עובדי חב' החשמל: לגבות חובות ממצרים ומהרשות הפלסטינית

במסמך שהגישו העובדים למשרדי האוצר והאנרגיה הם דורשים לייצב את החברה: "תמונה של חברה הנמצאת דה-פקטו במצב של פשיטת-רגל"

עובד חברת החשמל / צילום: תמר מצפי
עובד חברת החשמל / צילום: תמר מצפי

ויתור האוצר על האג"ח העצמית שלו בסך 5.5 מיליארד שקל, שימוש בפחם שלא יפחת מ-50%, תכנון תחנת כוח גרעינית, עדכון רטרואקטיבי של תעריף ההולכה והחלוקה, הסדרה ואישור רישיונות החברה לפחות עד שנת 2030, גבייה של החוב הפלסטיני בסך 2 מיליארד שקל, הגנה מלאה על עסקת הגז מול "תמר" וגביית החוב המצרי בסך 1.76 מיליארד דולר בצירוף ריבית והצמדה - אלה הן חלק מהדרישות של ועד עובדי חברת החשמל והסתדרות העובדים מהמדינה כחלק מיישום הרפורמה במשק החשמל.

במסמך שהגישו למשרדי האוצר והאנרגיה הם דורשים מהמדינה לפעול באופן מיידי להבראת החברה, ומבקרים את הדירקטוריון שלטענתם אין לו הידע הנדרש לעשות זאת.

נזכיר כי בחודש שעבר קבע בית הדין הארצי לעבודה כי עד 30 אפריל ינהלו עובדי החברה, ההסתדרות והממשלה משא-ומתן אינטנסיבי לגיבוש רפורמה במשק החשמל. זאת לאחר שהמדינה מתמהמהת במשך שנים ביישום רפורמה כזאת.

במסמך שהגיש הוועד למדינה, כחלק מהמשא-ומתן, הוא מספק פרטים על המשבר הפיננסי שבו מצויה החברה. "אין חולק על כך כי משק החשמל בישראל נמצא במשבר קשה ביותר, ולמעשה במצב של קריסה פיננסית. חברת החשמל מפסידה מזה עשור שנים מיליארדי שקלים, וזאת לאור חוסר התאמה ניכרת בין עלויותיה בפועל לבין התעריף הנורמטיבי על פיו היא מחויבת לפעול", נכתב.

הוועד מציין כי ההפרש השלילי בבסיס התעריף בין עלויות החברה בפועל לאלה המחושבות לה בצורה נורמטיבית-תיאורטית עומד על 2 מיליארד שקל, כי עלות המימון השנתית של החברה לבדה מגיעה ל-3 מיליארד שקל בשנה (כ-14% ממחזור ההכנסות) וכי יצרני החשמל הפרטיים נוגסים לחברה כ-10% מהכנסותיה כל שנה.

כפי שחשף "גלובס" בחודש שעבר, להערכת הנהלת החברה, ב-2016 יירדו הכנסותיה בכ-3.4 מיליארד שקל לעומת 2015, והחברה תחזיק רק ב-67% מסקטור ייצור החשמל לעומת 77% היום. בעוד שאת 2015 תסיים החברה עם רווח של מאות מיליוני שקלים, את 2016 כבר תסיים בהפסד ענק, כך מעריכים בחברה. "הנתונים הפיננסים המוצגים להלן מציגים תמונת מצב מבהילה של חברה הנמצאת דה-פקטו במצב של פשיטת-רגל", נכתב במסמך.

"החשש העיקרי כיום הוא שלאור מצבה הפיננסי הרעוע של חברת החשמל דירוג האשראי הבינלאומי של החברה ירד מרף דירוג בר השקעה למוסדות הפיננסים הבינלאומיים, דבר שימנע את המשך מחזורו של החוב כפי שנעשה בעשור האחרון".

הוועד מבקר את דירקטוריון החברה שלטענתו אינו בקיא "בסוגיות הליבה הסבוכות" שיאפשרו את הבראת החברה, כמו למשל במבנה בסיס התעריף, תחשיבי הדלק וחוזי גז, ואף תולה בו את האשמה לרכישת כמות עודפת של גז משותפות תמר בסך 3 מיליארד שקל. "חיסרון זה משליך ישירות על מצבה הפיננסי של החברה כדוגמת ה'גילוי' האחרון של הנהלת החברה בנושא חשיפת ה-TOP(כמות הגז החוזית שעליה נדרשת החברה לשלם גם אם לא צרכה את כולו - ה.כ)". הוא כותב במסמך. לטענתו, חוסר הבקיאות נובע מכך שרק שני חברי דירקטוריון הם בעלי מיומנות חשבונאית ופיננסית.

כחלק מהמשא-ומתן דורשים הוועד וההסתדרות מהמדינה להוציא לפועל תוכנית הבראה פיננסית מקיפה לחברת החשמל. התוכנית תספק לחברה יציבות פיננסית ועסקית ל-10 שנים הקרובות ויוביל אותה צוות מומחים מתחום האנרגיה שיפעלו בראשות מנכ"ל משרד ממשלתי.

