גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם העלאת ריבית הפד צריכה להפחיד את משקיעי האג"ח?

במנורה מבטחים צופים כי תוואי העלאות הריבית יהיה איטי ולא יהווה איום על שוק האג"ח ■ נראה כי אנו צפויים לסביבת תשואות נמוכה גם בשנה הקרובה

יעל בקר, מנורה מבטחים/ צלם: גדי אהד
יעל בקר, מנורה מבטחים/ צלם: גדי אהד

*** הכתבה בשיתוף מנורה מבטחים

הבנק הפדרלי של ארה"ב צפוי על פי הערכות להעלות את הריבית ב-16 בדצמבר, והשאלה הגדולה היא האם המהלך יביא לעליית תשואות מתמשכת באיגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות וכיצד עלינו להיערך ל-2016. התשובה לכך טמונה בתוואי העלאות הריבית שאנו צופים ולא בהעלאת ריבית הקרובה, שגם כך כבר מגולמת בשווקים, כך שאם תהיה לה השפעה כלשהי היא תהיה קצרת טווח. 

בשנים האחרונות אנו רואים שיפור הדרגתי בכלכלה האמריקאית, עם צמיחה שהואצה לרמה שנעה סביב ה- 2% בזכות שיפור בצריכה הפרטית, שנובע מהשיפור בשוק העבודה ואף עליה קלה בשכר, שאנו עדים לה לאחרונה. כמו כן, התאוששות שוק הדיור תורמת אף היא למנוע הצמיחה של כלכלת ארה"ב.

הפד בהחלטותיו לגבי תוואי הריבית מסתכל על נתונים אלו ועל אינפלציית הליבה שעומדת על 1.6%, רמה מעט  נמוכה מזו שהיה רוצה לראות, אולם חלק מהירידה במחירי הנפט מתורגמת גם לירידה במדד הליבה. אם מחירי הנפט לא ימשיכו לרדת ובהנחה שהשכר במשק יעלה בהתאם לציפיות, אזי שאינפלציית הליבה צפויה להתבסס סביב ה- 2% ולאפשר לפד להמשיך בתוואי העלאות הריבית.

הפד מאד חושש מתמחור הנכסים הסולידיים ומבועות פיננסיות שעלולות להיווצר מרמות ריבית כה נמוכות לאורך זמן, ולכן הוא להוט לחזור לרמות ריבית "נורמליות" וההתפתחויות האחרונות בכלכלה אכן מאפשרות לו קרקע פורייה לכך. הפד צופה שהריבית בסוף 2016 תעמוד על 1.4%, אך השווקים לא אופטימיים כמו הפד לגבי תוואי העלאות הריבית וצופים שבסוף 2016 הריבית תעמוד על 0.85% במקרה הטוב.

מניתוח מחלקת המחקר של מנורה עולה הערכה דומה. למעשה, גם אנחנו לא אופטימיים כמו הפד לגבי תוואי העלאות הריבית, זאת משום שאנו עדים לאחרונה לחולשה בכלכלה האמריקאית שבאה לידי ביטוי בתחום הייצוא והייצור. חולשה זו נובעת משילוב של ירידה במחירי הנפט, דולר חזק והאטה במדינות המתפתחות. כל אלו מהווים סכנה לנסיגה בכלכלה האמריקאית שתביא לבלימה בתוואי העלאות הריבית.

ההרחבות הכמותיות שבוצעו ב-6 השנים האחרונות בארה"ב לא הובילו לעליית האינפלציה והיא אף המשיכה לרדת תוך כדי. למעשה, ההשפעה המוניטארית היחידה של הדפסת הכסף הייתה הפיחות בדולר מכיוון שהסקטור התעשייתי מטבע הדברים הוא מוטה ייצוא וכלכלת ארה"ב נהנתה משיפור בייצוא ובכלכלה על חשבון המדינות האחרות.

