"חברת החשמל כבר לא יכולה לטעון שמדובר ב'כוח עליון' ושלא ניתן היה לחזות את הסופה. כבר 4-5 שנים שאנו עדים למזג-אוויר מהסוג הזה. חברת החשמל נהגה ברשלנות, וניתן יהיה לתבוע אותה על זה" - כך טוענת עו"ד ענת קאופמן, מומחית בתחום הנזיקין ומי שמכהנת כיו"ר ועדת ביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין.
"על מנת שניתן יהיה לתבוע את חברת החשמל, צריך להוכיח שני דברים", מסבירה קאופמן. "שהיא האחראית לנזק, כלומר שהיא נהגה ברשלנות; ושקיים נזק. אחר-כך צריך להוכיח את גובה הנזק".
בתשובה לשאלה האם ניתן לתבוע את ועד עובדי חברת החשמל, השיבה עו"ד קאופמן בחיוב: "ברור שוועד העובדים גם הוא אחראי לפחות לחלק מהנזקים. איטלקית או לא איטלקית, הייתה שביתה. הוועד יכול לטעון שמותר לו לשבות, ושלא מדובר בהפרת חוזה. ואולם, זה לא נכון תמיד. לשובתים יש חובה כלפי צדדים שלישיים. רופא שכיר לא יכול פתאום לעזוב ניתוח כי הוכרזה שביתה. כבאי לא יכול לשבות אם פורצת שריפה בכרמל".
לדבריה, "גם במקרה הזה של ועד העובדים, צריך יהיה לבדוק אם הייתה מידתיות בשביתה, ומה היו התועלות והנזקים שלה".
לטענת עו"ד קאופמן, התביעות יכולות להיעשות בשני מישורים: באופן פרטי או באמצעות תביעה ייצוגית. לדבריה, "במשרד שלי למשל התקלקל מחשב בשווי 1,500 שקל, אז ישתלם לי להצטרף לתביעה ייצוגית. אך יש בתי עסק שהפסקת החשמל גרמה להם לנזק של עשרות אלפי שקלים ואפילו מאות אלפים. במקרה הזה ישתלם להם לתבוע באופן פרטי את חברת החשמל או את הוועד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
