רוזן וטוכמאייר ישיבו לקנדה ישראל זכויות בנייה בשווי 62 מ' ש'

זאת במסגרת פשרה בתביעה הנגזרת שהוגשה נגדם, בטענה כי גרפו עשרות מיליוני שקלים תוך שהציגו לדירקטוריון החברה מידע חסר ומוטעה ■ אם יאושר שכר-הטרחה המבוקש בהסדר, עו"ד אלון גולן יקבל כ-7 מיליון שקל

אסי טוכמאייר וברק רוזן / צילום : חן גלילי
אסי טוכמאייר וברק רוזן / צילום : חן גלילי

בעלי השליטה בחברת ישראל קנדה הציבורית (לשעבר פאנגאיה), ברק רוזן ואסף טוכמאייר, ישיבו לחברה חלק מן הזכויות בפרויקט בחוף מנדרין, בשווי מוערך של 62 מיליון שקל. זאת, אם יאושר הסדר הפשרה שהושג בתביעה הנגזרת המתנהלת נגדם, בטענה לניצול הזדמנות עסקית של החברה.

אם תאושר הפשרה, יגבה עורך הדין אלון גולן, שייצג את התובע הנגזר בתיק, שכר-טרחה נאה של 6.8 מיליון שקל. התובע הנגזר יקבל 2 מיליון שקל לפי ההסדר המוצע. מניית החברה נסקה בכ-3.5% בעקבות ההודעה על הסדר הפשרה.

הבקשה להגשת התביעה הוגשה באוקטובר 2012 על-ידי אליהו ביטון, בעל מניות בחברה, באמצעות עו"ד אלון גולן, ומתייחסת לעסקה לרכישת קרקע בסמוך לרצועת החוף בצפון תל-אביב. מדובר בקרקע לבניית כ-300 יחידות דיור שרכשה חברה פרטית של רוזן וטוכמאייר בכ-126 מיליון שקל מהחברות כור ונכסים ובניין. זאת, בעוד העסקה הוצעה לדירקטוריון החברה, שהחליט שלא לממש את ההזדמנות לאור מצגים חסרים ומוטעים לכאורה שנתן ברק רוזן, אז המנכ"ל.

באפריל 2012 - חודשיים טרם רכישת הקרקע - התקיימה ישיבה טלפונית של דירקטוריון החברה (שנקראה אז פאנגאיה) בהשתתפות 3 חברי דירקטוריון בלבד. בישיבה אמר רוזן כי הוא וטוכמאייר מנהלים משא-ומתן לרכישת קרקע חקלאית, וכי לפי מיטב ניסיונו הליך הפשרת הקרקע ארוך וצפוי להימשך 5-15 שנה, ועל כן מדובר בעסקה ספקולטיבית שלא ברור מתי היא צפויה להניב הכנסות אם בכלל. החברה החליטה לדחות את ההצעה, בין היתר לאור ה"ספקולטיביות" שבעסקה וכן בשל שיקולי אשראי.

חוסר הוודאות לגבי ההחזר מן הפרויקט התפזר די מהר. במסגרת הסדר הפשרה שהוגש היום לאישורו של בית המשפט, מוסרים רוזן וטוכמאייר הצהרה לפיה הרוויחו עד כה סכום של 65 מיליון שקל, לפני מסים, ממכירת חלקים בפרויקט שעליו "ויתרה" קנדה ישראל רק לפני 3.5 שנים.

באוקטובר 2013 אישרה השופטת דניה קרת-מאיר את הגשת התביעה כנגזרת, תוך שהיא פוסקת כי "קיימת תשתית ראייתית לכאורה לכך שהמשיבים לא מילאו את חובת הגילוי המוטלת עליהם מכוח חוק החברות, וכי ההחלטה אשר התקבלה על-ידי הדירקטוריון התבססה על מידע חלקי ומטעה".

עוד קבעה השופטת כי "רוזן וטוכמאייר הם בעלי ניסיון רב ומומחיות בנדל"ן, ויש לצאת מתוך הנחת עבודה כי היו ערים לכל הנתונים הרלוונטיים, אשר גרמו להם להחליט כי מדובר בעסקה מצוינת שהם מעוניינים לבצע בעצמם".

במקביל החלה רשות ניירות ערך בהליך אכיפה מנהלית בפרשה. באוגוסט האחרון קבעה ועדת האכיפה המינהלית של הרשות, בראשות השופטת בדימוס ברכה אופיר-תום, כי ברק רוזן וסמנכ"ל הכספים של החברה, גיא קנדה, הטעו את החברה לגבי מצבה התכנוני של הקרקע וכן נמנעו מלמסור לחברה מידע חיוני על אפשרויות המימון לביצוע העסקה באופן שפגע בשיקול-דעתו של הדירקטוריון.

רוזן וקנדה נמצאו אחראים לפרט מטעה בדיווח מיידי של החברה לבורסה, והוטלו עליהם קנסות בסך 400 אלף שקל - 250 אלף שקל על ברק רוזן ו-150 אלף שקל על גיא קנדה. הוועדה לא מצאה את טוכמאייר כאחראי למסירת המידע המטעה.

"מחדלם של ברק רוזן ושל גיא קנדה, כלפי החברה", פסקה הוועדה, "התבטא בהבאת נתונים בלתי בדוקים עד מטעים לגבי אפשרויות מימון העסקה בעלת החשיבות לחברה, ובאי-הצגת האפשרויות שעמדו בפניה למימון אחר, שהיה יכול אולי למנוע את דחייתה על-ידה, ואת אימוצה על-ידיהם. מחדלם הדיווחי כלפי ציבור המשקיעים, שבכך ענייננו, התבטא בהעתקת הנתונים הבלתי בדוקים והמטעים, מפרוטוקול הישיבה אל הדוח המיידי, ואי-הבאת מידע מהותי, שהיעדרו מן הדוח ערפל את תוכנו עד כדי הטעיה של ציבור המשקיעים לגבי טיב ההחלטה לדחיית העסקה על-ידי החברה".

