ליצמן: "מערכת הבריאות בישראל מצוינת"

שר הבריאות בוועידת ישראל לעסקים: "עובדה שתוחלת החיים גבוהה מאוד. רק בדרך יש לנו כמה וכמה דברים לתקן" ■ "אם לא יינתנו תורים לבדיקות MRI - לא אהסס להוציא את זה למכונים פרטיים שיודעים לעשות את זה בחצי מחיר" ■ פנה לקופיקס: פיתחו חנויות בבתי חולים

יעקב ליצמן / צילום: אוריה תדמור
יעקב ליצמן / צילום: אוריה תדמור

"מערכת הבריאות בישראל מצוינת, עובדה שתוחלת החיים גבוהה מאוד. רק בדרך יש לנו כמה וכמה דברים לתקן", כך אמר היום (ב') שר הבריאות, יעקב ליצמן, בוועידת ישראל לעסקים 2015 של "גלובס". ליצמן פתח את הפאנל "עולה לנו בבריאות", בהנחייתו של כתב הבריאות של "גלובס", שי ניב.

אחד ההיבטים המרכזיים שבהם יש לטפל, לדברי ליצמן, הוא "הפער בין פריפריה למרכז. זה נורא. כבר כשהייתי בקדנציה הקודמת סגן שר התמודדתי עם הבעיה. קודם כל צריך לעשות שינויים בפריפריה: בשביתת הרופאים הוספנו תוספת שכר לרופאים וחייבתי את בתי החולים, בעיקר בפריפריה, לקבל MRI. אני יכול להגיד לכם שהיום, אין בעיה ב-MRI".

לקריאות מהקהל בדבר מחסור בתורים ל-MRI, עודד ליצמן את הקהל לפנות ללשכתו. "נכון שלא היו מספיק מכשירי MRI, ולא היו מספיק טכנאים ל-MRI, אבל חנכנו קורס ואנחנו בדרך. היום אין סיבה שלא יינתן למישהו תור ל-MRI תוך 10 ימים. נכון שיש בעיה שקופות החולים לפעמים לא שולחות לבדיקה הזאת. ברור שזאת בדיקה יקרה, אם אני אראה שעל אף שיש MRI עדיין לא מקבלים הפניות לבדיקה, לא אהסס להוציא את זה למכונים פרטיים שיודעים לעשות את זה בחצי מחיר. שנית, צריך להוריד את המחיר, אני חושב שהמחיר מוגזם".

ליצמן הציג נושא נוסף בראש סדר העדיפויות: "אנחנו מנסים לקרב את המרכז לפריפריה, ולא להפך. אנחנו מנסים לעשות שיתופי פעולה בין בתי חולים במרכז לפריפריה, כמו למשל מומחה לב מהמרכז שפעם בשבוע מנתח בפריפריה. מעבר לכך, היום בפריפריה יש מקומות שבהם אין בתי חולים. אנשים חיכו הרבה זמן, ואנחנו חנכנו חדרי מיון קדמיים. כך אנשים מקבלים שירות טוב במהירות".

ליצמן התייחס לכך ש"אנשים מתלוננים על עלות החנייה והאוכל בבתי חולים. נפגשתי עם החברה שמוכרת בחמישה שקלים - קופיקס. אמרתי להם - 'בואו ותפתחו סניפים בבתי חולים, ככה נתמודד עם המפעילים'".

ליצמן התייחס לדיוני ועדת סל התרופות, שמתקיימים בימים אלה. "התוספת השנתית לסל עומדת על 300 מיליון שקל בשנה. זה בהחלט לא מספיק. אבל תתפלאו לשמוע, יש דברים יותר חשובים. למשל זיהומים בבתי חולים, מהם מתים 4,000-6,000 איש בשנה. זה פי עשרה מתאונות דרכים".

ליצמן הפתיע ואמר: "אני מודה באשמה, טעיתי. אני צריך להחזיר את תרופות מצילות החיים לשב"ן ואני מתכוון לעשות את זה. לא יכול להיות שכל מה שיקרה במערכת הבריאות, צריך לעשות דרך ביטוחים. היום ל-80% מהאנשים יש להם שב"נים. ה-20% הנותרים, למחצית יש ביטוחים פרטיים ולגבי המחצית השנייה, אגיע להסדר עם קופות החולים שמי שנמצא תחת קו העוני, יקבלו רק תרופות מצילות חיים, כמו שב"נים. אז מי שנגד זה, פשוט לא יודע מה הוא עושה. אני לא יודע למה הוא לא רוצה להציל אנשים. גם לקופות החולים כדאי לעשות את זה. למה לכל דבר צריך ללכת לפרטי? גם משרד האוצר לוחם נגד הפרטי. לא כל דבר אני מסכים איתו; למשל אני בעד הכנסת שר"פ לבתי החולים, והאוצר נגד". 

