המדינה השכנה שאוהבת את ישראל ומפתה משקיעים

הקפריסאים רוצים היי-טק ותיירות רפואית, ומציעים מס חברות נמוך ■ דובר הממשלה: "ישראל פופולרית היום בקפריסין"

ניקוס אנסטסיאדס / צילום: עמירם ברקת
ניקוס אנסטסיאדס / צילום: עמירם ברקת

בחודש יוני האחרון הגיע נשיא קפריסין, ניקוס אנסטסיאדס, לביקור בישראל עם רעייתו ועם בכירי שריו. כלי התקשורת בקפריסין הבליטו את העובדה שאנסטסיאדס הוא ראש המדינה הראשון שנפגש עם נשיא המדינה ראובן ריבלין.

"ישראל פופולרית היום בקפריסין", אמר ל"גלובס" בשבוע שעבר ניקוס כריסטודולידס, דובר הממשלה הרשמי ומי שנחשב ליועצו הקרוב של הנשיא. "אם תשאל את האיש ברחוב מה הוא חושב על ישראל תגלה יחס חיובי בדומה לזה שחשים כאן כלפי יוון".

עד לפני שנים אחדות הקפידה קפריסין על מדיניות פרו-פלסטינית. כיום היא נחשבת לאחד הקולות הפרו-ישראליים הבודדים באיחוד האירופי. תרמו לכך חילופי השלטון שהתרחשו באי ב-2013, לצד תהליכים גיאו-פוליטיים אזוריים: ההתרחקות בין ישראל לטורקיה, חולשתה של יוון, המשבר הכלכלי באירופה, התפוררות שלטונו של אסד בסוריה, תגליות הגז והחששות המשותפים מהאיום האסלמיסטי הגובר ממזרח.

להתקרבות הזו בין המדינות יש פירות מדיניים ממשיים, כמו לאחרונה בוויכוח על יוזמת האיחוד האירופי לסמן מוצרים מההתנחלויות - שבו צידדה קפריסין בדחיית ההחלטה למועד אחר. במקביל שומרת קפריסין על יחסים הדוקים גם עם מצרים, יריבתה הגדולה של טורקיה. "אני חושב שיש חוסר הבנה באיחוד האירופי לעמדה הישראלית", אומר כריסטודולידס "אנחנו מנסים לקחת על עצמנו את תפקיד המסבירים, שגרירים של האזור באיחוד האירופי".

אלא שגם כריסטודולידס סבור שהיחסים החמים אינם מובנים מאליהם. "יש בינינו היום שיתופי פעולה בענייני אנרגיה, תיירות ואפילו בעניינים ביטחוניים", הוא אומר, "אבל הקשרים צריכים להתמסד ולהתרחב לתחומים נוספים כמו כלכלה, חקלאות וטכנולוגיה - כך נוכל להבטיח שהם יימשכו לטווח ארוך, ל-15 או 20 שנה, ללא תלות באישיותו של מנהיג מסוים או למפלגה שנמצאת בשלטון".

אם יש מנהיג ישראלי שזוכה ליחס של הערצה בקפריסין זהו כמובן שמעון פרס. "הוא אמר משהו שלא חשבתי עליו קודם לכן - שקפריסין שומרת על השער של ישראל לעולם", אומר כריסטודולידס. אנדריאס מברויאניס, הממונה על המו"מ לפתרון בעיית קפריסין מטעם הממשלה, טוען כי פרס מילא תפקיד היסטורי כששכנע את האמריקאים להסיר את התנגדותם לצירופה של קפריסין לאיחוד האירופי ב-2004 (האמריקאים דרשו תחילה שקפריסין תתאחד עם החלק דובר הטורקית שנכבש על ידי טורקיה ב-1974, ע"ב).

לצד ההערצה לפרס בחוגי המדינאים מתפתחת בשנים האחרונות הערצה לענף ההיי-טק הישראלי בסקטור העסקי. "אני תמיד משתמש בישראל כדוגמה לכלכלה שהצטיינה במו"פ ובסטארט-אפים", אמר חאריס פאפאקרמבולוס, מנכ"ל CIPA - הרשות לקידום השקעות שבבעלות ממשלת קפריסין. "העובדה שאתם שכנינו היא הזדמנות עבורנו ללמוד מהמובילים בעולם".

