דעה: המטוסים המתרסקים והשפעתם על הגז הישראלי

המטוס שהתרסק בסיני, ממש כמו המטוס המלזי שהתרסק מעל שמי אוקראינה - קרו שניהם על רקע תוקפנות רוסית ■ ואיך כל זה משפיע על זירת הגז הטבעי הישראלית?

ולדימיר פוטין / צילום: רויטרס
ולדימיר פוטין / צילום: רויטרס

התרסקות המטוס הרוסי בטיסה 7K9268 משארם א-שייח' לסנט פטרסבורג הינה הפעם השנייה ב-15 חודשים שבה רוסיה מעורבת בתאונת אוויר מסתורית.

ממצאים של ועדת חקירה בינלאומית שפורסמו בחודש שעבר קבעו שהמטוס של חברת התעופה המאלזית בטיסה MH17, הופל מירי טיל ממערכת Buk מתוצרת רוסית. בהתרסקות נהרגו 298 נוסעים ואנשי צוות. החקירה לא קבעה מי שיגר את הטיל והחברה הרוסית המייצרת את הטיל הודיעה שהוא כבר אינו בשימוש הצבא הרוסי.

באופן כמעט טבעי, מקורות מערביים מטילים את האשמה על רוסיה ומקורות רוסיים יטענו שהיו אלה האוקראינים שהפילו את המטוס. תהיה הקביעה אשר תהיה, הפלת המטוס התרחשה על רקע התוקפנות הרוסית באוקראינה, סיפוח חצי האי קרים והתמיכה במורדים באזור הדונבאס, בדרום מזרח אוקראינה.

סיבות התרסקותו של המטוס הרוסי מעל חצי האי סיני בסוף השבוע שעבר טרם פוענחו, אולם הרקע מזכיר את זה של הפלת המטוס המאלזי: פעילותה הצבאית של רוסיה בסוריה.

אמנם, מועלות אפשרויות על התרסקות המטוס בגלל תקלות טכניות - האמינה ביותר שבהם היא קשורה בליקוי טכני בחלקו האחורי של המטוס, אחרי שלפני 14 שנים הוא ביצע tailstrike (אירוע שבו בטעות הזנב פוגע במסלול ונגרם לו נזק) בעת נחיתה בשדה התעופה של קהיר - אולם החששות לאירוע טרור לא יתפוגגו הפעם בקלות.

הודעת דאע"ש, שנטל אחריות על הפלת המטוס, לא ציינת באיזה אופן המטוס הופל. ארגון הטרור לא טען שהמטוס הופל באמצעות טיל קרקע-אוויר המסוגל לפגוע במטרה בגובה של 30,000 רגל, שלפי הערכות מומחים אינם נמצאים בידיו, אלא רק שהפעולה היא נקמה על פעילות הרוסים בסוריה.

על פניו, זו טענה מוזרה, במיוחד אם מביאים בחשבון את הדיווחים מערביים שלפיהם מרבית הפצצות חיל האויר הרוסי מבוצעות נגד ארגוני מורדים הנתמכים ע"י ארה"ב והמערב ומיעוטם כנגד דאע"ש. רק אתמול (ג'), ייתכן בעקבות התרסקות המטוס, תקפו מטוסים רוסיים באופן מאסיבי יותר את ראקה, עיר הנחשבת ל"בירת הכאליפות האיסלמית בסוריה".

האם דאע"ש ידע לנצל את אחת החוליות החלשות במנגנון האבטחה בשדה התעופה של שרם אל-שייח', להטמנת פצצה במטוס הרוסי?

כל הסימנים מראים שזה תרחיש בסבירות גבוהה, אף שבעיתונות הרוסית הופיעו צילומים של זנב המטוס שנראה ברמת תחזוקה ירודה. מטוסי נוסעים אינם נופלים בקלות מהשמיים, גם לא אחרי שהטייס מתלונן לאשתו על תקלות טכניות, כפי שמעידים דיווחים מרוסיה. צריך להיות נחרץ ודבק במשימה כמו אנדרה לוביץ', הטייס שריסק אל הרי האלפים את טיסת Germanwings 9525 במרץ השנה, או שצריכה להתרחש סידרה של תקלות יוצאות דופן בתזמון נדיר, כדי שמטוס יתרסק מבלי שלטייסיו תינתן הזדמנות לשדר אותות מצוקה או לתקשר עם מערכת בקרת תעופה איזורית.

לפנינו אם כך שני מקרים טראגיים , שלשניהם רקע של תוקפנות רוסית לאחר שרוסיה מתעקשת לקחת חלק אקטיבי בפעילות צבאית. מה ולדימיר פוטין וההנהגה הרוסית ילמדו מכך? זו כבר שאלה מצוינת, שלא נעסוק בה הפעם.

 

טרור בסיני וגז ישראלי

להתרסקות המטוס הרוסי בסיני עשויה להיות השפעה גם על הפעילות במשק הגז הישראלי.

לפני יותר מחצי שנה חתם קונסורציום "תמר" על הסכם לאספקת גז טבעי ב-5 bcm בשלוש שנים לדולפינוס הולדינגס, חברה המייצגת את המגזר הפרטי במצרים. לפי ההסכם, הגז יוזרם דרך צינור EMG, המונח על רצפת הים התיכון לצפון סיני ומשם בצינור המונח לאורך החוף למצרים.

מאז חתימת ההסכם, שאינו חלק ממתווה הגז הטבעי ולכן אינו כפוף לאישור הממונה על ההגבלים העסקיים או לעקיפתו, מתעכב האישור של מדינת ישראל לביצועו. ככל הנראה, ישראל חוששת שהצינור העובר בצפון סיני יהיה יעד לפיגועי טרור מצד פעילי דעא"ש או גורמים אחרים בסיני.

פיגוע כזה, אם יקרה, עלול לגרום נזק מדיני ופוליטי ליחסים בין ישראל למצרים בנוסף על הנזק הכלכלי. לכן, אין זה מפתיע שדיוויד סטובר, נשיא ומנכ"ל נובל אנרג'י, לא התחייב בשיחת אנליסטים השבוע על הפעלת החוזה. אמנם, לדבריו, זו אפשרות הצמיחה האורגנית היחידה ברמת הפעילות הקיימת לנובל אנרג'י בשנה הבאה, אולם הוא לא יכול היה לצפות אם החוזה אכן יתממש.