מנחה הפאנל, שי ניב, הזכיר כי ליצמן נחשב ל"ידיד טוב" של הרפואה הפרטית. לשאלה האם יתנגד להצעות של משרד האוצר לריסון הרפואה הפרטית, במובן של ניגוד העניינים המובנה שבו מצויים הרופאים, השיב: "אני בעד שר"פ. אני רוצה שכולם יהיו כל היום בבתי החולים אם צריך ולא יחצו בצהריים את הכביש למקום הפרטי. אני רוצה גם תיירות מרפא כדי שבתי החולים יחיו. צריך לסדר את הדברים שיהיו כשרים". 

"טרמינל לאיסוף חולים למערכת הפרטית"

בתחילת הפאנל, יאיר פינס, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמר כי "מערכת הבריאות הציבורית הפכה להיות סוג של טרמינל לאיסוף חולים למערכת הפרטית. המערכת הציבורית פוגשת את החולה לראשונה ואז המערכות מסיטות פעילות למערכת הפרטית ואת זה חוק ההסדרים שואף לעצור".

לדברי פינס, "המערכת הפרטית נוצצת ומתגמלת ומצליחה לשאוב את כוח האדם, רופאים, אחיות ושאר המקצועות. לכן התחרות מרוקנת בשעות אחר הצהריים את המערכת הציבורית מכוח האדם. זה שהמערכת הפרטית מתחזקת זה לאו דווקא דבר רע,  אבל המערכת הציבורית לא מצליחה לעמוד בתחרות. בתקציב הנוכחי, אנחנו מטפלים בנושא בכלים שלובים. ראשית יש תוספת תקציבית משמעותית למערכת הבריאות של מיליארד שקל ואני חושב שנתבשר בקרוב בתוספת נוספת, מעבר לגידול הטבעי של התקציב".

פינס סיבר את האוזן כשאמר כי "בעשור האחרון משק בית משלם 1,500 שקל בשנה עבור ביטוחי בריאות, והיום מדובר על 3,500 שקל. הכסף הזה שהמבטחים הפרטיים צבעו הוא הדלק ששואב כוח אדם מהציבורית לפרטית".

"האוצר הבין שיש פה מנגנון הרסני של המערכת", אמר בפאנל פרופ' גבי בן נון מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, וממעצבי חוק בריאות ממלכתי, בהתייחסו לביטוחי הבריאות המשלימים. "עם השנים, הביטוח המשלים הפך להיות מביטוח צדדי וקטן - לשבעה-שמונה מיליארד שקל. הוא יצר השפעה אדירה על מערכת הבריאות ולאוצר נפל האסימון. פתאום התברר לאומר שכשהוא יושב במו"מ עם הרופאים, ומציע תוספת שכר של 30% - הרופאים צוחקים עליו. והאזרח המסכן צריך לעמוד בתור כי המערכת נטולת אנשים אחר הצהריים".

"הסקטור הכי רווחי בענף הביטוח זה ביטוחי הבריאות", הבהיר בן נון. "מדברים על יוקר המחיה, אבל יוקר המחיה זה לא רק דיור, זה גם בריאות. שר הבריאות עשה את מהלך גדול של הכנסת רפואת השן מהשב"ן לכיסוי קופות החולים, והוא רוצה לעשות את זה לסיעוד. למה הוא לא עושה את זה לתרופות מצילות חיים? את זה אני לא מבין".

"המדינה הרעיבה את מערכת הבריאות"

"המדינה והאוצר במיוחד, במשך שנים, הרעיבו כשיטה את מערכת הבריאות", אמר רן סער, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות. "אנחנו עדיין מערכת טובה, אבל מן הראוי שהאוצר יעשה מעשה וידאג שכל הכספים שנכנסים לבריאות ייכנסו לבסיס. האוצר מזחיל את מערכת הבריאות על הרצפה. כל שלוש שנים מארגנים הסדר ייצוב - הזרמת כסף למערכת כדי שהיא תוכל להיות מעל המים. אבל כשקופת חולים עושה תקציב לשלוש שנים, היא לא יודעת מה יהיה התקציב שלה. אז איך תארגן את המערכת?".

