המטרה של המפקחת חדוה בר: לחזק את הבנקים הבינוניים

מדוע הפיוס בין האוצר לבנק ישראל עדיין רחוק ולמה הבנקים סקפטיים לגבי כניסה אפשרית שלהם להפצת מוצרי ביטוח

חדווה בר / צילום: תמר מצפי
חדווה בר / צילום: תמר מצפי

בר עוקפת את ועדת שטרום

לפני יומיים הפתיעה המפקחת על הבנקים החדשה ד"ר חדוה בר את המערכת הפיננסית כשהכריזה, פחות משבוע מכניסתה לתפקיד, על תוכניותיה מרחיקות הלכת (במונחי בנק ישראל) לקדנציה הקרובה. גולת הכותרת הייתה הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, וזאת בניגוד לעמדה המסורתית של בנק ישראל לאורך השנים בנושא זה.

ניתן לראות בהכרזה זו התקרבות והתחממות ביחסים בין בנק ישראל לשר האוצר משה כחלון, שעוד בקמפיין הבחירות שלו אמר שיפעל לבצע צעד זה. היחסים בין כחלון לנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, היו מתוחים למדי בשבועות האחרונים, על רקע יוזמות שמקדם כחלון בתחום הפיננסי בניגוד לעמדת פלוג. השיא היה כפי שנחשף ב"גלובס" בישיבה בה הטיח כחלון לפלוג, שבנק ישראל רק מחפש לחזור כל יום הביתה בשלום.

ואילו כעת נראה כי לכאורה השניים בדרך לפיוס - בנק ישראל מסכים לאחד הצעדים המרכזיים שכחלון רוצה לקדם, וכחלון פרסם תגובה מפרגנת ומברכת לדבריה של בר. אלא שכמו תמיד המציאות מורכבת יותר, והיחסים עדיין רחוקים מלהיות אידיליים.

בר עקפה למעשה את ועדת שטרום שמינה כחלון להגברת התחרות במערכת הפיננסית - היא לא המתינה בסבלנות לפרסום מסקנות הוועדה והודיעה כי תתמוך בהפרדת כרטיסי האשראי - מה שהפך את הנושא הזה למוגמר.

בין הצדדים נותרו עדיין מחלוקות לא מבוטלות, ונראה כי הם צועדים שני צעדים קדימה ואחד לאחור. כך לדוגמה, בר הודיעה בנאומה כי בנק ישראל ימשיך לפקח על חברות כרטיסי האשראי גם לאחר שיופרדו מהבנקים: "הפיקוח על החברות המופרדות צריך להישאר בבנק ישראל, שכן הן מהוות סולקים משמעותיים בעלי חשיבות משקית", היא אמרה בנאומה.

אלא שרק כמה ימים לפני כן פרסם האוצר תזכיר חוק של צוות בריס בנושא הקמת רגולטור לפעילות הפיננסית החוץ מוסדית, הכולל גם התייחסות לפעילות הסליקה וההנפקה בכרטיסי אשראי, שאמורה להיות מפוקחת על ידי הרגולטור החדש שיקום באוצר. אמנם בשלב זה תזכיר החוק אינו מקדם את הנושא הזה, אך נאמר בו כי צוות בריס ידון ויסדיר בעתיד גם את הטיפול בענף כרטיסי אשראי. אלא שנראה כי בנק ישראל יילך עד הסוף כדי שצעד זה לא יקרה.

מזרחי לוטש עיניים

הכרזה מפתיעה נוספת של בר הייתה כי בנק דיסקונט והבינלאומי יהיו פטורים ממכירת חברת כרטיסי האשראי כאל שבבעלותם. מדובר בבשורה חשובה לדיסקונט, שמחזיק ב-72% מהחברה, שכן כאל מהווה חלק חשוב מרווחי הקבוצה, שכן הבנק עצמו סובל מרווחיות נמוכה בשל מבנה ההוצאות המנופח שלו.

אולם לפטור של דיסקונט יש משמעות רחבה יותר. נראה כי הגישה של בר גורסת שיש לחזק את הבנקים הבינוניים על חשבון הגדולים, כדי לקדם את התחרות במערכת הבנקאית. "המהלך האמור יתמוך בתחרות בתוך המערכת, בכך שיחזק באופן יחסי את הבנקים הבינוניים שמחזיקים בחברת כרטיסי אשראי ולא יידרשו למכור אותה", אמרה בר.

בר הודיעה כי בנקים עם נתח שוק של מתחת ל-20% באשראי למשקי בית יוכלו להחזיק בחברת כרטיסי אשראי. המשמעות היא שגם מזרחי טפחות, הבנק השלישי בגודלו במערכת יוכל להיכנס לפעילות בתחום כרטיסי האשראי ולרכוש את ישראכרט או לאומי קארד, ובכך לחזק את כוחו אל מול שני הבנקים הגדולים.

