"אני אוהב את החיים הטובים": אביב גפן מדבר עסקים - ולא רק

תושבי שכונת צהלה כבר רגילים לראות את אביב גפן מגיע לבית-הקפה הקטן במרכז המסחרי, מחנה את הלקסוס השחורה שלו ויוצא ממנה אל האספלט הרותח כשרגליו יחפות. תמונה שאין הולמת ממנה על מנת לשמש משל מתוחכם לאישיותו הפרדוקסלית של מי שלאור הירח זעק את זעקת הדור המזוין. מצד אחד, רוק סטאר מעורר מחלוקת, שמעולם לא חשש לומר את אשר לבו; מצד שני, אייקון החיים הטובים, בן למשפחת אצולה ארצישראלית (דיין), שמתגורר בבית פרטי בצפון הבורגני והשבע של תל-אביב. אחד האמנים המרוויחים בישראל זה שנים ארוכות, המחזיק "בתפיסה סוציאליסטית-חברתית, ועדיין בעד הקפיטליזם", כפי שהוא אומר בראיון ל-G.

- איך זה בדיוק עובד יחד?

"זה לא יכול לעבוד אחרת. תמיד צחקו עליי, מה אתה מגיע לפסטיבל ערד ולוקח חסויות? גם בוב דילן עשה פרסומת לשברולט. אני טוען שככה זה עובד. קולדפליי לא עולה על במה בלי חסות".

וגפן, למקרה שתהיתם, לא התנדב לפרוס את חסותו שלו בחינם על יבואנית מכוניות היוקרה כאשר הצטייד בלקסוס ההיברידית לפני פחות משנתיים לקול תרועות מדורי הרכילות. הוא קיבל ממנה הנחת סלב נאה, בסכום שלא פורסם, אבל איכשהו, במקום להצטייר כמעושר וכמנותק בעיני הציבור, גפן מצליח לשמור על תדמית ערכית, נגישה ומאוד מחוברת. "אני באמת אוהב את הלקסוס וחשוב לי לנהוג באוטו ירוק", הוא אומר. "זה רכב שהכרתי באל-איי, וכשהוא הגיע לארץ, רציתי אותו. אגב, כשטסלה תגיע, כנראה אקנה אותה".

- והנחת הסלב, אין לך בעיה עם העניין המסחרי שמתערבב פה באמצע?

"אני נחשב היום לאחד ממעצבי דעת הקהל בישראל, אדם אמין ואמיץ, ואני לא מתבייש בהנחות סלב, כי ככה נוהגים בתחום. אבל כשאני עושה ערב בקיסריה, למשל, וזה עולה מלא כסף, כי אנחנו לא חוסכים אף פעם - אין דבר כזה שאשב עם המפיק ואגיד לו, 'בוא תוריד לי פה כמה נגנים וכמה אפקטים כדי לחסוך'. להפך. אני רק מוסיף. אני מאמין שאם תשקיע באמנות, בלונג ראן תרוויח יותר.

"אני היחיד בישראל שמשקיע בכלי מיתר אמיתיים בהקלטות ולא מסתפק במחשב שהעלות שלו אפס, לוקח תזמורת שלמה בלונדון ומכניס לאולפן, וכן, אני בטוח שככה ארוויח יותר, כי הקהל מבין איכות".

- עד כמה אתה מודע לפרטים הקטנים בכל פרויקט שלך?

"אני מתעסק יותר בשפה השיווקית והגרפית - למה בוחרים להופיע בקיסריה ולמה בזאפה? וגם בפרסום. אילו לא הייתי אמן, בטח הייתה לי משרה טובה במקאן-אריקסון. כל הלהקות הגדולות בעולם היום הן 80% שיווק. כששואלים אותי למה זה עובד כל-כך טוב אצלי, אני אומר שיש מוח ויש גלגלים".

- נשמע שההוצאות שלך על ניהול והפקה גבוהות מאוד.

