זיסר הגיש התנגדותו לבקשת בנה"פ להכריז עליו כפושט רגל

איש העסקים, מוטי זיסר, הגיש היום (א') לביהמ"ש המחוזי בתל אביב תגובה לבקשת בנק הפועלים מחודש יוני, להכריז עליו פושט רגל בגין ערבותו האישית לחובות בסך מיליארד שקל של החברות הפרטיות שבבעלותו לבנק. בתגובה - שהוגשה באמצעות עוה"ד אבי וינרוט ואריאל דינובצקי - מתנגד זיסר להכרזה עליו כפושט רגל ולמתן צו כינוס נכסים נגדו, תוך שהוא מעלה טענות קשות ביותר נגד הנהלת הפועלים בראשות ציון קינן והתנהלותה בעניינו.

לטענת זיסר, החלטת הבנק להעמיד את החוב שלו לפירעון מיידי בפברואר 2013 "נעשתה ממניע אישי ובחוסר תום לב משווע, ובין היתר לאור העובדה כי זיסר לא היה נכון 'להתקמבן' עם ציון קינן". זיסר מוסיף וטוען כי צמרת הפועלים הפלתה אותו לרעה ביחס לאנשי עסקים אחרים שנקלעו לחובות וטוען לחוסר תום הלב באופן שבו התייחסו אליו הבנק וראשיו.

"מה שנעשה בתיק של זיסר לא נעשה סתם כך, במקרה ובתום לב, אלא בכוונת מכוון ומתוך מטרה שזיסר ישלם אישית וביוקר כל עוד שהוא חי, אם בכלל", טוען זיסר. "אחרי שזיסר כבר הוצא מביתו, אחרי שכבר הופרד מהחברה שאותה יכול היה לנהל - כל מה שרוצים עכשיו הוא להגדירו כפושט רגל ולהקלינו - והכל ממניע אישי וחסר תום לב ותוך גרימת נזקי עתק לבנק, שהרי ברור כי הבנק השמיד את יכולת הפירעון שלו באשראי של החברות, בשעה שחיסל עד תום את זיסר".

"הבנק פעל ללא דופי"

ביוני האחרון הגיש בנק הפועלים לביהמ"ש המחוזי בת"א את הבקשה להכריז על זיסר כפושט רגל ולמנות את עו"ד גיורא ארדינסט המייצג את הבנק, ככונס על נכסיו האישיים. הבקשה הוגשה לאחר שהחברות הפרטיות של זיסר - "אירופה ישראל" ו"מרכזי שליטה", שבאמצעותן שלט זיסר באלביט הדמיה - נכנסו להליכי כינוס ופירוק, לאחר שלא החזירו לבנק הפועלים חוב בסך של למעלה ממיליארד שקל. השליטה באלביט הדמיה עברה בינואר אשתקד למחזיקי האג"ח בראשות קרן יורק, בעקבות הסדר חוב בחברה שכלל מחיקת חוב של כ-1.8 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח.

זיסר ערב באופן אישי לחובן של "אירופה ישראל" ו"מרכזי שליטה". לאחר שמו"מ שנוהל עם זיסר לא צלח, דרש הבנק מזיסר לפרוע את החוב מכוח הערבות האישית. זיסר הודיע כי אין בכוונתו וביכולתו לפרוע את חוב החברות, ובכך ביצע, לטענת הבנק, מעשה פשיטת רגל.

במקביל החליט השופט איתן אורנשטיין כי האחוזה שהקים זיסר בשכונת היוקרה בת גנים בפתח-תקווה תימכר לקבוצה של קונים פרטיים תמורת 28 מיליון שקל. בתום תהליך שערך יותר משנה, אישר השופט אורנשטיין את מכירת האחוזה, המשתרעת על שטח של כחמישה דונם, לעו"ד אופיר בר-נוי, שמייצג את הקונים.

וכך - בכל ההליכים קודמים שהתנהלו בנוגע לחובותיו של זיסר, פסק בית המשפט המחוזי בת"א לטובת בנק הפועלים. כך, למשל, ביולי 2013 קיבל השופט אורנשטיין את בקשת כינוס הנכסים שהגיש הפועלים לנכסים שבבעלות זיסר, ומינה את עו"ד ארדינסט המייצג את הבנק, לכונס הנכסים של "אירופה ישראל", שבאמצעותה החזיק זיסר במניות השליטה בחברת אלביט הדמיה. "בנק הפועלים פעל ללא כל דופי וגילה אורך-רוח", ציין אורנשטיין בהחלטתו. "הבנק בא לקראת 'אירופה ישראל' פעם אחר פעם, אך היא מצדה לא השכילה לעמוד בהתחייבויותיה כלפיו".