ל"גלובס" נודע כי גורמים במזרחי טפחות לא פוסלים על הסף תרחיש שכזה, פעילות חברות כרטיסי האשראי מתאפיינת בשיעורי תשואה על ההון גבוהים מהפעילות הבנקאית הרגילה, ויוכלו לסייע לבנק להגיע ביתר קלות ליעדי הרווחיות השאפתניים שהוא מציב לעצמו. מנגד, הבנק יצטרך להשקיע ברכישה שכזו סכום לא טריוויאלי של כ-3 מיליארד שקל. כמו כן, לא ברור אם הבנקים הגדולים ירצו למכור את חברות כרטיסי האשראי למתחרה המרכזי שלהם, ובכך לחזקו.

רבות דובר על הכנסת שחקנים חדשים למערכת הפיננסית - החל מבנק אינטרנטי, אגודות אשראי ומיזמי ההלוואות הדיגיטליים מסוג P2P. אלא שעד כה לא ראינו כניסה משמעותית של גוף שכזה, ונתחי השוק של הגופים החוץ בנקאיים זניחים למדי. גם אם יוסרו חסמים שונים, והם יצמחו בצורה פנטסטית, הערכות הן שהם יגיעו לנתח של מיליארדי שקלים בשוק ההלוואות, ולא נראה שינוי מהותי במפת נתחי השוק.

נראה כי בר מבינה זאת, ולכן רוצה לחזק גם את הבנקים הקטנים יותר: לבנקים הקטנים בינוניים קיים כבר היום נתח שוק לא מבוטל, ועם תמיכה של הרגולטור, הם יכולים להוות איום מהותי יותר על פועלים ולאומי השולטים בכ-60% מהשוק.

סוכני הביטוח שוב ינצחו?

לצד הודעתה של בר על הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, היא גם נתנה להם סוכריה, והודיעה להם כי תקדם ביחד עם הפיקוח על הביטוח באוצר מהלך שיאפשר להם להפיץ מוצרי ביטוח.

נזכיר כי, מאז רפורמת בכר לבנקים ניתנה גישה לתחום הייעוץ הפנסיוני. מאז נראה כי הבנקים מתמקדים בייעוץ לקרנות השתלמות וקופ"ג, והרבה פחות לקרנות פנסיה (מוצר מורכב יותר עם היבטים ביטוחיים). כמו כן, לאורך השנים, הבנקים שנכנסו עם תוכניות גרנדיוזיות לתחום הייעוץ הפנסיוני, צמצמו את פעילותם באופן מהותי.

הבנקים אמנם מבקשים מזה זמן רב שתינתן להם האופציה להתרחב בתחום הפצת מוצרי הביטוח, אך למרות הצהרתה של בר הם סקפטיים לגבי מימוש העניין: "מה שבטוח זה שקודם ייקחו לבנקים הגדולים את חברות כרטיסי האשראי. האם אח"כ ייתנו לנו להפיץ מוצרי ביטוח? לא היינו בונים על זה", אומר גורם בנקאי בכיר.

בבנקים מזכירים כי לסוכני הביטוח יש לובי חזק בכנסת בכלל ובמרכז הליכוד בפרט, וכי כמעט כל יוזמות הרגולטור בשנים האחרונות הקשורות לפעילות הסוכנים סוכלו, בינהן בחירת סוכן ביטוח במקום העבודה, והפרדה בין התפעול והשיווק של סוכנות הביטוח - יוזמה שנדחית כבר כמה שנים, ועכשיו מנסים להכניסה שוב בחוק ההסדרים.

גורמים במערכת הפיננסית מעריכים כי גם אם הבנקים ייכנסו לפעילות בתחום הפצת מוצרי הביטוח האלמנטריים, כגון רכב ודירות, לא תהיה בכך בשורה דרמטית לצרכן, שכן מדובר בתחומים תחרותיים יחסית.

הבשורה עשויה להיות בתחום ביטוחי החיים, שם כיום הבנקים גובים עמלות הנמוכות בשליש עד חצי לעומת סוכני הביטוח, בשל מגבלות שיש עליהם. אלא שישנם חסמים המוטלים על הבנקים כגון חוסר האפשרות שלהם להגיע למקומות עבודה, המונעים מהם לצמוח בפעילות זו.

"אם יוסרו החסמים השונים, אז ניתן יהיה לשפר את התחרות בתחום, אך עם הכוח החזק של הלובי של הסוכנים, ספק אם זה יקרה", אומרים בבנקים.

התוכניות של חדוה בר:

הפרדת חברות כרטיסי האשראי מבנק הפועלים ולאומי

מתן אפשרות לבנקים להפיץ מוצרי ביטוח

הובלת הקמת מאגר נתוני אשראי

החלת ביטוח פיקדונות

עידוד כניסת מוסדיים וגופי אשראי חוץ בנקאיים לתחום משקי הבית ועסקים קטנים

תמיכה בשינויים ושיפורים טכנולוגיים בגופים הפיננסים