"בשוטף? יש לי רק ניהול אישי, ואת השאר אני שוכר לפי הפרויקט. בעולם מקובל המודל של ניהול עבור אחוזים".

"אנשים סוטים ופדופילים"

דוגמה נוספת לאופן שבו העולמות הערכי והמסחרי של גפן התנגשו בעוצמה, עד כדי עימות עם הממסד, התקבלה רק לאחרונה בסרט "עולם חדש", שבו התחזה גפן לילדה בת 13 הגולשת באינטרנט, והביא ללכידתו של פדופיל (ראו מסגרת משמאל).

מה שהתחיל כפרויקט מסחרי של ספקית האינטרנט הבטוח לילדים tom, במסגרתו אמור היה גפן להצטלם לסרטון ויראלי בן 10 דקות עבור סכום נכבד, הפך לסרט באורך מלא; הסרט יועד במקור לשידור בערוץ 2, אולם בשל התוכן השיווקי שבבסיסו הוא נפסל לשידור על-ידי הרשות השנייה, ויוקרן לראשונה ביום שני הקרוב, בשבע בערב, בסינמטק תל-אביב; עם סיום ההקרנה יתקיים שיח בין הצופים ובין גפן.

"העיסוק בנושא נולד אצלי לפני המון שנים, עוד כשכתבתי את 'חלולים'", אומר גפן. "זה היה סוג של נבואה שחורה. טענתי שהמחשב הוא צעצוע טכנולוגי שגדול על הילדים. המשכתי לעסוק בזה בדואט 'סוף העולם' עם ברי סחרוף. קיבלתי המון הצעות בכל התחומים לקמפיינים, וכשהגיעה ההצעה מ-tom, קפצתי על זה.

"חרם בפייסבוק, למשל, הוא נושא רחב ואין לו מספיק מודעות בציבור. גם לפורנו, לפדופילים. הילדים שלי ושלך הם טרף קל, זמין. כל הדור הצעיר הזה הולך לראות ולחיות חיים שונים מאתנו, דיגיטליים מן הסתם. יש הורים פושעים, שמניחים אייפד בידיים של הילד בן ה-5, והוא השמרטף. זה מפחיד ומדאיג".

- אין ספק, אבל בוא לא נשכח שמדובר בקמפיין מסחרי.

"גם אחרי שהקמפיין ייגמר, אשאר שם. בכל הופעה שלי, לפני שאני מבצע את 'עולם חדש', אני מדבר על זה, עוד לפני tom. אני בן אדם שמתעניין בעולמות האלה, בעיקר במציאות מדומה. בעבר הייתי מכור ל'וורלד אוף וורקראפט' (משחק וידיאו מז'אנר הפנטזיה), חודש וחצי מחיי ביליתי שם. תחשבי על זה שבעתיד תוכלי לעשות סקס עם מכונות, או להיות בבית-מלון בניו-יורק או במילאנו בלי לצאת מהחדר בבית. זו קפיצה שהאנושות לא מוכנה אליה".

והנתונים שמציגה tom אכן קשים לעיכול: 71% מהילדים גולשים באתרי פורנו כבר לפני גיל 13, 56% הגיעו לחומר פורנוגרפי בטעות, ורק 12 שניות חולפות מרגע שילד נכנס לצ'אט עד שפדופיל פונה אליו.

אפשר כמובן ללגלג בציניות על הפגנת הערכיות של מי שקיבל כסף טוב בשביל לפרסם חברה קטנה, אבל גפן טוען כי הנושא בוער בו כבר יותר מ-10 שנים, ולכן הוא נרתם אליו בכל הכוח. כשמתברר שהוא והיועץ האסטרטגי משה קלוגהפט, שמנהל את הקמפיין של tom ומפיק את הסרט, השקיעו כסף מכיסיהם כדי ש-10 הדקות הוויראליות יהפכו לסרט תיעודי, גם הציניות דועכת.

