על הכוונת של רשות המסים: הלוואות בעלים פיקטיביות

באחרונה פועלת רשות המסים לאתר מקרים שבהם בעלים של חברות מושכים מהן כספים שאין בכוונתם להחזירם, תוך זיוף הסכם ההלוואה ■ בכיר ברשות המסים: "שמנו גז על הסיפור הזה, זו ממש שיטה. נגיע לרוב המזייפים"

משה אשר / צילום : אוריה תדמור
משה אשר / צילום : אוריה תדמור

הפרויקט הבא של רשות המסים: מיגור הסכמי הלוואות לבעלים מהחברות שבשליטתם, שנערכים למראית עין בסוף שנת מס, תוך ניסיון להתחמק מתשלום מס. ל"גלובס" נודע, כי רשות המסים סימנה לאחרונה את היעד הבא שלה במאבק בהעלמות המס - משיכות אישיות של בעלים לצרכיהם הפרטיים, המוצגות כהלוואות בדיעבד כאשר רשות המסים מתעניינת בהן. זאת, כשבפועל הכספים שנמשכו מהחברה לעולם לא חוזרים אליה. גורם במחלקת חקירות מס הכנסה ת"א אמר ל"גלובס", כי מדובר ב"תופעה מתרחבת סביב משיכות בעלים, שצריך למגר אותה. זו נהייתה ממש שיטה".

על-פי חוק, כל משיכה כספית מהחברה מהווה אירוע מס, כאשר ישנם שני שלבי מיסוי - המסים שהחברה משלמת (מס חברות בשיעור 26.5%) וכאשר לוקחים את הכסף "הביתה" - מושכים אותו כדיבידנד או בצורת משכורת - משולם מס נוסף. בסופו של דבר, נטל המס מגיע לכ-45% "עד הבית". בפועל גילו ברשות המסים בשנים האחרונות תופעה, לפיה בעלים התחילו למשוך כספים מהחברה לכתוב אותם כחוב שוטף בכרטסת החברה, לא כמשכורת ולא כדיבידנד, ואם רשות המסים שואלת שאלות על כך, המשיכה מוצגת לפתע כהלוואה.

באחרונה עומלת רשות המסים על איתור מקרים בהם זויפו הסכמי הלוואה מסוג זה, ומשיכות בעלים מהחברות בבעלותם מועלמות מרשות המסים. לפי המידע שהגיע ל"גלובס" , במחלקת החקירות ת"א התחילו לבחון כרטסות של חברות רבות שבמהלך הדיונים האזרחיים שלהן מול רשות המסים עלה החשד, כי נעשו בהן פעולות דומות של זיוף הסכמי הלוואה. פקידי השומה האזרחיים ומחלקת החקירות עובדים כיום בשיתוף פעולה לאיתור מקרים מסוג זה, והחוקר הבכיר מבהיר ל"גלובס" כי למרות כוח האדם החסר ברשות ולמרות שניתן לבחון רק חלק מהתיקים, היכולת של רשות המסים לאתר מעלימי מס שכאלה עלתה בעקבות הצלבות מידע וחומרים ממוחשבים שקיימים ברשות.

"בכל תיק אזרחי כמעט יש דיון סביב משיכות הבעלים, וצריך להגיע להסכמה עם הרשות אם זה דיבינד או הלוואה, אבל ברגע שמזייפים נגמר הסיפור. מאוד קשה לעלות על זה, אבל שמנו גז על הסיפור הזה, ואנחנו נגיע לרוב המזייפים. אנחנו חושדים שזה קורה לא מעט, ואנחנו נעבוד חזק כדי לצמצם את התופעה האסורה הזאת".

"הכרטסת סובלת הכל"

ככלל, במחלקות האזרחיות ברשות המסים נדלקת נורה אדומה באשר להלוואות בעלים כאשר מדובר בסכומים גבוהים, של מיליון שקלים ומעלה. במקרים רבים, הבעלים מנהלים מול הרשות מו"מ במישור האזרחי ומגיעים להסדרים אזרחיים שונים, לפיהם מדובר בחלוקת דיבידנד ומשולם בגינה מס. דיוני שומה שכאלה שכיחים למדי, וברובם לא מגיעים למחלקת החקירות הפלילית של רשות המסים. ואולם, במקרים שונים מתעקשים הבעלים כי מדובר בהלוואה שהחברה נתנה להם, וכי הם מתכוונים להחזיר את הכסף לחברה. כאן מתחיל החשד להתגבש - במקרים אלה, רשות המסים מבקשת הוכחה, כי מדובר בהלוואה ואם אין הסכם הלוואה בנמצא, הכולל מועדי החזר, ריבית והצמדה, הטיעון נדחה ומוצאת שומה לתשלום המס המלא.

