"בבריסל יש אזורים שבהם אין כמעט למשטרה שליטה"

מתקפת הטרור בפריז כיוונה את אורות הזרקורים, ולא בפעם הראשונה, אל בלגיה שמסתמנת כאחד המעוזים העיקריים של צעירים רדיקליים שמתכננים פיגועי טרור באירופה ■ איך השתלב רובע מולנביק שבבריסל בפיגועי טרור קודמים ביבשת, מה הופך אותו לקרקע נוחה במיוחד לגידול טרוריסטים, ואיך משפיע על כך מבנה הממשל במדינה

תושבים מצטיידים בשוק במולנביק / צילום: רויטרס
תושבים מצטיידים בשוק במולנביק / צילום: רויטרס

מתקפת הטרור בפריז בסוף השבוע היא האחרונה בשרשרת מתקפות בעלות קשרים חזקים לבלגיה, והיא מוסיפה לראיות המצטברות על כך שהמדינה הזאת הפכה לאחד המעוזים העיקריים של צעירים רדיקליים שמתכננים פיגועי טרור באירופה.

"קרקע פורייה לאלימות" - כך כינתה אתמול (א') ראשת רובע מולנביק שבבריסל את הרובע שבראשו היא עומדת. היא דיברה על אבטלה וצפיפות יתר בקרב משפחות המהגרים הערבים, וכן על ייאושם של הצעירים המוצאים מפלט באסלאם הקיצוני.

אך בעוד הרובע, שנמצא בצד הלא-נכון של התעלה בעידן הפוסט-תעשייתי בעיר, הופך למוקד חיפושי המשטרה אחר האחראים למתקפת הטרור המשולבת בפריז ביום ו' שעבר, תוהות הרשויות בבלגיה מה הופך את הרחובות הצרים של מולנביק לשונים מאלפי שכונות דומות ברחבי אירופה.

 

שלוש סוגיות צצות ועולות בעוד אור הזרקורים מכוון שוב כלפי מולנביק, המשמש לא רק כביתם של חלק מהקיצונים המוסלמים מקרב חצי מיליון המוסלמים בבלגיה, אלא גם כביתם של קיצונים צרפתים המחפשים בסיס נוח ודיסקרטי שמאפשר להם לשמור על פרופיל נמוך, לגבש תוכניות ולהתחמש לפני שהם יוצאים למתקפה נגד מולדתם מעבר לגבול:

שירותי הביטחון מתמודדים עם הקשיים הנובעים מהאצלת הסמכויות בשלטון המקומי בבלגיה, ומהמתח בקרב האוכלוסייה הבלגית המקורית עצמה, שמחציתה דוברת צרפתית ומחציתה הולנדית; בלגיה פתוחה זה זמן רב בפני מטיפים פונדמנטליסטים ממדינות המפרץ הפרסי; בבלגיה פועל שוק שחור משגשג ברובים אוטומטיים מהסוג ששימש לביצוע המתקפה בפריז.

"ב-500-1,000 אירו אפשר לקנות נשק צבאי תוך חצי שעה", אמר בילאל בניאעיש, עמית בכיר במכון המחקר איטינרה (Itinera) בבריסל. בניאעיש חוקר את התפשטות האסלאם הקיצוני בבלגיה. "מהבחינה הזאת בריסל דומה יותר לעיר גדולה בארה"ב" למרות שהיא נמצאת באירופה הנקייה כמעט לחלוטין מכלי נשק, לדברי בניאעיש.

שניים מהמחבלים שהרגו יותר מ-130 אנשים בפריז, הנמצאת במרחק של 270 ק"מ מבריסל, היו אזרחים צרפתים שהתגוררו בבלגיה. משטרת בלגיה פשטה על כתובות במולנביק, ושבעה בני אדם נעצרו בבלגיה בבין המתקפה בבירת צרפת.

"כמעט תמיד יש קשר למולנביק", אמר ראש ממשלת בלגיה, שארל מישל בן ה-39. הקואליציה שבראשה הוא עומד, ושהוקמה לפני שנה, נאבקת במגייסי כוח אדם קיצונים שפיתו יותר מ-350 בלגים להילחם בסוריה. ביחס לאוכלוסייתה בת 11 המיליון של בלגיה, מדובר בשיעור הגבוה ביותר באירופה.

אך לא די היה ב"צעדי המנע" שננקטו בחודשים האחרונים, לדברי מישל. הוא תיאר את מולנביק כ"בעיה ענקית", והוסיף: "צריך להחמיר עוד יותר את מדיניות היד הקשה".