לאחר שהבנקים המרכזיים ראו כי הכלכלה האמריקאית לא "נענשת" משום בחינה על הדפסת הכסף, הם הבינו שהם הנפגעים העיקריים וכך יצאה לדרך מלחמת המטבעות. הבנקים המרכזיים של יפן ואירופה השיקו תוכנית הרחבות משלהם. כל עוד תוכנית הרחבות הכמותיות במדינות אלו נמשכת, אנו מעריכים שארה"ב תתקשה מאד לבצע העלאות ריבית מבלי לפגוע בכלכלה שלה.

כמו כן, התחזקות חדה ומהירה בדולר עלולה לפגוע עוד יותר בכלכלה הסינית שגם כך נמצאת בהאטה ומאיימת על הכלכלה העולמית. היואן הסיני מוצמד לדולר על בסיס יומי ולכן התחזקות הדולר גם מביאה להתחזקות היואן, אשר פוגעת מאד בתחרותיות שלו מול יפן וקוריאה, שהמטבעות שלהן נחלשו ובעצם כך פוגעת ביצוא הסיני. הסינים יכולים להתערב כפי שעשו באוגוסט השנה ולפחת את המטבע שלהם, דבר שיגרור גם מדינות מתפתחות נוספות למהלכים דומים שיפגעו ביצואניות אמריקאיות דוגמת חברת אפל.

מצד אחד, הירידה במחירי הנפט והסחורות חיובית לכלכלה וצפויה לתרום לעלייה בצריכה הפרטית וברווחי החברות,  אולם היא גם מגלמת סיכונים רבים שעשויים לפגוע בצמיחה של ארה"ב ובכלכלה העולמית.

מדינות מתפתחות רבות שמייצאות אנרגיה וסחורות נפגעו מאד מהירידה במחירים. למרות שארה"ב חשופה מעט למדינות המתפתחות והיצוא למדינות אלו מהווה רק כ-4.3% מהתוצר האמריקאי, האיום העיקרי מהאטה בהן נובע מהתפשטות הסיכון הפיננסי. רבות מהחברות במדינות המתפתחות שמייצאות נפט תלויות במחזורי חוב שמתבססים על שווי רזרבות הנפט שיש להן ואלו ירדו מאד בשנה האחרונה. נראה שחלק מהחברות יתקשו למחזר חובות ועשויות להגיע לפשיטת רגל. כמו כן, חברות סחורות בברזיל, רוסיה, הודו וסין לוו כספים בדולר. מאחר שהמטבעות במדינות אלו נחלשו מאד, מצב זה עלול להביא לפשיטות רגל של חברות ובעקבות כך למשבר בשוק החוב של המדינות המתפתחות.

שוק האג"ח המקומי יושפע מחו"ל

להערכתנו, תוואי העלאות הריבית יהיה איטי ולא מהווה איום על שוק האג"ח. יכול להיות שנראה עלייה בתנודתיות, אך בהחלט יש גם לא מעט גורמים שתומכים בשוק האג"ח ומביאים להערכה שאנו צפויים לסביבת תשואות נמוכה גם בשנה הקרובה.

ראשית, הטראומה בעקבות המשבר הפיננסי ב-2008 עדיין דוחפת את המשקיעים להחזיק כמות גבוהה של נכסים בטוחים דוגמת אג"ח ממשלתיות וקונצרניות בדירוגים גבוהים. בנוסף, חלה עלייה בביקושים לאג"ח ממשלתיות מצד מוסדות פיננסיים בעקבות דרישות נזילות גבוהות יותר. סיבה נוספת היא שיש גידול מתמיד בביקושים לאיגרות חוב הארוכות מצד גופי פנסיה שצריכים להתאים את אורך הנכסים לאורך ההתחייבויות, ושבעקבות ההרחבות הכמותיות של הממשלות, רוב החוב שלהן לא סחיר ונמצא במאזני הבנקים המרכזיים, כך שלמרות שחל גידול בהנפקות חוב ממשלתיות החוב הסחיר אף קטן.

