המאבק בהלבנת ההון: "המלשינון" של עוה"ד ורוה"ח יוצא לדרך

אזרח בוסני נכנס למשרד עורכי דין ברמת-גן ומזוודת דולרים בידו. הוא מבקש לשכור את שירותי המשרד לצורך רכישת קרקע בתל-אביב, שתירשם על-שם חברה זרה שמושבה באי ארובה, שבעלת המניות היחידה בה היא חברה פנמית שמניותיה רשומות על-שם עורכת דין שכתובתה בפנמה סיטי.

הלקוח החדש מסביר שאת הקרקע הוא מבקש לרכוש במזומן, ושהביא איתו את כל הכסף הדרוש לשם העסקה. "אני לא אוהב להיות חייב כסף לבנקים", הוא מסביר. "גם כראש עיריית סרייבו לא אהבתי שהיו לעירייה חובות".

הסיפור הזה, כמובן, לא קרה מעולם. ואולם, עד לספטמבר האחרון רשאי היה משרד עורכי הדין המומצא מרמת-גן לקלוט את הלקוח הזה בשמחה, למרות הניחוחות המחשידים העולים מהסיפור.

בספטמבר האחרון השתנו הכללים, עם כניסתו של תיקון לחוק איסור הלבנת הון לתוקפו - תיקון שיקשה על עורכי דין ורואי חשבון לשרת לקוחות "חשודים" בהלבנת הון.

משרד המשפטים הודיע לאחרונה כי החל מהשבוע הבא הוא יחל במבצע ביקורת, שמטרתו לוודא כי עורכי הדין ורואי החשבון מקיימים את הוראות החוק.

התיקון לחוק מחייב נותני שירות עסקי - עורכי דין ורואי חשבון בתחומים מסחריים - לערוך הליך של "זיהוי והכרת הלקוח", כדי להניח את דעתם כי הלקוח אינו לוקחים חלק בפעילות שקיימת סכנה שיש בה משום הלבנת הון. את הטפסים והניירת הרלוונטיים, כולל תרשומת שערכו נותני השירות במסגרת קיום ההליך, עליהם לשמור בקלסר מיוחד במשרדם למשך חמש שנים לצורך ביקורת.

הגוף הממונה על הביקורת הוא "הממונה על נותני שירות עסקי" במשרד המשפטים.

"בימים אלה נערך הממונה על נותני שירות עסקי לביצוע ביקורות ראשונות על ציבור המבוקרים, עורכי דין ורואי חשבון, המעניקים שירות עסקי", נמסר בהודעת משרד המשפטים.

עוד נמסר כי "הביקורות תיעשה בהתכתבות, תוך דרישה לקבלת טופסי הכרת הלקוח לגבי זמן מסוים או לקוחות מסוימים. טפסים אלה ייבחנו על-ידי הממונה, ובמקרים בהם ימצא הממונה כי הופרו הוראות ההסדר בנושא, יועבר לידיעת הלשכות המקצועיות (לשכת עורכי הדין או מעצת רואי החשבון - לפי העניין), אשר בתורן יבחנו את המשך הטיפול בהיבט המשמעתי".

החל מספטמבר 2016 תחל לפעול ועדת עיצומים שתוקם, וזו תוכל להטיל עיצומים כספיים על נותני שירות עסקי שלא מילאו אחר הוראות החוק או שלא שיתפו פעולה עם הממונה.

זיהוי ברור

ההליך החדש אינו חביב במיוחד על עורכי הדין, ובין היתר כבר ספג ביקורת בשל הפגיעה הפוטנציאלית בחיסיון עורך דין-לקוח. זאת, במיוחד במקרים שבהם נדרש עורכי הדין להוכיח שאכן ביצע את ההוראות - דבר שבאופן כמעט בלתי נמנע ייעשה על-ידי הצגת מסמכים, שיש בהם משום חשיפת פרטים חסויים של הלקוח.

