מסתבר כי גם לזקנה מופלגת יש יתרונות-מה (לא הרבה). כך למשל, ולמרות ערפילי הדמנציה המכרסמים, אני זוכר היטב את השקתה של המרצדס ML הראשונה. השתתפתי בה. זה היה ב-1997, במדינת אלבמה, לא הרחק מן המפעל שהקימה מרצדס בארה"ב כדי לייצר בו את ה-ML - רכב-שטח שהוא גם רכב לוקסוס.
למען האמת, הייתי די סקפטי. לא הבנתי מדוע החליטו במרצדס להיכנס לבוץ הזה, תרתי-משמע. אף יצרן פרימיום אחר לא פעל שם. לא אאודי, לא במוו, לא פורשה.והרי מרצדס כבר ביססה לעצמה מעמד מכובד בצמרת רכבי השטח, עם G-וואגן הנפלא, מכונית-חלומותיי מאז ולתמיד.
אז למה להם? פקפוקיי נמוגו כאשר טיפסתי עם ה-ML ההיא במעלה תלול להחריד, בוצי להחריד וחלקלק להחריד, בפאתי הרי האפלצ'ים. זה היה בהחלט מרשים. היא גם ירדה מן ההר בנינוחות, עושה שימוש יעיל בהילוך ראשון LOW, שלא נפקד מתיבת ההילוכים שלו. כן, כן, היו ימים בהם גם לפרימיום היה LOW.
ה-ML נעשה להיט. ובצדק. גם מפנק, גם מטפס. גם מעודן, גם מסוקס. יאה גם לקאנטרי-קלאב, וגם לאמזונס.
כמעט שנתיים חלפו עד שכמה מתחרים הצטרפו גם הם לפלח המכוניות הזה. היום כמעט לכל יצרן-פרימיום יש משהו כפול-הנעה, גבה-מרכב וקשוח חזות. עם השנים חלה התרככות מה ברוב ג'יפי הצמרת הללו. הילוכי הכוח נעלמו מן הגרסאות הסטנדרטיות, ועברו להתגורר בחבילות שטח ייעודיות. כאלה המעניקות למכונית מנה נוספת שליכולת תפעולית: גובה, הגנה כלשהי על הגחון, מיני נעילות דיפרנציאלים, ולעתים גם הילוכי כוח, עבור אלה המתעקשים לשים נפשם בכפם ולצאת לשטח עם רכבי שטח.
והשנה הגיעה שעתו של החלוץ הראשון, ה-ML, לקבל רענון. הרי כמעט 18 שנה כבר מלאו לו. ראשית חוכמה, הוא זכה לשינוי שם. לא עוד ML ייקרא שמו, אלא GLE. כך הוחלט במרצדס. ומעתה יעטרו האותיות GL את שמות כל דגמי ה-SUV של החברה. G - כי זו האות הראשונה של המלה "שטח" בגרמנית. G זו גם קריצה עדינה ל-G המקורי, זה הנזכר לעיל, והמעלה שוב דמעות של געגוע וערגה בעיניי.
מתיחת הפנים שבוצעה בעיצובו החיצוני של ה-ML, אינה דרמטית במיוחד. טיפול מה בחרטום, קומץ קישוטי כרום, עדכון משמעותי של הגריל, אך בסך הכול קוסמטיקה זהירה ושמרנית. הזהירות הזאת בהחלט ראויה לאנחת רווחה. לא פעם מתיחת פנים - במכוניות כמו בבני אדם - ממיטה על קלסתר די מוצלח אסון חזותי הנראה כתאונת עבודה של קצב. לא הפעם. לא ב-GLE. הגנטיקה המוצלחת של המשפחה לא נפגעה.
שלושה חידושים אמיתיים יש ב-GLE: עיצוב הפנים, גיר 9 הילוכים וגרסת קופה.
נתחיל בעיצוב הפנים. להבדיל מן הקנקן שעיצובו די נשמר, תוכו של הקנקן עבר מהפכון מרשים. כמעט הכל נראה ומרגיש משופר. החומרים כולם, מרגישים עוד יותר איתנים, עוד יותר נבונים, עוד יותר ארגונומיים. מסך גדול ונוח ניצב מול הנהג ומקל עליו את השליטה במערכות השונות. ממשק המשתמש מרהיב ויעיל, ומזכיר את הממשק המבריק שמותקן ב-S קלאס. המושבים טובים מאוד, סביבת הנהג ומרחב המחיה כולו, מזמינים ומפנקים. נעים לשהות ב-GLE.
