שופטי המחוזי הבהירו ליצחק רוכברגר: "ערעורך יידחה"

(עדכון) - ראש עיריית רמת-השרון לשעבר, שהורשע כי קיבל מקרן של עובדי הרשויות החזר הוצאות פרטיות, הודיע כי ישקול את הצעת השופטים לחזור בו מהערעור ■ השופטים: "אנו לא יכולים לזכות בתיק הזה גם אם נתאמץ"

שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב הודיעו היום (ב') כי בכוונתם לדחות את הערעור שהגיש ראש עיריית רמת-השרון, יצחק רוכברגר (60), על הרשעתו בבית משפט השלום בעיר בעבירות מירמה והפרת אמונים וזיוף וכן את ערעורו על הקביעה כי דבק קלון במעשיו.

בתום דיון ארוך בערעורו של רוכברגר ולאחר ששמעו את עמדת סנגורו, עו"ד ליאור אפשטיין, ואת עמדת התביעה, יצאו השופטים להתייעצות קצרה, וכששבו לאולם הציעו לרוכברגר לחזור בו מהערעור שהגיש.

"רוכברגר לא היה אדם מהרחוב אלא יו"ר הקרן בעל חובות אמון שהופרו ברגל גסה. כל קביעות המהימנות של העדים שהעידו בבית משפט השלום היו חד-משמעיות, וגולת הכותרת זה עצם הזיוף של הקבלות. אין שום סיבה לזייף קבלות. זיוף זה זיוף זה זיוף. העובדות מדברות בעד עצמן", אמרה נשיאת המחוזי, השופטת דבורה ברלינר, לרוכברגר.

לדבריה, "הכרעת הדין המרשיעה של בית משפט השלום עומדת על נדבכים איתנים. אנחנו לא יכולים לזכות בתיק הזה גם אם נתאמץ".

עוד הודיעו השופטים כי הם לא יתערבו בקביעה כי דבק קלון במעשיו של רוכברגר. המשמעות היא שרוכברגר מורחק סופית מהזירה הציבורית למשך 7 שנים.

למרות הודעת השופטים החליט רוכברגר לשקול את ההצעה לחזור מהערעור, וניתנו לו 7 ימים לעשות כן.

קודם לכן דיבר רוכברגר וטען כי הוא לא מעל באמון הציבור. "אולי הייתי אידיוט, אבל לא מעלתי באמון הציבור. לא התעמקתי מספיק בסוגייה של קבלת החזר ההוצאות, אבל לא שיקרתי, ולא הייתה לי כוונה לרמות", אמר.

לדבריו, "שילמתי מחיר כבד מאוד. משפחתי נפגעה. אני נפגעתי. הייתי חייב להיות רגיש יותר וערני יותר ולא לסמוך על קרן הרשויות המקומיות שתבדוק את הדברים. מעולם לא ידעתי, לא חשבתי ולא פיללתי שלא נעשתה בדיקה כנה בקרן. למדתי את הלקח. אני כבר שנתיים אינני בתפקיד, ואני מקבל שנעשו טעויות אבל טעויות של תום-לב. במהלך 10 שנות הכהונה שלי עברו מתחת ידי מיליארדי שקלים, ולא דבק בי רבב, למרות שנעשו לי 12 חקירות במשטרה על כל שטות".

רוכברגר הגיע היום לבית המשפט כשהוא מלווה בעורך דינו, ליאור אפשטיין, ובחבריו, בהם כדורגלן העבר בני טבק, ונראה אופטימי באשר לסיכויי הערעור שהגיש.

ואולם, כבר במהלך הדיון בערעור שנערך בפני ברלינר והשופטים ג'ורג' קרא ואסתר נחליאלי-חיאט, הקשו השופטים על רוכברגר וסנגורו, שטענו כי רוכברגר לא היה מודע לכך שהוא מבצע עבירות פליליות בעת שביקש וקיבל החזרי הוצאות פרטיות מקרן ההשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות. בין היתר אמר השופט קרא לעו"ד אפשטיין במהלך הדיון כי "כל ילד יכול להבין שההתנהלות (של רוכברגר) הייתה אסורה".

רוכברגר הורשע כי קיבל לידיו 118 אלף שקל כהחזר הוצאות מקרן ההשתלמות של עובדי הרשויות, ובכך פעל בניגוד לחוק הרשויות המקומיות, האוסר על ראש רשות לעסוק בכל עסק אחר בזמן כהונתו.

רוכברגר הורשע כי נהג להגיש לקרן קבלות וחשבוניות שאינן קשורות לפעילותו בה, ובהן רכישת מצרכים ביתיים בסופרמרקט, הוצאות נסיעה לחו"ל של בתו ושיעורי אנגלית שלמדה. זאת, תוך זיוף פרטים המופיעים בהן, כך שייחזו כהוצאות שבגינן התאפשר לו לקבל החזר מן הקרן.

בית המשפט הטיל על רוכברגר עונש של 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 40 אלף שקל. כן קבע כי במעשיו של רוכברגר דבק קלון - קביעה שמשמעותה, כאמור, הרחקתו של ראש העיר לשעבר מהזירה הציבורית למשך 7 שנים.

בדיון היום טען עו"ד אפשטיין כי "כשרוכברגר נחקר ב-2006, הטיחו בו החוקרים יום אחר יום שביצע עבירות, ורוכברגר אמר שהוא רשאי לקבל החזר על ההוצאות הפרטיות. מובנו של דבר הוא שרוכברגר לא היה מודע לכך שביצע עבירה".