"מכיוון שאני בן אדם ספקן, אמרתי לקלוגהפט, בואו נפעיל מצלמה ומיקרופון, ואעשה צ'אט בזמן אמת", מספר גפן. "בתוך 10 שניות ענו לי אנשים סוטים ופדופילים, ואז הבנתי עד כמה העולם הזה פרוץ, זמין ומאוד-מאוד מדאיג. יצא שתפסנו פדופיל, אדם דתי, מקרה קשה, שנראה לגמרי נורמטיבי, וכשראיתי אותו בבית המשפט, לא קישרתי בינו לבין מי שדיבר איתי בצ'אט. אני בן 42, וטעיתי בו, אז מה עם הילד שלי?".

- הילד שלך, דילן, כבר בן 8. איך אתה מגן עליו?

"יש לו מסננים. את יודעת כמה סרטים לא מצונזרים של דאעש על עריפות ראשים עולים לאינטרנט? אני החלטתי שצריך לעשות משהו. יש הורים מטומטמים או פושעים שלא עושים את זה. המטרה שלי הייתה להעלות את המודעות ולהגיד מה קורה פה בכל יום, כמעט בכל בית, וזה מחייב טיפול. יש המון מניעים כלכליים של גופים גדולים במשק שלא רוצים שתכנים ייחסמו כי הם משרתים אותם".

- למי אתה מתכוון?

"לא ניכנס לזה. עזבי. נגיד רק שכשדילן גולש הם מרוויחים כסף. אחרי הצילומים הייתי בכנסת ופניתי לחבר הכנסת איתן כבל כדי שיגיש הצעת חוק, שבכל בתי-הספר היסודיים יהיה סוג של פילטר, מסנן, כי מה שהיה פעם אזור העישון הפך היום לגלישה - וכדי להיות מקובלים, ילדים גולשים באתרים מסוכנים ונחשפים לתכנים איומים".

- תכננתם לשדר את הסרט בערוץ 2, והרגולטור פסל אותו. איך קיבלת את זה?

"קיבלתי את זה קשה מאוד. גם אנשים בזכיינית ערוץ 2 רשת, שהייתה אמורה לשדר אותו (ושמשדרת את 'The Voice' בכיכובו של גפן), הבינו את חשיבות הסרט. לצערי הוא נפסל בגלל חוקים מיושנים. הרשות פעלה לפי החוק היבש, אבל זה לא עצר אותי ואת קלוגהפט מלהגיד, בואו נלך להקרנות באולמות. דיברתי עם מירי רגב, והיא אמרה שהסרט חשוב. אני עדיין מייחל לנס, שמישהו שם יהפוך את ההחלטה, כי השם tom לא מוזכר שם אפילו פעם אחת, ולא מוזכר שם שום פילטר. להקרנת הבכורה הזמנתי את רגב, את רובי ריבלין ואת נתניהו".

- והם יגיעו?

"אני מקווה. אני מזמין".

"לא רואה סתימת פיות"

מותר בשלב זה לשפשף את העיניים. עצם העובדה שאביב גפן מזמין לאירוע את ראש הממשלה נתניהו, שרק לפני הבחירות האחרונות הוא קרא בהופעה "להעיף את ביבי לקיבינימט", כשלעצמה אינה טריוויאלית. לא כל שכן את שרת התרבות מירי רגב, שכמו עם אמנים מובילים רבים אחרים, גם עם גפן התחילה הקדנציה שלה ברגל שמאל.

"בוקר טוב איראן", הוא כתב בסטטוס בפייסבוק, כאשר צירף את חתימתו לעצומת האמנים בזכות חופש הביטוי שפורסמה ביוני החולף. רגב הגיבה באוטומט הקבוע ("הוא בכלל לא שירת בצבא, מה יש לו להגיד?"), אולם בהמשך הפתיעה ופרגנה לגפן, כאשר שיתפה בדף הפייסבוק שלה קישור לסרטון "עולם חדש", שממחיש את הסכנה ברשת.

- רגב תומכת בסרט. אתה תומך בה כשרת התרבות?

