שלושה שבועות לאחר פרסום דוח ארגון ה-OECD שהראה כי ישראל היא המדינה המפותחת היחידה בצד דרום אפריקה שבה שיעור הצעירים המשכילים נמוך משיעור המבוגרים המשכילים, במשרד האוצר מבקשים להרגיע ומציינים כי בארגון פשוט לא הביאו בחשבון נתון חשוב: שירות החובה בצה"ל.
בסקירה השבועית שפרסם היום (א') אגף הכלכלן הראשי באוצר, צוין כי דוח ה-OECD התייחס לצעירים בגילאי 25-34, כאשר בקבוצה זו נמצא כי שיעור הישראלים שמחזיקים בתואר אקדמי עומד על 46%, בעוד שיעור המשכילים בגילאי 55-64 גבוה יותר ועומד על 47.4%. על פי האוצר, "היות ומרבית אזרחי ישראל נדרשים בשירות חובה בצבא אשר נמשך בין שנתיים לשלוש שנים (באוצר לא חישבו גם את "הטיול הגדול" - ש.נ), גיל הכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מאוחר יחסית לממוצע המדינות המפותחות", נכתב בסקירה. לכן, על פי אגף הכלכלן הראשי, קבוצת ההתייחסות הנכונה צריכה להיות גילאי 30-34. בקבוצה זו, מתברר, שיעור המשכילים בישראל עומד על 53.5% - יותר משיעור המשכילים המבוגרים בישראל ולמעשה יותר מכל קבוצות הגיל בממוצע של מדינות ה-OECD.
בפרספקטיבה ארוכת טווח, כך על פי האוצר, ניכר כי שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל ממשיך לגדול לאורך זמן, אולם בקצב איטי יותר לעומת העבר.
מי שבכל זאת מחפש מגמה שלילית, הרי שההתמתנות בקצב הגידול, אף שזו יכולה להיחשב טבעית למדי, באה לידי ביטוי בצמצום עקבי של הפער מצד מדינות ה-OECD. כך, בעוד ששיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל גדל מאז 2005 ב-4 נקודות אחוז, הרי שבמדינות ה-OECD נרשם גידול של 6 נקודות אחוז באותה תקופה.
באוצר בחרו להתמקד גם במתאם הגבוה שנרשם בישראל בין השכלה גבוהה לשיעור גבוה של השתתפות בשוק העבודה, אבטלה נמוכה והכנסה גבוהה יותר. במילים אחרות, בישראל, יותר ממדינות מפותחות אחרות, ה"תשואה" להשכלה גבוהה גדולה יותר. כך למשל, שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב אקדמאים עומד על 85.1% בישראל, לעומת 83% ב-OECD. היחס בין עובד משכיל בישראל לעובד שאינו משכיל עומד על 163%, לעומת 160% ב-OECD. זה כמובן לא אומר שמצבם של האקדמאים בישראל נהדר, אלא בעיקר מעיד על מצבם הקשה עוד יותר של העובדים הלא משכילים - זאת ודאי כשבוחנים את השכר החציוני במשק שעומד על כ-6,600 שקלים ברוטו בחודש.
דוח ה-OECD בתחום החינוך, שהתפרסם ב-25 בנובמבר, הראה כי ישראל רשמה שיפור ניכר הן בגידול המשאבים שמופנים לחינוך, הן בשכר המורים והן בשעות ההוראה. עם זאת, שכר המורים עדיין נותר נמוך באופן יחסי, הצפיפות בכיתות נחשבת לגבוהה ביותר אחרי סין, ותוצאות התלמידים במבחנים ההשוואתיים עדיין נותרו במקום נמוך ללא מגמת שיפור - במיוחד במקצועות מדעיים. הבעיה האקוטית ביותר שהופיעה בדוח, שעליה הסכימה בשבוע שעבר מנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן במהלך ועידת ישראל לעסקים, היא המתאם הגבוה בין מצב סוציו-אקונומי לבין תוצאות במבחנים. הדוח הראה, ולא בפעם הראשונה, כי מערכת החינוך הישראלית לא מצליחה "ליישר קו" ולהביא את התלמידים מנקודות פתיחה שונות אל נקודת סיום דומה יחסית. כהן ציינה כי תקצוב דיפרנציאלי שמעניק יותר לאוכלוסיות החלשות "ולא בהכרח למי שצועק יותר חזק", היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הבעיה.
שיעור בעלי השכלה גבוהה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
