שנתיים מאסר ליו"ר עמותת צעירי חב"ד יוסף אהרונוב

אהרונוב הורשע, במסגרת הסדר טיעון, כי העביר תרומות בסך 3.5 מיליון שקל לחשבונו הפרטי, ובמקביל משך שכר בהיקף של כ-1.7 מיליון שקל אשר לא היה זכאי לו

יוסף אהרונוב / צילום: שלומי יוסף
יוסף אהרונוב / צילום: שלומי יוסף

במשך 8 שנים, יו"ר עמותת צעירי חב"ד, יוסף אהרונוב, ניצל את מעמדו כמי שאחראי על כספי התרומות, הציג מצג-שווא בפני התורמים כאילו כספם מגיע לתרומות, אך בפועל הפקיד לחשבון בנק פרטי בבעלותו כ-3.5 מיליון שקל מכספי התורמים, ובמקביל משך שכר בהיקף של כ-1.7 מיליון שקל, אשר לא היה זכאי לו. ב-1 בפברואר 2016 הוא ייכנס למאסר מאחורי סורג ובריח בעקבות מעשים אלה.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב גזר 24 חודשי מאסר בפועל (בניכוי 16 ימי המעצר שריצה), 12 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 1.5 מיליון שקל על יוסף אהרונוב, המשמש כיו"ר עמותת צעירי חב"ד, ואשר הורשע, על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושימוש במירמה, עורמה ותחבולה במטרה להתחמק ממס, בהיקף של מיליוני שקלים. 

"הנאשם ניצל באופן ציני ושיטתי, משך שנים, את רצונם הטוב של תורמים, ותוך הצגת מצג כוזב - לפיו כספי התרומות יופקדו בחשבון בנק של צא"ח (עמותת צעירי חב"ד, א' ל"ו) או של עמותת צ'רנוביל בארץ - כשבפועל הועברו כספים אלה, בסך כ-3.5 מיליון שקל, לחשבון בנק פרטי בבעלות הנאשם;

"הנאשם קיבל, משך כ-6 שנים, כ-1.7 מיליון שקל כשכר, שלא היה רשאי לקבלו; הנאשם נהנה מהכנסות מריבית בסכום של כ-689,000 שקל, בהתבסס על הצהרות כזב; הנאשם סייע לעובדי צא"ח להעלים הכנסות, בסך כולל של כ-5 מיליון שקל, ולעמותת יודאיקה להקטין את הכנסתה החייבת, בסך של כ-900,000 שקל; הנאשם גרם לצא"ח לקבל במירמה תמיכות ממשרד החינוך, בסך כולל של כ-17 מיליון שקל", כתב השופט ירון לוי בגזר הדין. 

מסלול גלוי ומסלול סמוי

אהרונוב שימש בשנים 1999-2007, ומשמש עד היום, כיו"ר עמותת צעירי חב"ד, שהוקמה במסגרת חסידות חב"ד. בנוסף, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כיהן אהרונוב כיו"ר שתי עמותות נוספות, הקשורות לה - "מרכז לילדי צ'רנוביל" ו"האגודה לעידוד משפחות הגיבורים".

אהרונוב שלא בפעילותה הפיננסית, בעובדיה, בתיעוד ורישום פעילותה הכספית של עמותת צעירי חב"ד, כאשר לרוב פעל באמצעות אחרים שביצעו את הוראותיו. 

על-פי האישום שהוגש נגד אהרונוב, פעילות העמותה נוהלה בשני מישורים: המישור גלוי - הפעילות נוהלה ב-8 חשבונות בנק רשמיים; והמישור הסמוי - הפעילות הוסתרה מעיני רשויות המדינה, לרבות רשם העמותות, החשב ורואה החשבון של העמותה, ונוהלה על-ידי אהרונוב, באמצעות שני חשבונות בנק. האחד - חשבון על שם "האגודה לעידוד משפחות הגיבורים", והשני - חשבון פרטי בבעלות אהרונוב על שם "חב"ד צ'רנוביל צ'ילדרן", שבו הופקדו תרומות שיועדו לעמותת צעירי חב"ד.

כתב האישום בו הודה אהרונוב במסגרת עסקת הטיעון, כולל 4 אישומים, ובהם אישום לפיו בשנים 2002-2006 גייסה עמותת ילדי צ'רנוביל בארה"ב, כספי תרומות שיועדו לפרויקט צ'רנוביל, שריכזה עמותת צעירי חב"ד, בהיקף של מיליוני דולרים, כאשר אהרונוב הציג מצג כוזב בפני חשב העמותה בארה"ב, לפיו חשבון צ'רנוביל, אליו יש להעביר את התרומות, הוא חשבון הבנק של צעירי חב"ד, או של עמותת צ'רנוביל בארץ, בעוד שבפועל היה חשבון פרטי בבעלות הנאשם. בהסתמך על המצג הכוזב, העבירה העמותה בארה"ב לחשבון צ'רנוביל, בין השנים 2002-2006, תרומות בסך כולל של 3,547,879 שקל.