"תמיכה גדולה. היא נבחרה בהליך דמוקרטי, ולכן מגיע לה. אני והיא חושבים דעות שונות והפוכות, דיברנו לפני שבוע וקבענו להיפגש. לשמחתי ולצערי לא ביקשתי אף פעם תמיכה ממשרד התרבות, אז מבחינתי זו דעה מול דעה, ואלחם על זכותה להגיד את דעתה ואני את שלי. אני נגד צנזורה ובעד לתת למי שנבחר לעבוד".

- ועדיין, האמנים, ואתה ביניהם, הכנתם לה קבלת-פנים קשה.

"אני לא יכול ולא רוצה להיכנס לפה של גילה אלמגור, אבל הקריאה נגד מירי רגב ביומה הראשון הייתה צורמת. היא באה מבוהלת לכנס ההוא (טקס פרסי התיאטרון) ושידרה הרבה לחץ, וגם האמנים היו בבהלה. פתאום באה מירי רגב מהימין, ומה יהיה. זה היה מפגש בעייתי בין חתן וכלה.

"ושלא יובן לא נכון - הייתה לי הרבה ביקורת על מירי ועל נפתלי בנט, ולהזכירך - שמתי איקס על בנט, על ביבי ועל ליברמן, ובהופעה עשיתי נגדם מחאה של אמן בישראל. עד השנייה האחרונה נלחמתי, אבל אחרי שהציבור בחר בו, הרמתי טלפון לבנט ואמרתי לו בהצלחה, כי ככה זה צריך להיות".

- למזלך אתה לא זקוק לתמיכות, אבל האמנים שכן זקוקים להן מתקיימים בקושי.

"נראה שמי שתמיד יאכל אותה בסוף אלה אנשי האמנות והרוח, כי בסדר העדיפויות הלאומי תמיד זה קודם הביטחון ואחר-כך סכומי-העתק להתנחלויות. להיות אמן בישראל זה כמעט בלתי אפשרי, אבל אני לא רואה סתימת פיות. אחותי, שירה גפן, עושה סרטים מורכבים בלי צנזורה, ולא פסלו אף סרט שלה לשידור".

"כל אדם צריך כריזמה"

גפן, כאמור, מתפרנס היטב ממוזיקה ואינו זקוק להקצבות משרדי הממשלה. קצרה היריעה מלסקור כאן את הקריירה המוזיקלית המפוארת, שנמתחת על פני יותר משני עשורים, אולם נזכיר אלבומים איקוניים דוגמת "זה רק אור הירח", "חלולים", "המכתב" ו"עכשיו מעונן", כמו גם להיטי ענק שתפסו את מקומם בפסקול הישראלי, דוגמת "לבכות לך", "עורי עור", "הו אילנה", "יומן מסע", "אהבנו" ו"מיליארד טועים". וכל זאת לצד שפע פרובוקציות, איפור כבד, ריבים מתוקשרים, קריירה בינלאומית כחבר בלהקת בלאקפילד, וגם הופעה מכוננת בעצרת השלום שבה נרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, שהייתה לבטח גם נקודת מפנה חשובה בהתפתחותו כאמן.

כשאני שואלת אותו אם הייתה לו אסטרטגיה או יד שכיוונה את הקריירה שלו למקום שבו היא נמצאת היום, גפן צוחק. "בהתחלה הכול היה מקרי. באמת אהבתי איפור. גדלתי על אוסקר וויילד, תמיד אהבתי אופנה ולהיות גנדרן, והייתי גם נער עם ילדות לא קלה ועם המון צעקות בפנים. אבל כילד בן 17 לא הייתה לי שום מחשבה שיווקית. ואז, משיעמום, עשיתי את הסדרה 'עניין של זמן', שהייתה פלטפורמה רחבה שנתנה ביטוי לשירים שלי, ואחר-כך נוצר מסלול משלי, שאף אחד לא הלך בו לפניי".

- והלכו אחריך.

