לכתו של אדם אמיתי

כשאנשים מדברים על רמתם המוסרית של פוליטיקאים קיימת אצל רבים נטייה לומר ש"כולם מושחתים". הדוגמא הנגדית שתמיד עלתה לי בראש, ובפה, היתה יוסי שריד. "מאיפה אתה יודע שהוא לא מושחת? בדקת?" לא, לא בדקתי. אבל אני יודע. איך אני יודע? מכיוון שהוא יוסי שריד. להיות יוסי שריד זה להיות אדם שאינו מסוגל למעשה שחיתות. עקרונות, ערכים, מוסר - כל אלה הם מרכיבים של מה שקרוי "יוסי שריד". ועוד לא אמרתי דבר על חוכמה, תבונה, פקחות, והנכס הגדול ביותר, הומור, גם עצמי. תמיד היה כיף להתלוצץ על חשבונו, בנוכחותו כמובן, ולא היתה לי שום בעיה "לחטוף" חזרה, כי זה תמיד היה בטעם טוב, בצורה תרבותית, ובדקות ביטוי שהיתה כל כך מיוחדת לו.

שריד והצבא

אני לא בטוח שהרבה יודעים שיוסי שריד, השמאלן הזה, היה מאוד מקורב לצה"ל. בין ידידיו נמנו קציני צבא רבים שהעריכו את דעתו ועצתו. לאף אחד לא היה ספק שכל מילה שיצאה מפיו של השמאלן הזה היתה ספוגה בפטריוטיות אמיתית, לא זו המזויפת, ובאהבה גדולה למדינה, לא זו שהיא מן הפה אל החוץ, כמו אצל פוליטיקאים כל כך רבים. כי יוסי היה איש אמיתי, שהיא נגזרת מאיש של אמת.

הרבה דובר וסופר על כך ששריד עבר עם משפחתו לתקופות לא קצרות ליישובי ספר, ללמד בבתי ספר, להרביץ תורה (לא פוליטיקה), והכל בהתנדבות. אני זוכר שלאחר יציאתו לקריית שמונה בא אלי חבר כנסת אחד, ועם חיוך ציני אמר: "מה יוסי שריד לא יעשה בשביל יחסי ציבור". "אתה לא אוהב יחסי ציבור?", שאלתי, "נראה אותך עובר לגור בקרית שמונה". לא יאומן, אבל האיש לא עבר.

הפרוטקציה ששריד עשה

היה ידוע שאם אתה רוצה פרוטקציה, שריד אינו הכתובת. למרות זאת פניתי אליו פעם בבקשה שיעזור לי עם בני בצבא. "אני מתפלא עליך, מתי, אתה יודע שאני לא עושה דברים כאלה". "אתה לא מבין", אמרתי, "הילד קיבל פרופיל נמוך בגלל ראייה לקויה והוצב ביחידה ג'ובניקית, והוא בוכה שהוא רוצה לעבור ליחידה הכי לוחמת שיש". הוא חייך בסיפוק: "פרוטקציה כזאת אני מוכן לעשות". ה"ילד" קיבל את מה שרצה, יוסי קיבל את הסיפוק שגייס עוד חייל קרבי. וגם לצבא לא הייתה סיבה להתלונן.

כואב לי מאוד לקרוא ברשת השמצות על שריד בגלל שמאלניותו. יש אנשים צרי מוחין שאינם מסוגלים לעשות הפרדה בין האדם לבין דעותיו. שיידעו המשמיצים: לא הכרתי אדם, ולו הימני ביותר, שהוא יותר אוהב ישראל מיוסי שריד. הוא אדם שבלעדיו העולם פחות טוב.