במכללות למשפטים תוקפים את אוניברסיטת ת"א: מתנשאים וסנובים

דבריו של פרופ' רון חריס, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, בראיון ל"גלובס" עוררו זעם במכללות ■ פרופ' סיני דויטש ממכללת נתניה: "באוניברסיטת ת"א לימודי המשפטים מנותקים מעולם המעשה"

 סיני דויטש    / צלם: יונתן בלום
סיני דויטש / צלם: יונתן בלום

תגובות נזעמות מצד ראשי המכללות למשפטים לדבריו של פרופ' רון חריס, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, שמתח שלשום (ב'), בראיון ל"גלובס", ביקורת על איכותם של עורכי הדין בוגרי המכללות למשפטים.

בראיון חשף פרופ' חריס את הרפורמה בתוכנית הלימודים לתואר ראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, שתיכנס לתוקפה בשנה הקרובה. במסגרת הראיון טען חריס כי רמתם של בוגרי לימודי המשפטים באוניברסיטאות היא גבוהה בהרבה מזו של בוגרי המכללות למשפטים. "אנחנו מכשירים עורכי דין חדשניים וחלוצים שיעצבו את הכללים ויהיו בחזית של המקצוע", הצהיר חריס. "המכללות, לעומת זאת, מכשירות סטודנטים 'רגילים' שיפעלו בהתאם לכללים".

דבריו אלה של דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב עוררו תרעומת בקרב הקולגות שלו, ראשי המכללות למשפטים.

פרופ' סיני דויטש, דקאן בית-הספר למשפטים במכללת נתניה, מגיב בחריפות. "אני בהחלט חושב שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב דרושה רפורמה, כי מה שמלמדים שם מזה שנים רבות הוא כל-כך מנותק ממקצוע המשפטים ומעולם המעשה", אומר דויטש בלעג מסוים. "בתל-אביב הגיעו כעת למסקנות שאנחנו הגענו אליהן מזמן".

- מה כוונתך?

דויטש: "מבחינת מכללת נתניה אין בתוכנית של הפקולטה בתל-אביב חידושים רבים. כבר שנים שאנחנו מדגישים פחות את פסקי הדין של בית המשפט העליון ושמים הרבה יותר דגש על חקיקה ועל שלבי הייצור שלה, כפי שמתחילים לעשות כעת באוניברסיטת תל-אביב. גם ההתייחסות המקיפה לעולם הרגולציה, שלדברי פרופ' חריס היא חלק מהרפורמה, קיימת אצלנו כבר שנים רבות".

דויטש מוסיף כי "הגישה שהציג חריס שלשום ב'גלובס', לפיה ההכשרה של הסטודנטים נועדה להביאם לעבוד במשרדים הגדולים ובבית המשפט העליון, היא מתנשאת וסנובית וממש 'לא לעניין', כי עולם המשפט מורכב ומגוון".

- לימודי המשפטים במכללות שווים בטיבם לאלה באוניברסיטאות?

דויטש: "אני חושב שלחיים של מחקר אקדמי יש יתרון לאוניברסיטת תל-אביב, אבל אם מדובר בהכנה לעולם העשייה, דווקא במכללות בכלל - ובוודאי אצלנו בנתניה - יש יתרון. אנחנו מקשרים בכל התחומים בין האקדמיה למעשי".

בנקודה אחת מסכים בכל זאת דויטש עם עמיתו מתל-אביב. "גם בכוונתנו לשלב יותר קורסים בפרוצדורה משפטית, כפי שעושים כעת בתל-אביב. מי שיעבירו אותם במכללת נתניה הם שופטים ועורכי דין, כי דברים כאלה שייכים לעולם המעשה ממנו הם באים", הוא מבהיר. "כבר בשנה א' יקבלו הסטודנטים שלנו קורס על יסודות עריכת הדין, ואת זה עשינו בלי לדעת על הכתבה".

"קריאת תיגר על הסדר הקיים"

גם פרופ' משה כהן-אליה, נשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, מתרעם על הדברים של פרופ' חריס. "אני מתקומם על התיאור של חריס. זהו תיאור מכליל שחוטא למציאות", אומר כהן-אליה. "בניגוד למה שאמר חריס, הסטודנטים שלנו במכללה מתנסים וחווים אפשרות לקרוא תיגר על הסדר הקיים ולשנות את המציאות הישראלית. אני גאה לעמוד בראש מוסד שהגיש בשנים האחרונות עתירות משמעותיות, שהובילו לשינויים אמיתיים בחברה הישראלית. הסטודנטים שלנו זוכים להאיר פינות אפלות בחברה הישראלית שבעבר לא זכו ליחס, והם בהחלט נמצאים בחזית המקצוע".

- יש לך דוגמאות לכך?