להערכתנו, בישראל הריבית לא צפויה לעלות בתקופה הקרובה ולכן שוק האג"ח בישראל יושפע, בעיקר, מהנעשה בחו"ל, זאת בהיעדר שינויים משמעותיים באינפלציה או בפרמיית הסיכון המקומית. הפער בין האג"ח הארוכות בישראל למקבילותיהן בארצות הברית מתנהג, בדרך כלל, בקורלציה גבוהה מול פער הריביות בין הבנקים המרכזיים. לכן, עליית הריבית בארה"ב ללא עלייה מקבילה בריבית בישראל צפויה להערכתנו לשמור על הפער השלילי בין האג"ח הארוכות. 

פערי תשואות ל 10 שנים

יחד עם זאת, נציין כי לאחר הרבה שנים של ריבית יורדת, אנו עוברים לעולם של ריביות עולות ולכן כדאי לשלב בתיק רכיב של ביטוח בצורת אג"ח בריבית משתנה. אנו מעדיפים להשקיע באג"ח במח"מ של 3-3.5 שנים, בעיקר על ידי החזקה סינטטית של אג"ח בריבית משתנה עם איגרות חוב ארוכות. כמו כן, להערכתנו, כדאי לנצל כל עלייה חדה בתשואות לצורך הארכת מח"מ טקטית.

*** יעל בקר מכהנת כראש צוות השקעות במנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות בע"מ, והיא ו/או מנורה ניהול תיקי השקעות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

עוד כתבות

שרת השיכון יפעת שאשא-ביטון / צילום: יעל אורבך

שרת השיכון יפעת שאשא-ביטון בראיון: "מנסה לשמור על רוכשי הדירות"

היא הגיעה למשרד השיכון והבינוי לחודש, ונשארה שנה ● רגע לפני השבעתה הצפויה של הממשלה החדשה ועל רקע משבר הקורונה, השרה ד"ר יפעת שאשא-ביטון בראיון מיוחד ל"גלובס" ● אפשרות לסגירת אתרי בנייה? "הקו שאנו מובילים הוא להשאיר את הענף פעיל עד שיהיה סגר מוחלט"

לוגו הוט 2019

תקלת האינטרנט בהוט: החיבור חזר, אך הלקוחות עדיין חווים איטיות

התקלה הביאה לגל של פניות למוקדי החברה, שממילא עובדים במתכונת מצומצמת בשל הוראת משרד התקשורת ומשרד הבריאות ● הוט: "אנו ממשיכים לפעול לייצוב הרשת במהירות ומצרים בפני כלל לקוחותינו"

אחד הנוסעים הדרום קוריאנים שנדבקו בקורונה מחכים בשדה התעופה בן גוריון / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

95% מעובדי אל על בחל"ת - האם הסיוע המדיני יגיע?

מתוך כ-6,360 העובדים שנותרו בחברה אחרי מאות שפוטרו, יישארו באל על רק כ-300 עובדים פעילים שימשיכו להחזיק את החברה, וזאת עד לסוף חודש מאי

נכס של אול יר/ צילום: מצגת החברה

מנפיקות האג"ח הזרות תחת לחץ: לאחר הערת "עסק חי" לרילייטד, איתותים שליליים גם מכיוון אול-יר וקופרליין

מדד תל בונד גלובל, הכולל את אג"ח חברות הנדל"ן הזרות שנסחרות בת"א, צנח ב-19% מתחילת מרץ ● רואי החשבון של חברת אול-יר מצביעים על הצורך לממש ולממן מחדש נכסים ● קופרליין תדחה פירעון אג"ח בחצי שנה

ראשת ממשלת איסלנד, קתרין יאקובסדוטיר / צילום: Alastair Grant, Associated Press

מחקר באיסלנד מאשר: חצי מנשאי הקורונה כלל לא מפגינים סימפטומים

בשל האוכלוסייה הקטנה, הפכה איסלנד בשנים האחרונות למעין "מעבדה גנטית" לחברות תרופות שונות, המשתמשות במאגרי הנתונים הגנטיים של תושבי האי ● איסלנד מובילה את העולם עם שיעור הבדיקות לקורונה כחלק מהאוכלוסייה – כ-3.5%

ברק עילם  / צילום : שלומי יוסף

מנכ"ל נייס בהתבטאות חריגה: "אחיי החרדים, בלי כפיות טובה - תישארו בבית"

ברק עילם פרסם את הפוסט על רקע התפשטות הקורונה המהירה בחברה החרדית ● בעבר יצא עילם נגד שר החינוך רפי פרץ וחברת אל על

 

רה"מ הונגריה ויקטור אורבן במערכת הבחירות האחרונה ב־2018 / צילום: Associated Press

דמוקרטיות בשקיעה בעידן הקורונה: מי צריך פרלמנטים מתפקדים?