מנגד, ביקר השופט בחריפות את התנהלותו של זיסר: "מצאתי שיש יסוד מוצק למימוש השיעבודים של הבנק. גרסת החברה, שהתבססה על עדות זיסר, נשענה על אבנים רעועות. החברה נמנעה מלהעמיד לעדות את אנשי הכספים שיתמכו בעדות זיסר, וכמו-כן לא המציאה מסמכים התומכים".

"הוא בן-אדם לא שפוי"

בפתח התגובה שהגיש היום מציין זיסר, כי הוא לא יכול להיחשב פושט רגל, שכן "החוב, לא כל שכן החוב האישי של זיסר, שנוי במחלוקת עזה לאור שורה של נושאים, שטרם הוכרע בהם, המצדיקים דיון מפורט לאחר הגשת תביעה כספית על-ידי הבנק, כשאלה יתבררו עד תום הליך הוכחות מלא וסדור". כך, למשל, טוען זיסר כי הבנק השמיד, בכוונת מכוון ומתוך שיקולים זרים, מקורות פירעון בדמות הסכמי הניהול של זיסר, שהיו אמורים להניב סכומי עתק (לפחות 90 מיליון אירו ועל פניו סכומים גדולים בהרבה) והיו משועבדים לבנק. לדברי זיסר, הבנק מנע ממנו לנהל את החברה - במסגרת הסדר הנושים, וזאת לאחר שקרן יורק רצתה בכך, הסכימה עמו על כך, והדבר היה מניב לחברות סכומי עתק - שהבנק היה מקבל אותם כפירעון חובן של חברות אלו. "הבנק מנע בכל דרך את רצונם של בעלי השליטה הנוכחיים, קרנות DK ויורק, להותיר את זיסר בעמדת ניהול תוך קבלת מניות ואופציות בשווי רב", טוען זיסר.

בהקשר זה מפנה זיסר לתמליל שיחה עם ג'רמי בלאנק, נציג קרן יורק, שלטענת זיסר, "ניתן לתמצתו למשפט מרכזי אחד שבו מבהיר בלאנק כי על אף רצונו להותיר את זיסר בניהול החברה ולתת לו את התמורות שהציע לו הרי ש: "the bank would kill us if we made you CEO". לטענת זיסר, מעשים אלו גרמו להשמדת מקורות פירעון והסבו לזיסר וגם לבנק פגיעה אנושה ביכולת הפירעון של החוב.

בנוסף, מעלה זיסר טענות קשות נגד קינן וטוען כי מנכ"ל הבנק פעל בעניינו "מתוך מניע זר, פסול ואישי". להוכחת טענותיו כלפי קינן, צירף זיסר תמלילי שיחות שניהל עם אילן אמיר, לשעבר סגן ראש החטיבה העסקית בבנק, שמוכיחות לטענת זיסר את היחס של קינן כלפיו. המדובר בשיחות שפורסמו בימים האחרונים בתקשורת.

כך, למשל, נאמר בהקלטות ביחס לשמעון גל, ראש החטיבה העסקית לשעבר שפרש מהבנק בעקבות מערכת יחסים שניהל עם אחת העובדות, כי גל הוא אדם לא יציב בנפשו הנוטל תרופות והדברים ידועים לבנק ודבר זה השפיע על התנהלותו מול זיסר.

זיסר: אז איך בנאדם יכול להפעיל שיקול דעת? אפילו על תיק אשראי, סתם?

אמיר: איזה שאלה? זה בן-אדם (שמעון גל - ח'מ') שהיה צריך לעבור הסתכלות והיה צריך להוציא אותו מהתפקיד.

זיסר: מה, לבייב חייב פחות כסף מאיתנו?

אמיר: היה צריך לעבור הסתכלות ולהוציא אותו מהבנק. בלי שאלה בכלל.

ובהמשך: זיסר: אני שובר את הראש, תגיד לי, למה הוא עשה את זה? אתה יודע שאני עד היום לרגע הזה לעצמי עוד לא עניתי.

אמיר: חולה נפש.

זיסר: אתה יודע, אילן, זה התשובה הכי קלה שמישהו יכול לתת, אבל אני אומר לך שאני לא מאמין למה הוא עשה את זה.

אמיר: הוא בן-אדם לא שפוי, נו מוטי, אני אמרתי לך כמה פעמים, אתה מתעסק עם בן-אדם לא שפוי. לך תיכנס לתיקים שלו. תבקש עדכונים רפואיים.... הוא בן אדם לא שפוי בנפשו, שזה לא יאומן.