לטענת הוועד, תוכנית ההבראה תספק לחברה ודאות לגבי יעדים מאזניים וחשבונאים של יחס הון למאזן, יחס מינוף, הון חוזר וכרית ביטחון מינימלית, ויושם בה דגש על יעדי רווחיות כמותיים (EBIDA).

להאריך את הרישיונות

הדרישה הראשונה של הוועד היא הארכת רישיונות חברת החשמל מכוח חוק משק החשמל לפחות עד לשנת 2030. נזכיר, כי חוק משק החשמל, שנחקק לפני 20 שנה בדיוק, קבע כי החברה תעבור רפורמת התייעלות שבלעדיה לא יוארכו רישיונות הייצור שלה.

שנת 2015 היתה השנה האחרונה בה ניתן היה להגיש בקשה להארכת הרישיונות, ולפיכך נאלצו השנה משרדי האנרגיה והאוצר להאריך בשנה נוספת את הרישיון דרך חוק ההסדרים.

מבחינת ייצור החשמל דורש הוועד כי השימוש בפחם לא יירד מ-50% עד שנת 2021 (כיום הוא עומד על 60%) וכי החברה תקבל בכל שנה פיצוי מלא על רכש הדלק, כולל הגנת TOP מלאה מול ספק הגז הטבעי.

עוד הוא דורש כי בכל שנה יעודכן תעריף החשמל, וכי יבוצע תיקון רטרואקטיבי (של עשר שנים אחורה) של תעריפי ההולכה והחלוקה. נסביר כי תעריף החשמל בנוי מ-4 מרכיבים: ייצור, הולכה, חלוקה ואספקה, וכל מרכיב משפיע בסופו של דבר על תעריף החשמל לצרכנים. בעוד שבעולם נהוג לעדכן את התעריפים כל 5 שנים, בישראל הם לא עודכנו 13 שנה. בדוח שהזמינה רשות החשמל מחברת הייעוץ הבינלאומית נביגנט, נטען כי יש להעלות תעריפים אלה ב-17%.

תחת סעיף בשם "החזר חובות של לקוחות וספקים", דורש הוועד מהמדינה לפעול מיידית להחזרת החוב של הרשות הפלסטינית בסך כ-2 מיליארד שקל. תחת אותו סעיף הוא גם דורש מהמדינה לאכוף את פסק הבוררות הבינלאומי מלפני חודשיים הקובע כי חברות הגז המצריות יפצו את חח"י ב-1.76 מיליארד דולר בגין הנזקים הכבדים שנגרמו לה עקב אי אספקת הגז המצרי.

עוד הוא דורש כי במהלך 2016 תמחק המדינה את האגרות שהנפיקה לפני שנים רבות לחברה, מהלך שיוסיף לטענתו כ-5.5 מיליארד שקל להון העצמי שלה. הוועד אף דורש מהמדינה להגדיר לחברה יעדים פיננסיים, כמו למשל שהחל מ-2025 לא יעלה המינוף הפיננסי על 70% (היום הוא מעל 80%), שהרווח התפעולי של החברה לא יפחת מ-10 מיליארד שקל, ש-50% מהרווח הנקי יועברו בכל שנה להקטנת החוב הפיננסי וכי חלוקת הדיבידנד לא תיעשה לפני 2028.

בסעיף הפרויקטים מונה הוועד כמה פרויקטים שהוא דורש כי המדינה תאשר לו לבצע בחמש השנים הקרובות, ביניהם שחלוף תחנת הכוח ברדינג ובאשכול, שדרוג תחנות הכוח הפחמיות, פרויקט רשת חכמה ותכנון תחנת כוח גרעינית.

כפי שחשף "גלובס" בנובמבר האחרון, משרד האנרגיה עורך סקר היתכנות להקמת תחנת כוח גרעינית בישראל, ובודק את התשתית האנושית, המדעית וההנדסית הנדרשת לפרויקט. במשרד טוענים כי תחנה כזו פולטת פחות מזהמים מתחנה פחמית ולכן תתרום לעמידה ביעדי הממשלה בהפחתת פליטות גזי חממה, ותתרום לגיוון תמהיל הדלקים ולפיכך לביטחון האנרגטי של ישראל.

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "אנו ממליצים לארגון העובדים לעסוק בזכויות עובדים ובטיפול בעובדי חברת החשמל ולא בניהול חברת החשמל.

"מאחר שמדובר בתקופה של מו"מ, מטבע הדברים הצדדים מוצאים לנכון להקצין עמדות ואמירות חסרות כל אחיזה במציאות לצרכים פופוליסטיים בלבד. דירקטוריון חברת החשמל והנהלתה הינם מקצועיים ואחראיים ויובילו מהלכים תוך אחריות ליציבות והמשכיות החברה. לצערנו התבטאויות כאלה וחוסר מיקוד בתפקידו האמתי של ועד עובדים מרחיקים את הרפורמה".

עיקרי הדרישות של הוועד
 עיקרי הדרישות של הוועד