לפי ההסדר שהוגש היום, החברה הפרטית שבבעלות רוזן וטוכמאייר תעביר ללא תמורה את החלקים שטרם נמכרו בפרויקט, חלקה נוספת שצמודה לחלקו של הפרויקט שנמכר וזכויות לקבלת דמי ניהול בסך 18.5 מיליון שקל (כולל מע"מ). להערכת הצדדים, בסך הכול שווי ההסדר הוא 62 מיליון שקל כולל מע"מ.

התובע, אליהו ביטון, יזכה לשכר-טרחה בסך 2 מיליון שקל המהווה כ-3.2% מסכום הפשרה המוערך, ואילו עורך דינו יקבל לפי ההסכם 6.8 מיליון שקל לפני מע"מ אם יאושר ההסדר.

שכר-טרחה שובר שיאים: כ-7 מיליון שקל לעו"ד אלון גולן

כאמור, אם יאושר שכר-הטרחה המבוקש בהסדר הפשרה, יקבל עו"ד אלון גולן, שייצג את התובע, סכום נאה של 6.8 מיליון שקל לפני מע"מ. מדובר בסכום המשקף כ-11% מסכום הפשרה המוערך כולל מע"מ ומעל 13% ביחס לסכום התביעה בניכוי מע"מ - סכום לא גבוה מבחינת שיעורו מסך ההשבה המוערך, אך גבוה במיוחד מבחינה אבסולוטית.

"מדובר בניצחון ענק לציבור בעלי המניות", אומר היום גולן. "נחזיר לחברה חלק ניכר מהזכויות שניטלו ממנו".

לדבריו, הוא ועורך דין נוסף ממשרדו השקיעו אלפי שעות עבודה בתיק, לרבות בעריכת מחקר משפטי משווה לדין הזר. "זה כמעט כל מה שעשיתי בשנים האחרונות", הוא מסביר.

גולן מציג בבקשת האישור מקרים שבהם פסק בית המשפט שכר-טרחה דומה לזה ואפילו גבוה מזה במונחים אחוזיים, עד כדי 16% מגובה הפשרה בהליכים ייצוגיים ונגזרים.

בינואר האחרון פרסם "גלובס" סקירה שערך עו"ד אסף פינק עבור הכנס השנתי לתביעות ייצוגיות בישראל, שנערך על-ידי מרכז "הלכה למעשה". מהסקירה עולה כי שיאני השכר בתחום התביעות הייצוגיות, המשיק לתחום התביעות הנגזרות, לשנת 2014, הם עורכי הדין גיל רון קינן ואביעד סרן, שהרוויחו מעל 11.8 מיליון שקל במהלך אותה שנה מייצוג בתביעות ייצוגיות; כ-10 מיליון מתוכם משתי תביעות בלבד. השניים קיבלו שכר-טרחה של כ-5 מיליון שקל, בכל אחת משתי התביעות שבהן ייצגו את התובע הייצוגי, מול חברות הביטוח מנורה, מגדל והפניקס ומול בנק לאומי. בהליך הראשון היה סכום ההשבה לקבוצה המיוצגת כ-50 מיליון שקל במסגרת פסק דין, ובשני כ-100 מיליון שקל במסגרת פשרה.

בהליך ייצוגי מול כלל תעשיות גרף עורך דין אחר - עידן איידן - שכר-טרחה של 4.4 מיליון שקל בעבור השבה של כ-37 מיליון שקל במסגרת פשרה. בסך-הכול, עולה מנתוני הכנס, בשנת 2014 אושרו בבתי המשפט 11 הסכמי פשרה בהם קיבל עורך דין שכר-טרחה של מעל מיליון שקל.

"לא מדובר בשכר-טרחה חריג במיוחד, למרות המספר האבסולוטי הגבוה", אומר היום עו"ד אסף פינק ל"גלובס" ביחס לשכר-הטרחה שצפוי עו"ד גולן לקבל בתיק ישראל קנדה.

לדבריו, "בית המשפט העליון כבר אישר שכר-טרחה של מעל 15% בפסיקתו במקרים שונים. צריך גם לקחת בחשבון שכאן מדובר בתיק שבית המשפט כבר אישר את התביעה כנגזרת - כלומר יש אינדיקציה לרצינות של התביעה וגם לעבודה שעשה עורך הדין".

- האם שכר-טרחה כל-כך גבוה לא מהווה סכנה ל"קנייה" של הסכמת התובע ועורך דינו להסכם הפשרה?

"החשש הזה אכן קיים, והפתרון שהדין מציע לחשש הזה הוא הפיקוח של בית המשפט על הסכמי פשרה בהליכים ייצוגיים ונגזרים. מנגד, יש רצון לתת תמריץ להגשת תביעות באמצעות שכר-טרחה גבוה. הקושי במקרה הספציפי הזה, נוגע דווקא לכך שסכום הפשרה הוא מוערך. הערכות שווי של זכויות הן דבר נזיל, ולכן לבית המשפט יש את הסכמות למנות מעריך חיצוני, שיקבע אם הערכת השווי שמובאת במסגרת הסדר הפשרה מציאותית. ייתכן שבית המשפט יחליט לעשות שימוש בכלי הזה".