כמעט מיותר לציין שהתיבה החדשה בת תשעת ההילוכים עושה רושם מוצלח. לאחר מנה קצת זעומה של נהיגה, קשה להיות פסקני. אך די היה במנה הלא גדולה הזאת כדי להתרשם מן החילופים החלקים, מן הדיוק, וגם מן האפקטים הקוליים החביבים בעת הורדת הילוכים (האם זהו קול אמיתי? מהונדס? מלאכותי? לא יודע).
וחידוש שלישי - גרסת קופה. זו נולדה במפורש, במוצהר, וללא כל ניסיון להסתיר את מטרתה האמיתית, כדי להתחרות היישר ב-6X של ב.מ.וו. וכמו עיצובו של היריב, גם עיצובה GLE קופה הוא, איך לומר בעדינות, לא לטעמי. קצת בולבוסי, קצת משונה, קצת לא ברור, קצת נטול היגיון פנימי. כאילו לא החליטו מולידיה מה הקופה צריכה להיות, זולת מתחרה למתחרתה. כך למשל, קישוטי המגינים מקדימה ומאחור (והם במוצהר אלמנטיי קישוטיים בלבד), נראים עליה כמגינים על חלציו של סריס.
למען הסר ספק: הקופה היא מכונית משובחת בהחלט. היא אינה נופלת כהוא זה מכל אחיותיה. רק צורתה קצת צרה בעיניי.
אבל מה אני מבין בשיווק? מן הסתם יש סיבה מסחרית טובה לבריות הללו.
בשלוש גרסאות הספקתי להתנסות. הראשונה 63-AMG אימתנית. כוח יש לה כמו לעדר של ג'אמוסים על סטרואידים. בכך ייחודה, אך בכך גם חסרונה, לפחות לדידי. בכוח המתפרץ והאינסופי הזה, יש לא מעט קסם, אך גם מידה של תזזיתיות מיותרת. כמו סייח לא לגמרי מחונך. חובבי מהירויות מסחררות ישבעו ממנו נחת אינסופית. אנשים מיושבים לא זקוקים לו. הם יחושו הרבה יותר טוב בגרסאות הצנועות וההרמוניות יותר: GLE-350 דיזל מתוקה להפליא (ונקייה להפליא, בלי שום טריקים), או GLE-400 בנזינית, שאמנם לא זכתה לגיר 9 ההילוכים, אך מסתדרת יפה גם עם גיר 7 הילוכים. יש גם היברידית ירקרקת ושרירית, עבור המבקשים לנפנף במצפונם הסביבתי, מבלי לוותר על החדווה של מכונית מהירה וחזקה.
לקינוח, ביליתי קצת עם 400-GLE שצוידה בחבילת שטח. זה היה על מסלול שטח חביב, שאמנם הונדס בקפידה כדי שלא יעמיד את המכונית במבחנים אכזריים מדי, אך די היה גם בו כדי לרמוז שבשעת הצורך, ועם חבילה השטח המתאימה, יכולה ה-GLE הזאת להעלות סומק של מבוכה גם על קלסתרם של זוללי סלעים ולועסי צוקים מאובקים.
עושה רושם שה-GLE היא יורשת ראויה ל-ML. נושאת אותה בשורה, מקרינה אותה יוקרה, ושופעת אותה איכות, רק הקופה... אבל אולי זה רק עניין של טעם.
הכותב היה אורח החברה באוסטריה
חלק מהמתחרות
אינפיניטי QX70
ב-449 אלף שקל מציעה אינפיניטי את גרסת ה-V6 של רכב הפנאי-קופה הספורטיבי שלה. הרכב עבר לאחרונה חידוש ומתיחת פנים ומציע תא נוסעים מרווח ומפואר ומנוע 3.7 ליטר בהספק 320 כ"ס. את התאוצה למאה קמ"ש הוא עושה ב-6.8 שניות, ויש גם מערכת הנעה כפולה קבועה.
ב.מ.וו X6-35
מוביל המכירות בפלח השטח-קופה הפך כבר לסוג של אייקון וסמל מעמד. מודל 2015 של ב.מ.וו המחודש לוקח אותו קדימה עם מראה אגרסיבי ומתוחכם יותר. תא הנוסעים ענק ומאובזר היטב, ההנעה הכפולה יעילה גם לדרכים משובשות ומנוע הבנזין ההתחלתי הוא 3 ליטר עם 306 כ"ס.
פורש קאיין
לפורשה קאיין אין מבנה קופה אולם יש לו מראה ספורטיבי והוא פונה לאותו פלח סטטוס. גרסת הבסיס עם מנוע 3.6 ליטר מייצרת 300 כ"ס, משודכת לתיבה בת 8 מהירויות ומסוגלת לזנק ל-100 קמ"ש ב-7.8 שניות. תא הנוסעים מפואר. המחיר: מ-610 אלף שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