על-פי אישום נוסף, אהרונוב ביצע רישומים כוזבים במערכת החשבונות של עמותת צעירי חב"ד, וכן הורה לחשבי ומנהלי החשבונות בעמותה לבצע רישומים כוזבים במערכת החשבונות שלה ושל יודאיקה.

על-פי אישום נוסף בו הורשע אהרונוב, בין היתר, הצהיר במירמה, בשנים 1999-2002 ו-2004, כי בהיותו חבר בעמותה אינו מקבל שכר, בעוד שבפועל קיבל שכר - הכנסותיו מצעירי חב"ד ומריבית הגיעו לסך של למעלה מ-2.4 מיליון שקל, עליהם לא דווח לפקיד השומה, מתוך כוונה להתחמק ממס. 

לפני כ-5 שנים, עם פתיחת החקירה, החלו מגעים בין אהרונוב ורשות המסים, באמצעות עורכי הדין קובי גולדמן ואורי גולדמן, בעניין השומות האזרחיות שהוצאו לו ולעמותה. המגעים נוהלו מאז באופן רציף מול פקיד שומה ירושלים והבשילו לכדי הסדר אזרחי, שסלל את הדרך להסדר הטיעון במישור הפלילי.

כתב האישום המתוקן שהוגש והסדר הטיעון התאפשרו, בין היתר, בעקבות תשלום מס של 2.5 מיליון שקל עליו הוסכם במסגרת ההסדר האזרחי מול רשות המסים. 

במסגרת הסדר הטיעון עתרו הצדדים, במשותף, להשית על אהרונוב 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי המעצר, מאסר מותנה, וקנס בסך 1.5 מיליון שקל, שישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים - והשופט ירון לוי בחר לאמץ את בקשת הצדדים. 

"עזות-מצח ומוסר כפול" 

השופט ציין כי השיקולים להחמיר עם אהרונוב מתבטאים, בין היתר, "בהיקף הגבוה של סכומי המירמה, התמשכות העבירות, על פני תקופה של כ-8 שנים, במרכזיות הנאשם בפעילות העבריינית, שחטא והחטיא, תוך ניצול שליטתו בצא"ח ובפעילותה הפיננסית, ותוך שפעל בדרכי תחבולה ומירמה מתוחכמות ומגוונות. בכל אלה יש כדי ללמד אף על מידה לא מבוטלת של עזות-מצח והיעדר חשש מאימת הדין".

עוד הוסיף כי "מעבר לפגיעתם הרעה של מעשי הנאשם בציבור הרחב, בתפקוד הכלכלי התקין של המשק, ובכרסום בערכים החשובים של גביית מס אמת, ונשיאה שוויונית בנטל, פגע הנאשם במעשיו אף בשמה הטוב של חב"ד ובאמון הציבור בה". 

ואולם מנגד, צוין כי לא ניתן להתעלם מהשיקולים להקל עם אהרונוב, ובהם חלוף הזמן והשיהוי בהגשת כתב האישום, שבגינם נגרם לו עינוי דין משמעותי;
נטילת האחריות של הנאשם בהזדמנות הראשונה; הסרת המחדלים על ידו; עברו הנקי ועוד.

"אין ספק כי תרומת הנאשם לחברה ולקהילה משמעותית וראויה להערכה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שכתוצאה מחלק ממעשיו הלא חוקיים הפיק הנאשם טובות הנאה אישיות, למשל באמצעות המשכורות שמשך ובאמצעות ההכנסות מריבית שלא כדין", ציין השופט, והוסיף כי "אף ביחס למעשי הצדקה שעשה הנאשם, הרי שמדובר, חלקית לפחות, במוסר כפול. לא ניתן לקבל מצד אחד שליחת יד בכספי הציבור, ומצד שני עשיית צדקה עם נזקקים, שלא ניתן לשלול שחלקה לפחות מתוך גזל כספי הציבור". 

השופט אף ציין כי אלמלא הסדר הטיעון, היה אהרונוב עומד בפני עונש חמור יותר. "משקל מכלול היבטי החומרה,בעניינו של הנאשם, כפי שפורטו בהרחבה לעיל, מצדיק ענישה מכבידה ומשמעותית. אלמלא הסדר הטיעון, קרוב לוודאי שהעונש שהיה נגזר על הנאשם היה חמור מהעונש המוצע במסגרת הסדר הטיעון", כתב.