במקרים מסוימים, הבחינו ברשות המסים, כי לפתע מופיע הסכם הלוואה שנחתם לכאורה שנים קודם לכן. "בהרבה מהמקרים מושכים כמה כסף שרוצים מהחברה, והכרטסת סובלת הכול, כי לא על הכל רשות המסים יכולה לעלות. וזה יכול להימשך שנים ללא הפרעה. מושכים מיליונים ונהנים מהכסף", אומר החוקר הבכיר ל"גלובס", אך מוסיף: "ברגע שבדיוני שומה אזרחיים עולים על כך, ופתאום צצים הסכמי הלוואה שאנחנו מריחים שהם פיקטיביים, שכותבים תאריך אחורה, הדיון עובר מיד לשלב הפלילי.

"ברגע שמתחילים לזייף ולרמות, אנחנו נכנסים בזה חזק. במקרים מסוימים לאחרונה הרשות עלתה על זיופי הסכמי הלוואות. מגלים מסימנים מחשידים, ולאחר חקירה נחשף כי בוצע זיוף של תאריך הסכם הלוואה, והמסמך נוצר אחרי שהחלו דיוני השומה או בסמוך לכך - שנה וחצי אחורה, שנתיים אחורה - ובזה אנחנו מטפלים היום באינטנסיביות".

דיבידנד כהלוואה

בהקשר זה, עצרה מחלקת החקירות מס הכנסה ת"א לאחרונה בעלים של חברת עיבוד שבבים לתעשיות הביטחוניות, את רעייתו, את שותפו ואת רואי החשבון של החברה. זאת, לאחר שבמסגרת חקירה סמויה שניהלה היחידה, על-פי הדוחות הכספיים של החברה וניתוח פקודות יומן שהועברו במערכת הנהלת החשבונות, התגלה חשד, כי בדצמבר 2013 חולק בחברה דיבידנד לבעלי המניות בסך כולל של כ-1.5 מיליון וחצי שקל, אך החברה לא דיווחה על כך לרשויות המס ולא העבירה את המס שנוכה במקור בגין החלוקה. מדובר בעבירה על פקודת מס הכנסה שדינה שנתיים מאסר. בנוסף, מבדיקת דיווחי החברה עלה כי ארבעת בעלי המניות בחברה לא דיווחו על הכנסתם זו מדיבידנד בדוחות שהוגשו על-ידם למס הכנסה.

במקביל לחשדות אלה, בשיתוף עם פקיד השומה האזרחי ולאחר בחינת סיכומי הדיונים של החברה במסגרת השומות האזרחיות שהוצאו להם, נחשף במחלקת החקירות חשד נוסף, בנוגע למשיכות הכספיות מהחברה - לפי החשד, רואי החשבון של החברה סייעו לבעלי החברה להונות את רשות המסים ולהסוות חלק מהסכומים שנמשכו מהחברה כהלוואה שניתנה לבעלים, הגם שמראש לא סוכם על הלוואה שכזאת.

הבעלים של החברה מוכרים בשוק התעשיות הביטחוניות, ורואה החשבון שנעצר מתהדר ברשימת לקוחות מכובדת שכוללות לא מעט עיריות, ובהן גם עיריית ת"א. מבקשות המעצר שהוגשו לבית משפט השלום בת"א בעניינם של החשודים, נכתב, כי "החשודים ניסו להונות את רשות המס, תוך מתן הסברים תמוהים שאינם עולים בקנה אחד עם המציאות ועם פקודות היומן לגבי חלוקת דיבידנד נוספות עליהן הם אחראים". ל"גלובס" נודע, כי במחלקת החקירות עלה החשד, לפיו רואי החשבון שכנעו את המנכ"לים של החברה (המחזיקים בבעלות חלקית על החברה) לזייף הסכם הלוואה, כך שיירשם בהסכם תאריך של שנתיים אחורה. זאת, על-מנת להציג חלק מסכום כסף שמשכו מהחברה כהלוואת בעלים, שעליה לא חל חיוב במס. בפועל, לא היה הסכם הלוואה ולא היו החזרים של כספים לקופת החברה, מלבד הזרמת מזומנים קטנה לחברה מטעמים אחרים, כך שלגישת רשות המסים היה צורך לסווג את הכספים שחולקו או כמשכורת המחויבת במס שולי או כדיבידנד המחויב במס בשיעור 30%.

