ביהמ"ש: ראש עיריית עכו אינו אחראי לחובות מכללת גליל מערבי

שמעון לנקרי, המשמש בין היתר כחבר הוועד המנהל של המכללה האזורית גליל מערבי, קיבל לאחרונה החלטה הפוטרת אותו מאחריות אישית בגין חובות המכללה בסך מיליוני שקלים

שמעון לנקרי- עכו/ תמר מצפי, שאטרסטוק
שמעון לנקרי- עכו/ תמר מצפי, שאטרסטוק

ימים של נחת עוברים על ראש עיריית עכו הנוכחי, שמעון לנקרי. כשנתיים לאחר שנורה בחזהו בסמוך לעיר מגוריו, קיבל לאחרונה לנקרי, המשמש בין היתר כחבר הוועד המנהל של המכללה האזורית גליל מערבי, החלטה הפוטרת אותו מאחריות אישית בגין חובות המכללה בסך מיליוני שקלים.

לנקרי - בדומה לחבריו מהזירה הפוליטית המוניציפלית, כמו שולה כהן, סגנית ראש העיר כרמיאל; רון פרומר, שכיהן כראש עיריית נהריה והורשע בעבר בשוחד; ושמריהו בירן, ראש עיריית עכו לשעבר; אשר כיהנו כולם בהתנדבות כחברי הוועד המנהל של המכללה האזורית גליל מערבי - קיבל פסק דין הפוטר אותו מאחריות אישית לחובות שצברה המכללה בגין עבודות בנייה.

זאת, לאחר שחברת האחים אבו עיאש, חברה קבלנית פרטית לייזום ובנייה, תבעה חלק מחברי הוועד המנהל של המכללה (12 במספר) על חובות של 13.5 מיליון שקל לטענתה, שהצטברו בעקבות עבודות פיתוח וייזום במכללה.

שופטת בית משפט השלום בחיפה, שולמית ברסלב, קבעה בהחלטה שנתנה לאחרונה כי 12 הנתבעים, שכולם מכהנים כנציגי ציבור באזורים הסמוכים למכללה, לא חבים באחריות אישית כלפי החובות שהצטברו, ותביעת החברה הקבלנית נדחתה.

מכללת גלעל מערבי, אשר נכנסה לפירוק בשנת 2007, ופעילותה הועברה לעמותה חדשה, הוקמה בשנות ה-70 למטרת חינוך והשכלה גבוהה עבור תושבי אזור הגליל המערבי ועכו. חברי הוועד המנהל של המכללה (אשר חלקם בלבד נתבעו בתביעה הנוכחית) מונו מכוח תפקידם כנציגי ציבור באזור וכיהנו בתפקיד בהתנדבות.

בראשית שנות ה-90 החל במכללה פרויקט בינוי באמצעות חברת אבו עיאש, במטרה לחדש את המתקנים בה ולמשוך סטודנטים להישאר בפריפריה. עלות הפרויקט נאמדה בעשרות מיליוני שקלים.

בתקופת הבנייה מצבה הכספי של העמותה היה טוב, אך החל משנת 2003 היא נקלעה העמותה לקשיים כלכליים, בעיקר בשל האינתיפאדה השנייה והמשבר בענף ההיי-טק שפקד את הארץ בתחילת שנות ה-2000, ואלה גרמו לירידה משמעותית בכמות הנרשמים למכללה.

לדברי חברת אבו עיאש, באותן השנים המשיכה לבצע עבודות בינוי במכללה, על אף שלטענתה הייתה העמותה בכל אותה עת מצויה בחובות כלפיה. בשנת 2007 החמיר מצבה הפיננסי של העמותה, והיא נכנסה להליכי פירוק - כולל מינוי מפרק זמני - טרם הסדרת כלל החוב מולה.

בעקבות כך הגישה החברה בשנת 2009 תביעה כנגד חלק מחברי הוועד המנהל של המכללה. בתביעתה ביקשה החברה לחייב ישירות את חברי הוועד - אשר יוצגו בתביעה באמצעות עו"ד אסף גרשגורן, שותף מנהל מחלקת ליטיגציה במשרד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן צדרבוים & SRFF - בתשלום חובות העמותה בגין עבודות הבנייה.

השופטת ברסלב דחתה את טענות אבו עיאש. היא פסקה כי בהתאם לחוק העמותות, חברי ועד מנהל של עמותה חבים בחובות זהירות ואמון כלפי העמותה עצמה, אך הם אינם חבים בחובות אלה כלפי צדדים שלישיים כגון חברת עיאש. טענות באי-כוחה של החברה נדחו בין היתר כי לא הצליחו להוכיח את דבריהם.

"על חברת עיאש היה להוכיח כי כל אחד מהנתבעים ידע על מצבה הכלכלי של העמותה; ידע על גובה החוב לתובעת; ידע כי העמותה לא תוכל לפרעו; וחרף זאת התחייב לפני התובעת, באופן אישי, כי אין מניעה להתחיל או להמשיך בעבודות והסכומים ישולמו לה. התובעת לא הוכיחה אף אחד מרכיבים אלה ביחס למי מהנתבעים", קבעה השופטת ברסלב.

עוד העלתה השופטת ברסלב תהיות באשר לאמינות טענות חברת עיאש. במסגרת החלטתה ביקרה את החברה בכך שלא הציגה מסמכים המעידים על "קשר אישי" בין עיאש למי מחברי הוועד הנתבע. "מר אבו עיאש העיד כי אף אחד מהנתבעים לא ניהל איתו משא-ומתן, לא חתם איתו על הסכמים ולא ביקש ממנו להמשיך לבנות".

כך גם קבעה השופטת כי בין "מר עיאש למר פרידמן, מנכ"ל העמותה, היו יחסים קרובים (בין היתר הקבלן בנה את ביתו של פרידמן) - אך משום מה בחר עיאש שלא לתבוע אותו. כשל זה יפעל לחובת החברה".

כאמור, התביעה נדחתה, ועל החברה התובעת נפסקו הוצאות שכר-טרחה.