס" אומרת זנדברג כי היא "מקווה להשיג התייחסות עניינית ורלוונטית לנושא הסמים באופן כללי. עד עכשיו היה 'שטנץ' מאוד מסוים, למרות שהוא לא רלוונטי לכלום, בסגנון 'אוי, סמים זה נורא ואיום, הכול אותו דבר'. אני מקווה לשנות את השיח בנושא ולהתבסס על נתונים ועל ידע, אבל גם עם גישה אחרת".

לזנדברג יש רקורד של עשייה, עם 4 הצעות חוק שהגישה בנושא, אך מה שככל הנראה חורה יותר מכל למתנגדיה הוא העובדה שהיא מדברת על כך בחופשיות - גם על השימוש העצמי במריחואנה, כפי שהתבטאה לא פעם. כעת, כשיו"ר ועדת הסמים תומכת בנושא, ולא מתנגדת כפי שהיה נהוג בעבר - הדבר גורר לא מעט ביקורת.

"היה לי מיני-מרד בוועדה", היא מספרת. "מצד אחד מרד של חברי כנסת שאמרו 'את משתמשת בוועדה כדי לקדם את עמדותיך', כאילו שזה לא מה שכולם עושים. ומצד שני אזרחים ועמותות שלחו תלונות, ואפילו התקבלה תלונה בוועדת האתיקה על זה שאמרתי שאני מעשנת. גם ועדת הבריאות אמרה שנושא הקנאביס הרפואי אמור להיות שם, ולא אצלי. אבל זה טוב, אני רואה את זה כאתגר טוב".

- אז אולי צריך לשנות את שם הוועדה פשוט ל"ועדת הסמים"?

"בהחלט. קודם כל צריך להסתכל על מה זה בכלל אומר סמים. אולי לא הסמים זו הבעיה, אלא השימוש לרעה בסמים, כמו באלכוהול ובשאר החומרים.

"אחד הרופאים שהשתתף בישיבה של הוועדה הקרין שקף שמדרג את הסכנה שנשקפת מסמים שונים, וחברי הכנסת נדהמו לגלות שקנאביס נמצא ממש למטה, לעומת אלכוהול, טבק, קפאין, ריטלין ואפילו אופטלגין, למשל. היה פתאום רחש בוועדה".

- אז צריך לחנך את חברי הכנסת?

"כן, גם את חברי הכנסת וגם את הציבור. בסך-הכול העמדות של חברי הכנסת דומות לעמדות הציבור. לפעמים הם פשוט חוששים להתבטא בנושא, כדי שלא יתפסו אותם כסטלנים. אף אחד מהם לא רוצה לדבר, אפילו על דברים שכולם יודעים. וכאן יש המון חשיבות 'לצאת מהארון' הזה, כי ברגע שמתחיל שיח יותר רלוונטי, אז יותר חברי כנסת תופסים אומץ. עובדה שפתאום המון חברי כנסת, כמו שלי יחימוביץ', ינון מגל וחברי כנסת מהרשימה המשותפת מתבטאים בנושא".

- מה השתנה פתאום?

"אני חושבת שבשנתיים האחרונות חל שינוי. אצלנו במרצ נושא האי-הפללה קיים מאז 2004. היום שואלים כל פוליטיקאי שמתמודד מה דעתו על סמים".

"ליצמן בא עם מלוא הרצינות"

בטווח הארוך, זנדברג מציינת שההקלה על חולים שצורכים קנאביס רפואי עומדת בראש מעייניה. רק לאחרונה הודיע סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, כי יהיה שינוי באופן חלוקת התרופה. "יש גם היום בתי-מרקחת שנותנים כל מיני תרופות אחרות כמו מורפיום, אז יש סדר, וגם בזה נעשה סדר", אמר השבוע ליצמן. זנדברג מברכת על הצעד הזה ואומרת שהיא "מאמינה שליצמן בא עם מלוא הרצינות לנושא".