"כל אדם צריך כריזמה, וזה דבר שיש לי מולד. אני לא אגיד משהו צבוע, אבל הטבעתי מושגים כמו 'מופע עשור' ו'נשף רוק', ולאו דווקא מהמקום של הכלכלה, אלא בגלל שאני אוהב לעשות דברים שהם גדולים מהחיים. אני יכול להופיע הופעות אקוסטיות עם מיטלמן בזאפה, אבל לפחות פעם בשנה אני צריך משהו שהוא מעבר לטי-שירט ולגיטרה, איזה צעצוע גדול".

- שיש לו גם שורת רווח יפה אם הוא מופק נכון.

"אני מסכים איתך, אבל הנוף הישראלי הוא כל-כך קטן ומינימליסטי, ואף פעם לא הייתי אמן שמתיז ספריי ירוק על תריס, קורא לזה תפאורה, ושר שיר של יונה וולך. גדלתי על דילן, על קורט קוביין, ואני כנראה הכי לא דואג לקריירה שלי, כי אני לא סותם את הפה. אני מדבר נגד הכיבוש בלי לחשב את זה. וזה בדיוק ההבדל ביני לבין האמנים ששותקים. הם בדרנים, ואני אמן".

- ומנגד, אתה מופיע במקום הכי מסחרי, פופולרי, מיינסטרימי שיש - תוכנית ריאליטי בפריים-טיים של ערוץ 2.

"הבאתי ל'The Voice' מודל של שיפוט או דיבור שלא היה קודם בז'אנר. לפניי היה צביקה הדר. פתאום כולם הפכו לדעתנים ואומרים את שלהם. אני אומר את דעתי, ותמיד אומר אותה".

- אתה מצטער על "The Voice"?

"מה פתאום? אני מאוהב בזה רצח. בפעם הראשונה ראיתי את זה באל-איי. זה העיף אותי, כי התוכנית עולה בכמה רמות מעל כל ריאליטי המוזיקה. היא חוזרת בקרוב לעוד עונה, ואני עוד לא יודע אם אשתתף בה, זה תלוי בלוחות הזמנים ובמנהלים שלי. אם עוד לא הבנת, אז הגעתי לשם כדי לקדם אג'נדות".

- אג'נדות שנויות במחלוקת לרוב. לא כואב לך לאבד יותר מחצי מהקהל?

"לא, כי אשאר עם החצי הנכון".

- ועדיין זה פוגע בהכנסות.

"לא צריך לדאוג לי. יש לי אקו"ם, יש לי בלאקפילד, שזו הגשמת חלום בשבילי. בגדול, אני חושב שאמן צריך להיות סופר מוכשר ולדאוג שכל הקטלוג יהיה שלו. מי שחי טוב אלה האמנים שעשו את זה ככה, כמו פוליקר, עידן רייכל, שלום חנוך, ברי סחרוף ושלמה ארצי, שכתבו והלחינו המון שירים. הקטלוג שווה כסף, כי אני לא רק מבצע אלא מייצר - ואין הרבה כאלה בישראל".

- בלאקפילד היא עסק כלכלי?

"באירופה זה כלכלי. אני רוצה לדעת בסוף ימיי שהלכתי אחרי חלומות. אילו היו אומרים לי שאהיה באולפן עם אלן פרסונס ואשיר עם סטיבן ווילסון, הייתי חושב שזו הזיה. להיות איתם באולפן שווה לי יותר מדירה ברומניה. אני אוהב את החיים הטובים, ואני חי טוב".

"מזועזע מכל ההתלהמות"

גפן אכן חי טוב; חיים לחוצים, אמנם, שבהם כל שנייה מחושבת, אבל מה רע להעביר אותם עם רגל אחת פה ורגל אחת בלונדון, שדרכה הוא מתחזק את הפעילות הבינלאומית שלו.

