הזכות לשתוק כשאין מה לומר

אל תיכנע, אלשיך, ללחץ להשתתף בפסטיבל הברבורים. כך הציבור יידע מי קשקש ומי עבד ושתק

רוני אלשיך/ צילום: ניב אהרונסון וואלה news
רוני אלשיך/ צילום: ניב אהרונסון וואלה news

עם כניסתו של רוני אלשיך לתפקיד מפכ"ל המשטרה, הוא החליט להקטין את הנוכחות של המשטרה בתקשורת - פחות דיבורים, יותר מעשים. זה פחות או יותר המסר של אלשיך.

ההתנפלות עליו לא איחרה לבוא. מיד נמצאו "הקצינים הבכירים" (תמיד אנונימיים) שקבעו שמדיניותו של אלשיך מוטעית מיסודה; שהמשטרה צריכה ליידע את הציבור על המתרחש. בעניין הפיגוע בתל-אביב, למשל. איך אפשר למנוע מהציבור מידע שוטף מטעם המשטרה? שאלו הכותבים.

על איזה מידע הם מדברים? אם אני מבין נכון, אז הנושא הוא המחבל שהסתובב חופשי או שוכב מת באיזה מקום. בכל מקרה, למשטרה אין שום מידע חדש או ישן בעניין. היא מגששת, מקשיבה, מחפשת, אבל ללא הצלחה בינתיים. אז על מה בדיוק יכול המפכ"ל לדווח לציבור חוץ מאשר לומר "אנחנו לא יודעים"? כמובן שיש מספיק קצינים המוכנים לדבר גם כשאין להם מה לומר, בבחינת "אם אני מדבר, משמע שאני קיים".

 

אלשיך רע לתקשורת, טוב לציבור

אלשיך רע לתקשורת, כי היא זקוקה לדיבורים. לא בהכרח למידע - לדיבורים. כאלה שמעבירים את הזמן בין הפרסומות. כאלה שמאפשרים לעיתונאים להשמיע הגיגים, להישמע חכמים ובעיקר ידענים. יש גם שרים שמוכנים להופיע כדי להפגין את נוכחותם, אם לא את בקיאותם, באירוע הלאומי. כך זה נשמע, למשל, בימים הראשונים:

"הוא נראה זר, המראה שלו, ההתנהלות שלו, יכול להיות שזה מישהו המקושר לדאעש; אולי הוא חי באירופה ובא לארץ כתייר; הוא לא נכנס לקטגוריות של הפיגועים האחרונים; הוא נראה נורא בוטח בעצמו, הוא לא איזה נער; הוא היה יכול לירות בתוך המרכול, זה שהוא יצא וירה לבר הסמוך אומר שאולי מדובר בארוע פלילי; יכול להיות שזה תחילתו של גל חדש של פיגועים!". 

אולי חייזר?

בקיצור - חוץ מלומר שהפיגוע נעשה על-ידי חייזר - שמענו את כל הספקולציות האפשריות, יחד עם הבלתי אפשריות. אלה היו הדיווחים שהתקשורת העבירה לציבור כדי ליישם את זכותו לדעת!

אתה מבין, אלשיך? מה שהתקשורת רוצה זה שגם אתה והמשטרה תדקלמו את השטויות האלה. "דממת האלחוט כלפי הציבור שמנהיג אלשיך רק מייצרת יותר פאניקה ויותר חרדה", כותבים. הם "רומזים" לך אלשיך "להביט עלינו, גם אנחנו לא יודעים כלום, אבל זה לא מונע מאתנו לדבר". הם עוטפים זאת באבחנה הפסיכולוגית המעמיקה, שדיווחים ירגיעו את הציבור. גם דיווחים לא נכונים - כמו שהם רגילים.

אל תיכנע להם, אדוני המפכ"ל. זה יעלה לך במאמרי ודיבורי ביקורת, אבל תאמין לי שזה לא יזיק לך. בסופו של אירוע הציבור יידע מי ברבר - ומי עבד ושתק, ממתין שיהיה לו מה לומר.