על מי חלה החובה לערוך את הליך הזיהוי וההכרה? על עורכי דין ורואי חשבון, כאשר הם מתבקשים לתת שירות שמוגדר כ"שירות עסקי". בהגדרה הזו נכללים קנייה או מכירה של נכס נדל"ן או של עסק; ניהול נכסים של הלקוח, ובכלל זה: ניהול כספים, ניירות ערך, נכסי נדל"ן, ניהול חשבונות בנקאיים, חשבונות בבורסה, בחברת ביטוח או בבנק הדואר; קבלה, החזקה, או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד; והקמה או ניהול של תאגיד, עסק, או נאמנות, לגורם אחר. הרשימה רחבה וכוללת את מרבית העיסוקים של פעילות מסחרית של עורך דין. מטרתה לכלול את הפעולות שבגדרן קיים סיכוי כלשהו למעשים של הלבנת הון.

הליך זיהוי הלקוח נעשה בשני אמצעים עיקריים - תעודות ושאלון. זיהוי הלקוח נעשה באמצעות תעודה מזהה (תעודת זהות, דרכון וכו'); ואם מדובר בתאגיד - באמצעות תעודת התאגדות.

ככל שהלקוח הוא תאגיד - על עורכי הדין ורואי החשבון לזהות את בעל השליטה בתאגיד או הנהנה הסופי מפעולותיו. כאן מוטלת על נותני השירות חובה להפעיל שיקול-דעת ולזהות בצורה ברורה וחד-משמעית את זהות בעל השליטה האמיתי שמאחורי התאגיד.

אם מתעורר חשד כי המצג העולה ממסמכי התאגיד או מהנתונים העולים ממסמכים נוספים אינו סביר או אינו נכון - מוטלת על נותן השירות החובה לבירור נוסף עם הלקוח.

קריטריונים מחשידים

עוד מפרט התיקון לחוק כי על נותן השירות חובה לזהות את הלקוח פנים אל פנים, בפגישה אישית עם הלקוח, ואם אין אפשרות לפגוש בלקוח - יש לעשות זאת באמצעות שיחת וידאו.

בהמשך מתבקש נותן השירות להורות ללקוחו למלא טופס מפורט המצוי בתוספת לצו, ובו סדרת שאלות שמטרתן להציף חשדות אפשריים למעשים של הלבנת הון. על בסיס המסמכים על נותן השירות להעריך את הסיכון שלקוחו מבקש להלבין הון.

הבחינה נעשית על בסיס פרסומים רשמיים על איומי הלבנת הון ומימון טרור (רשימות חשודים, לדוגמה) ועל בסיס מספר קריטריונים מחשידים המפורטים בצו. את העתקי התעודות והמסמכים שנמסרו לו, על עורך הדין או רואה החשבון לשמור באופן מסודר במשרדו, עד 5 שנים מתום מתן השירות ללקוח.

באתר הממונה על נותני השירות העסקי, מפורטת שורה של "דגלים אדומים" שצריכים לעורר חשש בלבו של נותן השירות שהלקוח מהווה סיכון להלבנת הון, ובהם: לקוחות שהם אנשי ציבור במדינה זרה או היו כאלה בעבר; לקוחות ממדינות מסוימות המפורטות בהוראות כמדינות "מסוכנות"; וגם לקוח שעושים עסקים במדינות אלה.

גם עסקאות בסכומים ניכרים המשולמים במזומן או כאלה הנעדרות היגיון עסקי, צריכות להדליק נורה אדומה אצל רואי החשבון ועורכי הדין, וכך גם עסקאות עם גורמים עברייניים מוכרים. לקוח המסרב למסור פרטים בהתאם לצו - גם הוא, לפי הוראות הצו, בחזקת סיכון גבוה להלבנת הון.

"דגלים אדומים"

■ לקוח שהוא איש ציבור זר

■ לקוח מ"מדינה מסוכנת" או שמבצע עסקאות מול "מדינה מסוכנת" (כמו איראן, צפון קוריאה, מצרים ורבות ממדינות ערב)

■ פעילות במזומנים בסכומים גדולים

■ לקוח שלנותן השירות יש חשש שהוא קשור לגורמים עברייניים או פעילי טרור

■ עסקאות נעדרות היגיון עסקי

■ לקוח המסרב למלא אחר הוראות הצו

■ חשש שמתעורר לגבי המקורות הכספיים של הלקוח