"מסמך לא אמיתי"

עם גילויים אלה פתחה רשות המסים בחקירה גלויה נגד החשודים, נערכו חיפושים בבתיהם ובמשרדיהם, בעלי המניות ורואי החשבון נחקרו ונאספו עדויות נוספות, שלטענת רשות המסים מבססות את החשד נגדם. "מהחקירות שבוצעו עולה תמונה, לפיה רואי החשבון קיבלו את ההחלטה על חלוקת דיבידנד, ויידעו את בעלי המניות בחברה במעמד החתימה על הדוחות הכספיים וקיבלו את הסכמתם, וזאת על אף שברור לכולם כי אין כסף בחברה לשלם את המס בגין הדיבידנד. כל זאת במטרה להקטין את יתרת משיכות הבעלים מהחברה שבהליך שומתי אזרחי יחויבו במס, ובכך נמנעו מחיוב מס מיידי", נכתב בבקשת הארכת המעצר של החשודים.

עוד צוין, כי "כל זאת נעשה תוך הסתרה של חלקות דיבידנד בדיווח למס הכנסה שאמור היה להתבצע לכל המאוחר תוך 30 יום במסגרת החברה - דבר שלא נעשה, והן אמור להיות מדווח במסגרת הדוחות השנתיים של בעלי המניות בחברה - דבר שלא נעשה אף הוא".

בנוסף, נכתב כי "הגדילו החשודים לעשות, שעה שערכו מסמך אשר מציג את יתרת משיכות הבעלים לאחר הדיבידנד, כהלוואה בין בעלי המניות לחברה, תוך שמסמך ההלוואה נושא את התאריך 6.1.2014, בעוד שהוא נחתם בפועל כמעט שנתיים אחרי (לערך בספטמבר שנת 2015), בסמוך לתחילת דיונים עם פקיד השונה האזרחי, מחשש למיסוי משיכות הבעלים הגבוהות, כשהמסמך אף לא מייצג נכונה את מצב הדברים בין בעלי החברה לבעלי מניותיה - ובכל למעשה המשיכו את ההתנהלות המרמתית/תחבולתית שנועדה לסמא את שלטונות המס".

לטענת הרשות, בעל המניות המרכזי בחברה אף קשר עצמו לחשדות כאשר נשאל האם רואה החשבון אמר שהוא הולך לחלק דיבידנד, והשיב: "הוא יידע אותי שנרשם במאזן חלוקת דיבידנד, הוא פשוט קבע עובדה שמחלקים בחברה דיבידנד. הוא החליט". בהמשך אמר שברגע שרואה החשבון יידע אותו על כך, הוא למעשה נתן את הסכמתו, וכשנשאל "האם אתה מבין שברגע שהייתה חלוקת דיבידנד ובפועל לא עבר כסף ולא שולם המס בגין חלוקת הדיבידנד זוהי עבירת מס", והשיב: "אני מבין את זה".

בהמשך דבריו בחקירה התייחס הבעלים גם למסמך ההלוואה מול החברה ולפער בין התאריך הרשום בו לתאריך שבו הוא הובא לחתימתו, ואמר: "אני לא יודע מתי נוצר המסמך הזה, ולהערכתי אני חתמתי עליו לפני כמה חודשים, אולי שניים-שלושה". כשנשאל: "לפי ההסכם רשום שזה נחתם לפני שנתיים. אתה אמרת שראית את המסמך לפני חודשיים. מה לא בסדר פה?", השיב: "יכול להיות שחתמנו על משהו בדיעבד. המסמך הזה בפועל לא אמיתי".

גם בעל השליטה השני בחברה אישר בחקירתו כי חתם על מסמך ההלוואה לכאורה רק בשנת 2015, כשנתיים לאחר שנלקחו הכספים מהחברה. אשתו של הבעלים שנעצרה ונחקרה אף היא אמרה לחוקרים כי "רואה החשבון אמר להם לערוך את הסכם ההלוואה לאחר הדיונים עם פקיד השומה, באוגוסט 2015", והוסיפה כי היה ברור להם כי מדובר היה בהסכם כוזב.

לפי החשד, בשנת 2013, העלים בעל השליטה בחברה מרשויות המס סכום הכנסה של כ-470 אלף שקל ובעל המניות הנוסף העלים כ-380 אלף שקל. יחד עם בעלי המניות האחרים בחברה, סכום ההעלמה ממס הכנסה חוצה, לגישת הרשות, את מיליון השקלים. מהחקירה עלה כי אלמלא החשודים היו מזייפים לכאורה את תאריך הסכם ההלוואה, הם היו צריכים לשלם מס בסך של כ-600 אלף שקל. העלמת המס והזיוף לכאורה במקרה זה מהווים עבירות על חוק העונשים וחוקי המס - שבצידן עד שבע שנות מאסר. הפרשה מצויה בעיצומה של החקירה וגיבוש החשדות לקראת הגשת כתבי אישום נגד מי מן החשודים, כאשר ברשות המסים סבורים כי יש להם די ראיות לצורך העמדתם לדין של החשודים.