כהן-אליה: "קח, למשל, את החלטת בית המשפט שקיבל את עתירת המרכז האקדמי ופסל את החוק להפרטת בתי הסוהר, בתקדים חשוב שיש לו השפעות בינלאומיות. מבין 13 העתירות שבהם נפסלו חוקים בעקבות המהפכה החוקתית, שלוש הן עתירות שניזומו על-ידי המרכז האקדמי. אין מוסד אקדמי אחד שיכול להתהדר בהצלחות כאלה בתחום השינוי החברתי".

פרופ' כהן-אליה מוסיף ואומר כי המרצים של המכללה, דוגמת פרופ' בועז סנג'רו, מובילים גם הם שינוי אמיתי בשיח הישראלי ההגמוני ומאפשרים חשיבה ביקורתית ויצירתית. "סנג'רו הוא מנהיג אינטלקטואלי של זרם חשוב וביקורתי במשפט הפלילי, אשר מחקריו לא רק מתפרסמים בהוצאות מובילות בעולם כמו אוקספורד, אלא גם משפיע על השיח הציבורי בישראל".

- ובכל זאת, מקצוע עריכת הדין מוצף. האם עדיין צריך מכללות למשפטים?

"אנחנו מלמדים אקדמאים רבים שרואים בהשכלה המשפטית כלי להעצמה מקצועית, למשל בעולמות הניהול, מבלי שהם מתכוונים בכלל לעסוק בעריכת דין. ובכלל, השוק מגיב באופן חיובי לכניסת המוסדות הפרטיים, ואיננו רואה בהם מוסדות פחות טובים. למשל, סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסם בעבר מלמד כי מבין 3 הפקולטות למשפטים שהבוגרים שלהם נמצאים בצמרת רמת השכר, שתיים מתוכן הן של מוסדות פרטיים, והמרכז האקדמי בתוכם".

- פרופ' חריס טוען כי המכללות למשפטים נופלות ברמתן מהאוניברסיטאות. מה דעתך על כך?

"זה אולי היה כך בעבר, אני לא חושב שהסגל שלנו נופל מאף אחת מהאוניברסיטאות, אולי להיפך, וכך גם קבעה לאחרונה ועדת בקרת האיכות הבינלאומית שמינתה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). צריך לזכור שגם הפקולטה למשפטים בתל-אביב נתפסה בעבר כפחות טובה מהפקולטה באוניברסיטה העברית, ויוזמות חדשניות של תל-אביב שינו את המצב והשוו בין שתי הפקולטות".

- יש לך דוגמה ליוזמה כזו ששינתה את היחסים בין האוניברסיטאות למכללות?

"אחד האיתותים החשובים ביותר לגבי מעמד של פקולטה הוא היוקרה של כתב-העת הבינלאומי שהיא מחזיקה. לפני 8 שנים השקנו כתב-עת בינלאומי, 'Law and Ethics of Human Rights', ותוך זמן קצר במיוחד הוא עבר בדירוגים הבינלאומיים כתבי-עת אוניברסיטאיים ותיקים בהרבה ממנו. האיפקט פקטור (דירוג לפי מספר ציטוטים) של כתב-העת מדרג אותו כיום במקום הרביעי בעולם מבין 660 כתבי-עת לא אמריקאים, מעל כתבי-עת יוקרתיים של אוניברסיטאות כמו אוקספורד וטורונטו.

"לצד מחקר ברמה גבוהה של חלק מהמוסדות הפרטיים, יש גם פער ברמת ההוראה, והפעם לטובת המוסדות הפרטיים. סטודנט שמבקש ללמוד בפקולטה למשפטים, רוצה בנוסף לקבל שירותי הוראה ברמה הגבוהה ביותר. נתוני שביעות-הרצון של סטודנטים מהוראה, על-פי סקר התאחדות הסטודנטים הארצית, מלמדים באופן כללי שהסטודנטים מרוצים יותר מהשירות שהם מקבלים במכללות בהשוואה לאוניברסיטאות. גם במרכז האקדמי ממוצע שביעות-הרצון של סטודנטים בפקולטה למשפטים הוא גבוה מאוד".

- ובכל זאת, אוניברסיטת תל-אביב יוצאת עם תוכנית לימודים לתואר ראשון שנראית מהפכנית.

"אני מפרגן לאוניברסיטת תל-אביב על הובלת השינוי המרענן והמרשים בתוכנית הלימודים. עם זאת, צריך לזכור שדווקא חלק מהמוסדות הפרטיים קראו תיגר על הסדר הישן שהיה נהוג בלימודי המשפטים. למשל, בשנה שעברה היו אלה דווקא שני מוסדות פרטיים מובילים, המרכז הבינתחומי והמרכז האקדמי למשפט ולעסקים, שהובילו מאבק ללימודי משפטים באנגלית.

"המרכז האקדמי הוא היחיד בארץ שמלמד תואר שמותאם לדוברי אנגלית, ומסלולים גלובליים נוספים הכוללים שיתופי-פעולה עם אוניברסיטאות מובילות מארצות-הברית, אירופה וסין. כל המהות של המוסדות הפרטים המובילים הוא לאתגר את הסדר הקיים ולמשוך לכיוונים גלובליים חדשניים".