דנציגר: "למרות החסרונות בעדי מדינה - זה דבר הכרחי"

"רבים תוקפים את המוסד שנקרא הסדרי הטיעון. במהלך השנים חלק אמרו שהמוסד הזה פוגע בתחושת הצדק, שהם לא משקפים את מעשי הנאשם, אחרים אמרו שזה הופך את בית המשפט לחותמת גומי - דבר שיש בו כדי לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט. למרות החסרונות הגלומים בשימוש בעדי מדינה, אסור לשכוח כי מדובר בדבר הכרחי, שספק אם מערכת המשפט בישראל הייתה יכולה להתקיים בלעדיו" - כך אמר היום (ג') שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, בפאנל ההשפעה של הסדרי טיעון והסכמי עדי מדינה על המשפט הפלילי, בוועידת המשפט השנתית של לשכת עורכי הדין.

לדברי דנציגר, "ריבוי השימוש בהסדרי טיעון מחייב את הרשויות לנהוג בהגינות יתרה כלפי כל הגורמים, כולל הנאשמים וכולל נפגעי העבירה. רק כך הסדרי הטיעון יכולים להמשיך להתקיים. כאשר בתי המשפט שוקלים את לאשר את הסדרי הטיעון, הם צריכים לבחון האם התביעה נהגה בתום-לב ובשוויון כלפי נאשמים, והאם היא נהגה באותו אופן גם כלפי נפגע עבירה".

הפרשות שהועלו כדוגמאות לתיקים שנחתמו בהם הסדרי טיעון עם עדי מדינה היו פרשיות השחיתות מהעת האחרונה, בהן פרשת ישראל ביתנו, פרשת רונאל פישר (בה נחתם הסכם עד מדינה עם בכיר המשטרה לשעבר, ערן מלכה, שחבר למעשיו הפליליים לכאורה של פישר) ופרשה 512 וכן עדותה של שולה זקן בפרשת טלנסקי-מעטפות הכסף.

בעקבות השימוש הגובר בהסדרי טיעון עלתה ביקורת חריפה כלפי השימוש בכלי זה, בין היתר בשל התעלמות הרשויות מכך שרבים מעדי המדינה הם עבריינים בעצמם.

דנצינגר הודה כי ישנו שימוש רחב בעדי המדינה, מה שגורם לכך שלא פעם ישנם נאשמים שהודו במעשה שלא עשו בשל "הטובות" שיקבלו בעקבות ההסכמה להסדר הטיעון. "אנשי אקדמיה שבחנו את הנושא וחקרו אותו מצאו כי קיימים נאשמים, במספר לא קטן, שמעדיפים להודות בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות שלא ביצעו, משום שבוצע להם הסדר מקל".

ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, מני יצחקי, הסכים עם דנצינגר וסבר כי לא אחת חתימה על הסדר טיעון היא כורח המציאות, וכי הדבר "מטיב עם כל המצדדים המעורבים, הן עם התביעה והן עם הסנגוריה. אני יכול לומר שמהפן החקירתי היינו מעדיפים שדברים יתנהלו כמו שהם צריכים להתנהל, כלומר בחקירות ודיונים. אך זהו הפתרון לעומסים המוטלים עלינו".

יצחקי ציין גם כי רשויות האכיפה מגבילות את עצמן בנוגע לשימוש בעדי מדינה. "עד מדינה זה דבר יקר עבורנו לגייסו, לטפל בו, זה חיבור להרבה שנים" אמר. "דבר נוסף אנחנו מעדיפים שכל מי שביצע פשע, ייענש. אבל עד מדינה שלא נמצא ב'ראש הנחש', בראש הקבוצה, הוא דווקא כן מעורר עניין במשטרה, להגיע ולעשות חריש אחד גדול על כל הפרשה".

יצחקי הסביר כי השימוש בעדי מדינה נעשה כשיש צורך לבצע "סגירת מעגל מודיעינית". "אנו צריכים עד מדינה מסוים, כזה שיהיה בליבה, שאליו מגיעה מרבית האינפורמציה שתענין אותנו. זאת בתנאי שלא יהיה 'ראש הנחש'", הבהיר.

מנגד, ממונה מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, תקף את הסכם עד המדינה שחתמה הפרקקליטות עם שולה זקן כדי להביא להפללתו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. "הפרשה של זקן גרמה לכל אדם להבין שבמקרה שהוא רוצה לעשות טוב עם עצמו ומשפחתו, הוא צריך לספק תמורה. והם מספקים תמורה, אך את כל זה הם לא מתעדים. זה קורה בהפסקות הסיגריה, בזינזאנה וכו'. לכן עדי מדינה זה אולי כורח המדינה, אך אנו חייבים שלא לסמוך רק על היחידה החוקרת, אלא לקבוע כללים בחקיקה, לפיהם עד המדינה 'ייתן את מה שיש לו' רק כמוצא אחרון. אבל זה הפך להיות שיטה".