את שיחתנו השנייה ניהלנו בטלפון, תוך כדי סשן של 4 ימי הקלטות באולפן עם ווילסון ועם פרסונס בבירה הבריטית, לאלבום החמישי של בלאקפילד. גם שם הלו"ז שלו מטורף, שלא לדבר על מה שיקרה כשיחזור לישראל ויתחיל לעבוד על מופע חגיגי בקיסריה, שיתקיים בסוף ספטמבר, ושאמור להיות ספקטקל וירטואוזי כמו שהוא אוהב. גפן מציין 20 שנה ל"המכתב", האלבום הנמכר ביותר שלו, והוא מתרגש מזה כמו ילד. "יהיו גם להיטים מכל השנים, זה איוונט שייתן לי את ההייפ שעליו דיברתי קודם".

- ובתוך כל העומס הזה אתה מוצא זמן לבקר בבית-החולים את משפחת דוואבשה מהפיגוע המחריד בכפר דומא.

"הרגשתי שאני חייב ללכת לשם ולראות אותם. אלה דברים שאסור שיקרו. אני מזועזע מכל ההתלהמות לאחרונה, וקשה לי עם כל מה שקורה בארץ. אני עומל עכשיו על סרט שאני עושה על חופש הביטוי ובודק למה האמנים שותקים. קבעתי כאן, בלונדון, ראיון עם המוזיקאי בריאן אינו, אחד האנשים הכי פעילים ב-BDS (תנועת החרם נגד ישראל), שכבר אישר לי. אראיין את מירי רגב ואת אתגר קרת (שהוא גם בן זוגה של אחותו של גפן, שירה)".

- אז למה האמנים שותקים?

"כלכלה נטו. אני לעומת זאת, לא מסתמך על ועדי עובדים, בר-מצוות וחתונות, אז לא אכפת לי לדבר. לפני כמה ימים דיברתי עם שניים מהאמנים הכי גדולים שלנו, ואף אחד מהם לא היה מוכן להגיד מילה על פוליטיקה, מהפחד שהם יאבדו קהל. לכן אני עושה את הסרט, שאני גם הבמאי וגם העורך שלו, ושיוקרן בערוץ 2 ביום השנה לרצח רבין, כי הוא היה המנהיג האחרון שהלך עד הסוף אחרי הדעה שלו".

ימי התום: השקעה של מיליון שקל ופרזנטור נוצץ אחד

הסרט "עולם חדש", שיוקרן בהקרנת בכורה בסינמטק תל-אביב ביום שני, נולד במסגרת קמפיין מסחרי לספקית האינטרנט tom, המשווקת סנן אינטרנט המגן על ילדים מפני תכנים פוגעניים. את הסרט הגה משה קלוגהפט, שמוכר אמנם כיועצו הבכיר של השר נפתלי בנט, אולם פעיל מאוד גם בשיווק פרויקטים מסחריים וציבוריים.

קלוגהפט, שנחשף לעבודת המחקר המקיפה שערכה tom בנושא הסכנות לילדים בגלישה ברשת, החליט שבמקום קמפיין סטנדרטי, עליו לעורר תשומת-לב בדרכים אחרות. ביחד עם מנכ"ל החברה, יריב פאר, הם פנו אל אביב גפן, כאשר הרעיון בתחילה היה להפיק סרטון קצר, שבו יתחזה גפן לילדה בת 13 וייחשף, דרכה, לסכנות ברשת.

אלא שככל שהעמיקו בנושא, הבינו השלושה שיש להם חומר משמעותי שצריך למצוא אוזן קשבת, ובעזרת הבמאי רותם גרוס ובהשקעה משותפת של יותר ממיליון שקל, יצרו סרט דוקומנטרי בן 40 דקות. "

הסרט הזה הוא מהפרויקטים שכבוד גדול להיות חלק מהם, ושהביאו לשמחתנו להצפת השיח סביב הסכנות לילדים בישראל", אומר קלוגהפט.

לצפייה בסרטון הוויראלי הקצר, שכבר הספיק לעורר דיון נרחב ברשתות החברתיות, סרקו את הקוד המצורף.