נסיגת הדמוקרטיה הליברלית מתרחשת זה זמן מה בשורה של ארצות ● חלקן ממש בימים האלה בחסות הקורונה שמשתוללת בכל פינה ● הסמן הקיצוני כעת הוא ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, שמנצל את המגפה כדי לבטל את הפרלמנט ולהעביר את מלוא סמכויות החקיקה לידיו

מנכ"ל מקורות, אלי כהן / צילום: סיון פרג'

מקורות: זינוק של 35% ברווח הנקי ב-2019

חברת המים הלאומית מקורות , מסיימת את 2019 עם רווח נקי של 191 מיליוני שקל, בניכוי השפעות חד-פעמיות, לעומת רווח של 142 מיליוני שקל ב-2018

פועלי בניין בבריטניה, בשבוע שעבר. סערה ציבורית  צילום: AP / Alberto Pezzali / צילום: Alberto Pezzali, Associated Press

השפעות הקורונה על הבנייה בעולם: האתרים עוד עובדים, אבל הקצב יורד

תעשיית הבנייה באירופה עומדת בפני משבר קיומי כתוצאה מהמגפה ● לפי הערכות, בגרמניה יש ירידה של 25% בהיקף פרויקטים ● בבריטניה הדרישה להחריג את עסקי הבנייה מהצו שהורה לבריטים להישאר בבית השבוע גרמה לסערה ציבורית

קשיש על קולנועית לובש מסיכת מגן בטיילת הריקה של תל אביב / צילום: כדיה לוי

"זו לא עוד שפעת": ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות מוטרדת מהעלייה בחולים הקשים

"זו הפכה להיות מחלה קשה, צריך להקפיד מאוד על הסגר כדי לא להידבק בה", כך אומרת ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות ● "הנפטרים רובם מבוגרים, אבל אין חסינות לצעירים. האזרחים צריכים להיזהר, להישמר ולעשות מה שהם יכולים כדי להימנע מהמשך הפצת המחלה"

עוגה בצורת נייר טואלט במאפייה Schuerener Backparadies בעיר דורטמונד שבגרמניה / צילום: Bernd Thissen, AP

קורונה, אבל קצת אחרת. תמונות מכל העולם שיגרמו לכם לחייך

מגפת הקורונה ואי הוודאות פגעו קשה מאוד במדינות ברחבי העולם ● למרות הייאוש וגם ברגעים המרים ביותר, הרוח האנושית והיצירתיות מצליחות לשרוד ● צפו בתמונות

לשכת תעסוקה / צילום: אריאל ירוזלימסקי

בשירות התעסוקה מודים: לחמישית מהיוצאים לחל"ת לא יהיה לאן לחזור

מספר המובטלים בישראל מתקרב בצעדי ענק למיליון ושירות התעסוקה מפרסם המלצות שיצילו את המשק ● מה אפשר ללמוד מהמשבר של 2008, כמה אנשים שיצאו לחל"ת לא ישובו למקום העבודה ואיזה מודלים כדאי לאמץ ממדינות ה-OECD

רונן סמואל, מנכ"ל קורנית /צילום: איל יצהר

בקורנית דיגיטל אופטימיים למרות צפי לירידה חדה בהכנסות: "כשהמשבר יחלוף התחום שלנו יהיה בתאוצה אדירה"