"אם זו האמונה הכנה של רוכברגר, והוא חושב שמגיע לו לקבל את ההחזרים על ההוצאות הפרטיות - למה הוא שינה את הקבלות?", הקשתה השופטת ברלינר.

עו"ד אפשטיין השיב: "מנגנון הקבלות לא היה מוצלח. למעשה, הוא היה אווילי... אבל לשינוי שנעשה (בקבלות) אין את הערך שמבקשים להעניק לו. זה שכתוב על הקבלה 'גל רוכברגר' (בתו של רוכברגר, שהוא הורשע, כאמור, כי ביקש וקיבל החזר כספים באמצעות הגשת חשבוניות על שיעורי אנגלית שלה. ח"מ) או 'יצחק רוכברגר' - זה לא משנה. מי שילמה? הילדה שהייתה בת 12 שילמה? הרי ברור שרוכברגר שילם".

השופטת ברלינר לא הרפתה. "אם מותר לו להגיש כל הוצאה פרטית שעשה, ומותר שיהיה כתוב השם של הבת - מדוע הוא שינה את השם?", חזרה ושאלה.

הפעם השיב הסנגור: "המדינה חושבת שחבורה של אנשים החליטה לעשות מעשה מירמה וכזב. אבל לא כך. רוכברגר ידע שהקבלה אינה מבטא אלא את הוצאות משק-ביתו. הוא שלח את הבת שלו ללמוד אנגלית וקיבל את הקבלה. הוא שינה אותה בתמימות הכי גדולה, כי הוא שילם את זה".

בשלב זה התערב השופט ג'ורג' קרא ואמר כי רוכברגר היה ראש עיר שיודע שאסור לו לקבל שכר, כי אז הוא יצטרך להוסיף אותו למשכורת שלו כראש עיר, ועל זה משלמים מס הכנסה.

השופט קרא חשף את עמדתו לגבי הערעור ותקף את טיעוני הסנגור כי רוכברגר לא ידע שהוא עובר על החוק. "מה הוא לא ידע? אם זה כל-כך טוב, למה זה נראה כל-כך רע? כשהוא (רוכברגר. ח"מ) מביא קבלה על 11 אלף שקל על הפלזמה שקנה או על הקניות בסופר, הוא לא אומר 'מותר לי' - אלא קושר את זה לעבודה שלו. למה הוא צריך לקשור את זה לעבודה שלו אם הוא לא ידע? מההתנהלות שלו אנחנו למדים על מודעותו של האיש, והיא מאוד ברורה פה. זה פשוט מאוד... כל ילד יכול להבין את זה".

הסנגור, עו"ד אפשטיין, העלה טענות גם נגד הקביעה של בית משפט השלום כי במעשיו של רוכברגר דבק קלון. "רוכברגר לא התווכח עם אף אחד והחזיר את הכסף, ואנחנו נמצאים במרחק שבין 2006 להיום. הקלון הוא משהו שהזמן מוחק", טען הסנגור וביקש מהשופטים לבטל את קביעת המחוזי ובכך לאפשר לרוכברגר לחזור לשמש בתפקידים ציבוריים.

התובעות במשפט הן עורכות הדין פיה גלבר ודפנה וכניש מפרקליטות מחוז תל-אביב.

רקע

בחודש מאי האחרון גזר שופט בית משפט השלום בתל-אביב, עידו דרויאן, עונש של 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 40 אלף שקל על רוכברגר, לאחר שהרשיע אותו, כאמור, בביצוע עבירות של מירמה והפרת אמונים וזיוף. בנוסף, השופט קבע כי במעשיו של רוכברגר דבק קלון, והמשמעות היא שרוכברגר לא יוכל לחזור ללשכת ראש העיר או למלא תפקיד ציבורי אחר ב-7 השנים הקרובות שלאחר גזר הדין.

בדצמבר הרשיע השופט דרויאן את רוכברגר. רוכברגר החזיר את מלוא הכספים שקיבל בניגוד לדין. בהכרעת הדין כתב השופט כי "לפי גרסתו-הוא, רוכברגר גרם לקרן לרשום רישומים כוזבים בספרייה ובדוחותיה, כדי לשרת את מטרתו-שלו - היכולת להערים ולעקוף את החוק האוסר עליו לקבל תגמול בנוסף לשכרו מהעירייה".

בית המשפט ציין כי מניעיו של רוכברגר היו כלכליים באופן מובהק. "במעשיו סטה רוכברגר באופן רע וקשה מדרכי היושר, האמינות וההגינות, שהן מהתכונות הבסיסיות הנדרשות מנבחר ציבור", נכתב בגזר הדין. "זכאי הציבור כי בראשו ולשירותו יעמדו אנשים ראויים, ישרים, אמינים והגונים, בעלי סולם גבוה של מידות וערכים.

"ראש עירייה מנהל את חיי היומיום של התושבים ברמה המקומית, הוא אחראי לשירותים החיוניים של תושבי העיר ולניהול כספיהם לצרכיהם ולרווחתם. ראש העיר כפוף לשלטון המרכזי, ועליו לנהל את העיר בכפוף למדיניות הממשלתית ותוך התאמה לצרכי התושבים המקומיים. ככזה עליו לשמש דוגמה ומופת, ועליו להיות נקי מאשם בשחיתות, בחוסר ניקיון-כפיים ובחוסר אמינות".