ואם בכל אלו לא די, טוען זיסר, כי "אמיר טוען שהשתיקה הרמה של קינן ביחס למעשיו הפלילים בתחום המיני של גל נבעו מהיותו של גל "שליח לדבר עבירה" של קינן בעניינים אחרים אל מול לקוחות הבנק.

"דאג לו לקומבינה"

בקטע אחר של השיחה שהקליט זיסר, אומר לו אמיר לכאורה כי הוא הופלה בבנק לרעה לעומת אנשי עסקים אחרים שנקלעו לחובות. "התנהגו כלפיך ככה, אין שום קשר לחוב, מה הקשר?", אומר אמיר. "אצל לבייב (לב) נהגו ככה? אצל נוחי (דנקנר) נהגו ככה? להיפך, אצל נוחי הלכו אליו הביתה, ביום שידעו שהוא לא מחזיר את החוב, הלכו אליו הביתה, למה? כי הוא דאג לו ל... לקומבינה. למה מי אתה בכלל? אפס מאופס, מעניין אותו בנק הפועלים, עבריין? מי שעניינו אותו זה מי שרצה שמחר ידאג לו, והם דואגים אחד לשני".

בשיחה אחרת שהקליט והביא כראיה, אומר זיסר לאמיר כי קינן "מצא פתרון נהדר, אז יש גם אחד זיסר שצריך גם על הדרך להרוג אותו"; ואמיר השיב: "נכון, זה חלק מהאג'נדה שלהם, שמה שנקרא אנשי שלומנו, ולא אנשי שלומנו לעניין ולא לעניין, למה לנוחי (דנקנר), למה לפישמן (אליעזר) - לא תובעים אותם? הוא חייב להם מיליארדים לפי מה שכתוב בעיתון".

לטענת זיסר, לאור החומרים הללו ואחרים "מסתבר כי העמדת החוב של זיסר לפירעון מידי בפברואר 2013 נעשתה ממניע אישי ובחוסר תום לב משווע, ובין היתר לאור העובדה כי זיסר לא היה נכון "להתקמבן" עם ציון קינן". לדברי זיסר, "בימ"ש נכבד זה ציין באופן ברור ומפורש כי ביהמ"ש מאפשר את מימוש השעבודים והעמדת החוב כולו לפירעון מידי רק על בסיס הנחה שלא היו מניעים אישיים וזרים (ומכל מקום לא הוכחו מניעים כאמור). ובכן, כעת מסתבר כי הנחה זאת - אינה נכונה, וראויה להבחן מחדש בלשון המעטה".

אליעזר פישמן הוא בעל השליטה ב"גלובס".

זיסר שכר סוללת יועצים ופתח במתקפה רבתי

כתב התשובה שהגיש היום (א') מוטי זיסר לבית המשפט המחוזי בתל אביב מדגים כיצד זיסר, כך נדמה, החליט לעשות הכול כדי לשפר את תנאי הסדר החוב שלו מול בנק הפועלים ואולי גם כדי לנקום בבנק ובראשיו. ואולם, כתב התשובה הוא רק חלק ממתקפה רבתי שפתח זיסר בימים האחרונים על מנכ"ל הפועלים, ציון קינן, שהתירוץ לה הוא התנהלותו של קינן סביב פרשיית שמעון גל.

ביולי 2014 עזב גל, ראש החטיבה העסקית בבנק הפועלים, את הבנק על רקע קשר רומנטי שניהל עם עובדת הבנק. גל דיווח על כך להנהלת הבנק, והבנק העביר את הנושא לטיפול חיצוני של השופטת בדימוס דינה אפרתי, וכן דיווח על כך לבנק ישראל. בעקבות הבירור, הוחלט כי גל יסיים את תפקידו.

לאחרונה שכר זיסר את שירותי משרד הייעוץ התקשורתי של רונן צור, וכן את עו"ד יעקב בורובסקי, בכיר המשטרה לשעבר, ואת עו"ד רוני אלוני סדובניק, ופנה באמצעותם לפיקוח על הבנקים, לראש הרשות לני"ע, שמואל האוזר, ולמשטרה בדרישה לפתוח בחקירות סביב הפרשה. בין היתר, נטען בפנייה ששלח בורובסקי להאוזר כי בימים האחרונים פורסמו בערוץ 10 שתי כתבות תחקיר של העיתונאי מתן חודרוב העוסקות "במה שמצטייר כפרשת מין מבהילה בצמרת בנק הפועלים".