נתיב סחר דיסקרטי

במרכז התוכניות של קפריסין לעידוד ההיי-טק עומדת הקמת פארק תעשיות עתירות ידע בשיתוף האוניברסיטאות המקומיות, הנחשבות לאיכותיות. במקביל מתכננים הקפריסאים להזמין משקיעים מישראל ולהציג בפניהם סטארט-אפים מקומיים. תחום אחר שבו מקווים הקפריסאים למשוך את הישראלים הוא התיירות הרפואית: כיום נוהגים חולים מקפריסין לטוס לישראל לקבלת טיפול אך בקפריסין מאמינים שיצליחו לשכנע רופאים ישראלים מובילים להגיע לבתי חולים ולמרפאות פרטיים שיפעלו באי.

האטרקציה העיקרית לחברות ישראליות המעוניינות לפעול בקפריסין היא המיסוי הנמוך: מס חברות של 12.5% בלבד והטבות מס לבעלי שכר גבוה.

נכון להיום אין לקפריסין אמנה למניעת כפל מס עם ישראל, בין היתר על רקע החשש של רשויות המס בישראל מבריחת חברות לאי. מעבר לכך משווקת קפריסין את עצמה לישראלים כשער לאיחוד האירופי וכנתיב סחר דיסקרטי לעולם הערבי.

שירותי הספנות באי הנחשבים למובילים בעולם והשירותים הפיננסיים הם "ברמה של הסיטי בלונדון ובעלויות של קפריסין" כהגדרת שר האוצר הארי גיאורגיאדס. למרות התספורת הכואבת שספגו בעלי הפיקדונות הזרים בבנקים המקומיים ב-2013, ממשיכה קפריסין למשוך אליה אוליגרכים רוסים ואנשי עסקים מאירופה ומארה"ב.

בקפריסין פועלות בשנים האחרונות כמה חברות ישראליות בתחומים כמו הימורים באינטרנט ופורקס. המיליארדר הישראלי טדי שגיא ריכז באי את פעילות הקבוצה שלו ומחזיק גם באזרחות קפריסאית. כיום מציעה קפריסין אזרחות לכל מי שירכוש בית מגורים בשווי חצי מיליון אירו וישקיע בכלכלה המקומית לפחות 5 מיליון אירו למשך שלוש שנים. ענף הנדל"ן להשקעה החל השנה להתאושש לאחר נפילות מחירים של 40% ויותר מהשיא (בעיקר באזור העיר פאפוס) בגלל המשבר הכלכלי. ברוסיה בריטניה ומדינות נוספות.

לפי נתוני לשכת המסחר של קפריסין, מגיע היקף הסחר בין המדינות ליותר מחצי מיליארד דולר. ב-2014 ייצאה ישראל לקפריסין סחורות ב-487 מיליון דולר, וענף הייצוא העיקרי היה תזקיקי נפט שקפריסין, שאין בה בית זיקוק, רכשה מבזן. קפריסין ייצאה לישראל ב-72 מיליון דולר - מחצית מסך הייצוא היה מלח והיתר דגים וציוד חשמלי. יזמים ישראלים בודקים בתקופה האחרונה אפשרות לייבא מקפריסין אגרגטים וחומרי גלם נוספים לבנייה כדי להתחרות בקרטל המחצבות. קשר התעופה בין ישראל לקפריסין התרחבו בעקבות מדיניות השמיים הפתוחים ומספר הטיסות היומיות עלה מאחת לשלוש.

"בימים אלה נבדקת אפשרות לחדש את קו ההפלגות מלרנקה לחיפה", מגלה כריסטודולידס. "מי יודע, אולי ההפלגה תוכל להשתלב בתוכניות הרומנטיות של הזוגות הישראלים שבאים להתחתן", הוא מוסיף בחיוך.

ישראל וקפריסין חדש
 ישראל וקפריסין חדש