חילוקי דעות פוליטיים

שר הפנים הבלגי, יאן יאמבון, הבטיח "לנקות" באופן אישי את האזור. השמרנים מאשימים את הפיקוח הרופף מצד השמאלנים שאיישו גם את הממשלה הקודמת וגם את מועצת עיריית מולנביק.

חילוקי דעות אלה, שהובילו ליצירת מספר עצום של רובדי ממשל ושיטור בניסיון למתן את הכוחות הצנטריפוגליים המאיימים זה זמן רב לפצל את בלגיה לשתי מדינות, יוצרים בעיות לשירותי הביון והביטחון.

יאמבון עצמו התלונן על הריבוי האדיר של כוחות משטרה המשקפים הבדלים גיאוגרפיים ולשוניים. בבריסל לבדה, שאוכלוסייתה אינה עולה על 1.8 מיליון, קיימים שישה כוחות משטרה.

"בלגיה היא מדינה פדרלית, וזה תמיד העניק יתרון לטרוריסטים", אמר אדווין באקר, פרופסור במרכז לטרור וללוחמה בטרור באוניברסיטת ליידן בהולנד. "קיומם של כמה רובדי ממשלה משבש את זרימת המידע בין החוקרים".

הוא הדגיש את ההבדל בין בלגיה לשכנתה הממורכזת, הולנד, שבה "הרבה יותר קשה לארגונים להיעלם ממסך המכ"מ פשוט באמצעות מעבר למקום אחר שנמצא במרחק של 10 ק"מ בלבד".

לנוכח הקושי הכרוך באיסוף מידע במקומות כמו מולנביק - רובע שאוכלוסייתו מגיעה ל-90 אלף, ושבו כבר מהווים המוסלמים 80% מהאוכלוסייה בכמה שכונות - כל חור ברשת המידע יוצר בעיה, לדברי באקר. "בחלקים מסוימים בבריסל יש אזורים שעליהם כמעט שאין למשטרה שליטה, אזורים מאוד נפרדים שתושביהם אינם חשים שהם חלק מהמדינה הבלגית.

"במקרים כאלה קשה מאוד לקבל היזון חוזר מהקהילה. פירושו של דבר הוא שלמרות שיתכן שהשכנים הבחינו במשהו, הם לא ידווחו על זה למשטרה. התסבוכות הפוליטיות מאיטות מאוד את קצב אישורם של חוקים חדשים, כגון חוק שנועד למנוע נאומי שטנה במסגדים, או גיוס לוחמים למלחמה בסוריה, או נסיעה לחו"ל כדי להשתתף במלחמה בסוריה".

"מנצ'סטר הקטנה"?

חלק מבתי החרושת הישנים במולנביק - שבעבר זכתה לכינוי "מנצ'סטר הקטנה" בגין אופייה התעשייתי - הפכו אותה ליעד נחשק בקרב בוהמיינים חובבי מגורים בעליות גג. באזורים לאורך תעלת האוניות - הנמנים עם העניים ביותר בצפון-מערב אירופה - ניתן למצוא קצביות שמוכרות בשר כשר למוסלמים, דוכני רחוב ומסגדים ששוכנים בסמטאות נידחות.

שיעור האבטלה במולנביק מגיע ל-25%, ובקרב הצעירים הוא נוסק ל-37%. מדובר בשיעור גבוה משמעותית לעומת רבעים אחרים בבריסל, שבה שוכן גם מעמד ביניים משגשג וקוסמופוליטני שהגיע לעיר בעקבות מוסדות האיחוד האירופי השוכנים בצדה השני של העיר.

בקרב פקידים בלגים גובר החשש מפני השפעת הפלגים האסלאמיים הקיצוניים. פלגים אלה עדיין זוכים לפופולריות רק בקרב מיעוט. ארגון הגג "המינהל המוסלמי של בלגיה" (Muslim Executive of Belgium), הביע תמיכה בערכי הדמוקרטיה וגינה את "הברבריות". אך מולנביק, שב-2012 נערכו בו הפגנות נגד אכיפת איסור לבישת הרעלה - נמנית עם האזורים שבהם משגשגים המטיפים הפונדמנטליסטים.

ז'ורז' דלמאן, חבר באופוזיציית המרכז-ימין בפרלמנט הפדרלי, טוען כי חלק מהבעיות החלו בשנות השבעים של המאה העשרים, כשבלגיה התעשייתית אך הענייה במשאבים ביקשה לשפר את יחסיה עם סעודיה באמצעות אספקת מסגדים למטיפים שהוכשרו במפרץ הפרסי. מטיפים אלה הביאו עמם את הגישה הפונדמנטליסטית שלא הייתה מוכרת באותה העת למהגרים המרוקאים בבלגיה.

