זה הסוד שלי, האפליקציה

המאבק של השעשועון "שוברי קופות" הוא למעשה סמל למאבק של תעשייה שלמה

אברי גלעד / צילום: גל חרמוני
אברי גלעד / צילום: גל חרמוני

"שוברי קופות", יום ד' 21:00, ערוץ 2 רשת

שני תהליכים משמעותיים בחיינו חברו לעיצוב השעשועון החדש של זכיינית ערוץ 2 רשת, "שוברי קופות": את הראשון אפשר לכנות "מותו של הידע הכללי".

בעידן המקוון לא נדרשת, לכאורה, השכלה "כללית", כלומר - כזאת שאינה מקצועית ומעשית. למה לכאורה? כי החיים הם יותר משעשועון טריוויה: נכון שאת התאריך המדויק של "יום הבסטיליה" אפשר לקבל בתוך 0.00000149 שניות, אבל מי שיבקש לשרטט את אופיין של מהפכות ולמתוח (להמחשה בלבד, זו לא תזה אקדמית מעוגנת בתצפיות) קו ישר בין ימי רובספייר לכאוס ששורר באזור בעקבות "האביב הערבי", צריך בכל זאת להכיר את התהליך שהוא הרבה יותר מאוסף של תאריכים ושמות.

מהריסות הבסטיליה להריסות הטלוויזיה: התהליך השני שממנו נהנתה התוכנית הזאת הוא העובדה שהמסך הקטן לא יוכל להמשיך להתקיים ללא המסך הקטן אף יותר. רוצה לומר: בעידן שבו הבאז חשוב מן התוכן ופלטפורמות משניות הופכות חשובות יותר מהמסך המרכזי שעל קיר הסלון, תוכנית שמבקשת להרוויח חייבת להיות אינטראקטיבית.

תוכניות פריים-טיים מצליחות לא יכולות כבר להתייחס לקהל בבית כאל צופה סביל בלבד (וזה עוד לפני שמדברים על הבעיה של הטלוויזיה בישראל, שבמסגרתה אפילו תוכנית פריים-טיים עם 30% צפייה - עניין שהיה הופך את מפיקיה לאנשים עשירים מאוד בארצות-הברית למשל - יכולה להיות גירעונית).

כך יקרה שהערב יתחרו משתתפי השעשועון החדש בהנחיית אברי גלעד לא בידע כללי "כמקובל בז'אנר", אלא בהקשרים אסוציאטיביים יותר - זאת כשנגדם לא משחק "הבית" (כמו בקזינו), אלא הקהל (תהליך שהחל בהימורים און-ליין כשמשחקים מבוססי P2P - PERSON TO PERSON צברו פופולריות על חשבון הימורים מול "הבית").

והנה הגענו לבעיה העיקרית, זאת שספק אם אפילו ניסיונו המוצלח ורב-השנים של אברי גלעד המנחה יצליח להתגבר עליה: עד כה כשלו כל הניסיונות לערב את הפלטפורמות באמצעות אפליקציה שפועלת במקביל לשידור בטלוויזיה. אפילו פורמטים פשוטים יחסית של הצבעה שמרימה מסך, כמו ב"הכוכב הבא", הניבו הצלחה חלקית בלבד.

כך שהמאבק של "שוברי קופות" הערב הוא למעשה סמל למאבקה של תעשייה שלמה: האם נגזר על הטלוויזיה להמשיך ולאבד את הקהל הצעיר - עד שהרגלי הצפייה שלנו ישתנו כליל - או שמא יצליח מישהו לבצע את ההנדסה הגנטית שתצליח לגרום לשתי פלטפורמות להוליד צאצא משותף?

במקרה של הטלוויזיה המקומית, האזוקה רגולטורית, השאלה הזאת היא קריטית עוד יותר: ניוד מסיבי ומפוקח של צופים בין הפלטפורמות פותח פתח רחב לרעיונות שיווקיים אגרסיביים יותר שלא יכולים להתפתח בערוץ מסחרי מפוקח. יכול להיות ש(גם)בגלל זה הפכנו ל"מעצמת פורמטים"?