מניית יצרנית מערכות הדפוס הדיגיטלי צנחה ב-15%, לאחר שהעריכה כי הכנסותיה ברבעון הראשון יהיו נמוכות ב-45%-35% מהרף הנמוך של התחזית הקודמת ● המנכ"ל: "אנו מתכוננים ליום שאחרי, שאנו מעריכים שיקרה לקראת יוני. נכנסנו למשבר במצב טוב מאוד עם הרבה מזומנים בקופה"

מיכה מייקסנר / צילום: יורם רשף, יח"צ

אם לא תהיה קורונה: רכבת לירושלים מתחנת סבידור תוך מספר שבועות

השלמת העבודות בקו המהיר לירושלים סוכמה במסגרת הסכם חדש בין סמי לבין המדינה, שבמסגרתו תקבל סמי 500 מיליון שקל תמורת השלמת פרויקט החשמול

תחנת דלק בארה"ב / צילום: רויטרס

הנפילה בנפט מתגלגלת לכיס הנהגים: ירידה חדה במחיר הדלק - המחיר הנמוך ביותר מאז ינואר 2009

מחיר הדלק יוזל ב-1.03 שקלים ולא יעלה על 4.89 שקלים לליטר בתחנה בשירות עצמי ● מחיר חבית נפט התרסק בשבועות האחרונים ל-23 דולר לחבית

דובי אמיתי / צילום: יח"צ

יו"ר התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, נבחר פה אחד ליו"ר נשיאות המגזר העסקי

אמיתי מייצג את המגזר העסקי מול הממשלה והאוצר, במו"מ על חבילת חילוץ למגזר העסקי בעקבות משבר הקורונה

אבי ניר, מנכ"ל קשת 12, ואבי בן טל, מנכ"ל רשת 13 / צילום: ינאי יחיאל, תמר מצפי

מנכ"לי קשת ורשת לשר התקשורת אמסלם: "די לתירוצים ולאוזלת-היד"

מנהלי הערוצים המסחריים, אבי ניר ואבי בן טל, מסרבים להרים ידיים אל מול סירובו של שר התקשורת דוד אמסלם לתת הקלות לערוצים בעקבות משבר הקורונה באמצעות שחרור כספי הביד בהיקף 35 מיליון שקל

שִי ג'ינפינג ודונלד טראמפ  / צילום: Susan Walsh

פרשנות: הקורונה היא המשך המלחמה הקרה בין ארה"ב לסין באמצעים אחרים

לא מסך ברזל כמו ב-1946, אלא מסך קורונה של חשדנות ושל טינה יורד עכשיו על היחסים בין שתי מעצמות־העל ● ארה"ב, מתלוננת כי "המפלגה הקומוניסטית הסינית" חורשת מזימות נגד חירויות המערב ● פרשנות סינית מאיימת על ארה"ב ב"גיהינום קורונה"

מתתם הבידוד בבית החולים שיבא / צילום: שאול גולן

בכירים בהייטק הקימו חמ"ל: מייבאים לבתי החולים ציוד רפואי מחו"ל

מנכ"ל ומייסד למונייד שי וינינגר מרכז את ניהול החמ"ל וגיוס הכספים, מנכ"ל מלאנוקס איל וולדמן מרכז את הרכש והיבוא ולצידם מתנדבים נוספים ● וינינגר: "באופן שבו משרד הבריאות וארגוני הרכש השונים יודעים להתנהל, קשה מאוד להתחרות עם שאר מדינות העולם ששולחות אנשים עם כסף מזומן במזוודות"

נפתלי בנט / צילום: אוסף התצלומים הלאומי

בנט רוצה להשתמש בטכנולוגיה של NSO כדי לדרג סיכויי הדבקות של אזרחים

המערכת היא חלק מתכנית לאומית להתמודדות עם נגיף הקורונה שחיבר שר הביטחון, נפתלי בנט, ואשר אותה פרסם הבוקר ● על פי בנט "מדובר במערכת מידע מרכזית, שלתוכה "נשפוך" את כל המידע. לכל אזרח ישראלי יהיה מעין "ציון הידבקות" בין 1 ל10 אשר מתאר בכל נקודת זמן את הסבירות שאותו אזרח נושא את נגיף הקורונה"