בהתייחסו למולנביק, אמר דלמאן: "ההשפעה המאוד חזקה של הסלפיסטים... נמנית עם הסיבות שמציבות את בלגיה במרכז פעילות הטרור באירופה כיום".

רובע מולנביק אינו היחיד במינו בבלגיה. הקבוצה הקיצונית הבולטת ביותר שבה נאבקת כעת בלגיה היא sharia4belgium, ארגון מדיה חברתית שמנהיגו ועשרות מחבריו הורשעו השנה בעיר הפלמית אנטוורפן בגיוס עשרות בלגים למלחמת האזרחים בסוריה.

כל הקשרים מובילים למולנביק

אך כפי שאמר ראש הממשלה מישל, הקשר עם מולנביק ממשיך להיחשף כמעט כל אימת שמתבצעת מתקפת טרור באירופה. זה התחיל במתקפה על הרכבת במדריד, שאחד ממתכנניה היה תושב מולנביק ממוצא מרוקאי.

בתקופה של פחות משנה, צץ השם מולנביק באופן חוזר ונשנה. באוגוסט 2014 ירה אזרח צרפתי ממוצא אלג'יראי, שהתגורר במולנביק, בארבעה בני אדם במוזיאון היהודי בבריסל. בינואר 2015 כשהמשטרה הבלגית הרגה שני גברים בעיר ורוייר במזרח המדינה, והכשילה מזימה לחטוף ולערוף ראש שוטר לעיני המצלמה, נחשפו קשרים רבים עם מולנביק.

משטרת צרפת, שחקרה את נסיבות הירי במשרדי המגזין "שארלי הבדו" ובסופרמרקט היהודי הכשר בינואר, חושדת כי אחד הרוצחים רכש רובים במולנביק. לדברי התובעים, גם המרוקאי מספרד, שנלכד באוגוסט השנה ברכבת מבריסל לפריז, קנה במולנביק רובה קלצ'ניקוב וקרוב ל-300 כדורים.

"מולנביק משמש כבסיס התארגנות לקיצונים ולפושעים מכל הסוגים", אמר בניאעיש ממכון איטינרה. "זה מקום שבו אתה יכול להיעלם".

לדברי דלמאן, "הטרוריסטים הופכים לקיצונים בצרפת, נוסעים לסוריה כדי להילחם, וכשהם חוזרים הם מוצאים במולנביק את התמיכה הלוגיסטית והרשתות שלהן הם זקוקים כדי לבצע מתקפות טרור, אם בבלגיה עצמה ואם בחו"ל".

אחת האטרקציות העיקריות של מולנביק היא כלי הנשק, לדברי החוקרים.

"עם הקשרים המתאימים, קל מאוד למצוא נשק לא-חוקי בבלגיה", אמר נילס דוקה, חוקר במכון השלום הפלמי. "בעבר נהגו פושעים לבוא לכן כדי לקנות נשק באופן חוקי, וגם היום הם ממשיכים לבוא מכיוון שהם מוצאים כאן את הרשתות והאנשים המתאימים לרכישת נשק, אפילו לאחר 2006".

רובי קלצ'ניקוב מהסוג ששימש במתקפות הטרור בפריז גם בינואר וגם שלשום (ו') באים בעיקר ממלאים שנותרו לאחר המלחמה ביוגוסלביה לשעבר והגיעו למערב אירופה בתאי המטען של מכוניות פרטיות, לדברי דוקה.

ביום ו' השבוע יתכנסו שרי הפנים של האיחוד האירופי בבריסל לבקשת צרפת, כדי להתמודד שוב עם החששות הממושכים לגבי סחר בכלי נשק. אך בדיוק כפי שהיעדר התיאום בין 28 מדינות האיחוד האירופי נחשב בעיני רבים לסיבה לסחר המשגשג בנשק לאורך גבולותיהן הפתוחים, כך גם מקשה הביזור הקיצוני של הממשל בבלגיה על נקיטת יד קשה כלפי סוחרי נשק, למרות שמדובר במדינה קטנה.

"בבלגיה יש בעיה בניהול נתונים. אף אחד לא יודע כמה כלי נשק לא-חוקיים יש בבלגיה", אמר דוקה. "האמת היא שאין לנו שום מושג".