אבל לא רק השימוש הרפואי בצמח נמצא אצלה על הכוונת. בישיבה הראשונה של הוועדה הוצג מחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים, שהראה כי "הרשות למלחמה בסמים מצביעה על עלייה מתמדת בשיעור השימוש בקנאביס למרות מדיניות ההפללה הננקטת כנגד משתמשים, כך שנדמה שקו המדיניות הקיים איננו יעיל". המחקר מצביע על כך ששיעור המשתמשים בקנאביס בקרב בני 40-18 ב-12 החודשים האחרונים הוא בין 7.6% ל 10.2%, וכי "בניגוד לדעה הגורסת כי השימוש בקנאביס מוביל לשימוש בסמים קשים, מחקרים מראים כי לא מתקיים קשר סיבתי בין השימוש בקנאביס לבין צריכת סמים קשים באופן ישיר. יתרה מכך, ניתן לראות כי במדינות שפנו למדיניות אי-הפללה או לגליזציה, ישנה הפרדה בין שוק הסמים הקשים לבין שוק הקנאביס שמובילה לירידה בשיעור השימוש בסמים קשים" עוד הראה המחקר כי ישנו קשר בין לגליזציה של קנאביס לירידה בכמות תאונות הדרכים, וכי מבחינה כלכלית לגליזציה מלאה תכניס למדינה 1.78 מיליארד שקל בשנה. אי-הפללה בלבד תכניס למדינה סכום צנוע יותר, העומד על כ-633 מיליון שקל.

על דברים אלה מסתמכת זנדברג, שמציינת כי בכל הנוגע לאי-הפללה של משתמשים, "אני לא יודעת כרגע אם זה יהיה חוק או שינוי מדיניות, אבל אני בהחלט מתחייבת שנצליח להשיג בקדנציה הזו שינוי משמעותי במדיניות ההפללה - אחזקה או עישון של גרמים בודדים לשימוש פרטי למטרות הנאה לא יופלל כפי שהוא מופלל היום".

זנדברג מציינת לטובה את המדיניות של פורטוגל, אשר ביולי 2001 הפכה למדינה הראשונה באירופה שביצעה דה-קרימינליזציה לשימוש והחזקה של סמים לא חוקיים, למעט הולנד. על אף החשש שהדבר יביא לגידול בשימוש בסמים בקרב האוכלוסייה, העלייה בשימוש בסמים הייתה תואמת לעלייה בשימוש במדינות בהן לא בוצע כל שינוי במדיניות. כלומר, עצם העובדה ששימוש בסמים הפך לדבר לא פלילי לא גרר עלייה בשימוש בהם.

"צריך להסתכל על משתמש הסמים, כל הסמים, עד הרואין, כקורבן ולא כעבריין", אומרת זנדברג. "פורטוגל מובילה בנושא הזה. המדינה צריכה לדעת שיש שיעור מסוים של משתמשים שתמיד יהיו, בגלל נסיבות החיים שלהם, והמדינה צריכה לדאוג לבריאותם ולטיפול בהם. לא לאכוף על המשתמש עצמו, כי זה לא מוכיח את עצמו. גם בישראל צריך להסיר את מעטה השמרנות הקיצונית שלא רוצה לראות את הדברים כפי שהם. עוד כמה שנים נשב, נסתכל אחורה ונגיד: 'איזה אידיוטים היינו'. לא יהיה ברור לנו למה לקח לנו כל כך הרבה זמן להגיע לזה".

זנדברג תולה תקוות רבות בשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, למרות שבעברו יש "פרט שלא כל כך עוזר לנו", כך היא מתבטאת בלשון המעטה - ארדן היה בעברו יו"ר אל-סם. "אני בקשר עם ארדן, שהוא הכי חשוב בנושא הזה, כי הוא מתווה מדיניות", היא אומרת. "ההתבטאויות שלו הרבה פחות נחרצות ממה שהיה אפשר לצפות. אני מצפה ממנו לבחון את הנושא בצורה עניינית לפי העובדות, סכנות ויתרונות כאחד. אין ספק ששינוי ממשי יבוא משם, מהגורמים האלה", היא אומרת.