סער סבור כי "אפשר לחסל את כל השב"נים, אבל שהכסף הזה ייכנס לבסיס הסל. אני מעריך שרק במכבי מדובר על 2 מיליארד שקלים, בכללית אני משער שזה כפול. לא צריך את השב"נים, אבל המדינה צריכה להתחייב שהיא נותנת את הכספים הללו בבסיס הסל".

על הביקורת נגד משרד האוצר הגיב פינס ואמר כי "תקציב המדינה 2014-2016 גדל ב-10%. תקציב מערכת הבריאות, ההוצאה הלאומית לבריאות, עלה ב-24%. כלומר נושא הבריאות עומד בראש סדרי העדיפויות של הממשלה. חסר כסף לכל משרדי הממשלה - אבל מערכת הבריאות קיבלה הכי הרבה. תקציב החינוך, למשל, גדל בעשרה אחוזים. השב"נים, שהיו וונטיל, הפכו עם השנים הפך לסכר נפרץ. אנחנו מנסים לבלום אותו, והתוצאה של חוק ההסדרים היא שמשקי בית יחסכו 500 שקל בשנה על הוצאות בריאות, מתוך הוצאה כיום של 3,500 שקל".

"אפתיע אתכם ואומר שאנחנו בסקטור הממשלתי בעד הפעילות הפרטית והניסיון לפגיעה בה - יש לו מקום רק אם מייצרים נקודת איזון חדשה", אמר פרופ' ארי שמיס, מנהל בית החולים הכללי בשיבא. "נקודת איזון כזאת לא קיימת כי לא נותנים לבתי החולים הממשלתיים להתחרות באותם כלים של בתי חולים ציבוריים, ואחד הכלים זה השר"פ. מודל ה'פול טיימר' של הרופאים לא נותן פתרון. אמנם הרופאים נשארים כך אחר הצהריים, אבל ניתוחים לא מורכבים רק מרופאים אלא מבעלי מקצועות נוספים כמו אחיות וטכנאים".

לדברי שמיס, "התחרות של הסקטור הממשלתי היא לא דווקא עם הסקטור הפרטי, יש לנו תחרות דווקא גם עם בתי חולים ציבוריים אחרים".

פרופ' (מ"ק) חן שפירא, מנהלת מרחב חיפה וגליל מערבי בשירותי בריאות כללית, דיברה על רפואה בפריפריה. "בפריפריה יש יותר מגזר, הווה אומר צרכני בריאות שונים - תרבות שונה, תחלואה שונה, הנגשת שירותי הבריאות שונה ועוד. יש לזה אפקטים משמעותיים על הבריאות. מערכת הבריאות אכן החלה בתהליך של צמצום אי השוויון, אבל יש דרך ארוכה לפנינו ובעיקר צריך הרבה כסף".

שפירא ציינה כי "בפריפריה לא מחפשים את הרופא הכי טוב אלא מישהו שהוא מהחמולה, יש פה מעצורים וזה לא טוב. להביא מנתח לב פעם בשבוע לפריפריה (מתייחסת לדבריו של השר ליצמן, ר' נ') - ככה לא מייצרים מצוינות בפריפריה. סל הבריאות חסר תקציבי עתק. אם לא נכניס לסל הבסיסי תקציב גדול - מערכת הבריאות שלנו לא תהיה לאורך שנים כל כך טובה כמו שהיא היום".

רענן סעד, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל השיווק בחברת ביטוח ישיר, שייצג את קולן של חברות הביטוח, אמר כי "צרכנים מפחדים לעבור בין חברות הביטוח וחוששים גם לבטל את השב"ן. במצב שנוצר היום, אי אפשר להשוות בין הביטוחים. התחום צומח ובעיקר על כפל ביטוחים. משרד האוצר קם ואמר - יש כאן בעיה, צריך לייצר כאן תחרות. אפשר להוזיל מאוד את המחירים, אפילו בעשרות אחוזים (הכוונה לפוליסות פרט - ר' נ'). וצריך שתהיה שקיפות, כדי שאנשים ידעו להשוות בין הפוליסות".

לדברי סעד, "אם האוצר לא יעשה את השינויים שצריך לעשות, לא תהיה תחרות. היום יש אפילו יתרון מובנה למוצרים הישנים על פני החדשים וצרכנים חוששים להחליף".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988