חוק מאגר נתוני האשראי, שאושר השבוע בוועדת הכלכלה, הוא חוק גרוע. החוק הזה ישליך את הלווים היישר אל ציפורני המלווים, שייאחזו בהם בכוח; יגרום לעניים לשלם הרבה יותר ריבית ויביא לתיאום מחירים בין חברות האשראי - והכול בחותמת הכשר של בנק ישראל, המשפטים והאוצר.

על-פי הצעת החוק, כל לקוח שירצה לקחת הלוואה ייתן אישור לבנק או לנותן האשראי להוציא את נתוניו האישיים ממאגר בבנק ישראל. לשכת האשראי תעבד את הנתונים, תעביר לבנק דוח ותדרג את הסיכון שבמתן האשראי ללקוח, כל זאת כדי לאפשר החלטה מושכלת על מתן האשראי.

שר האוצר, משה כחלון, חובב התחרות החופשית (שעדיין לא הכניס תחרות אמיתית לאף תחום, למעט הסלולר), החליט להסתער על שוק האשראי כאילו היה שוק המזון וכאילו דוח נתוני אשראי הוא לחם שחור.

חוזי הלוואות אינם מוצר צריכה ולא מספר מוחלט. לכל הלוואה יש משך תקופה, תבנית החזרים והתניות שונות. אתה יודע איפה אתה מתחיל, אבל אף פעם לא יודע איפה תגמור. זה בנוסף לנקודת המוצא של נותני האשראי, להעמיס על החוזה הרבה אותיות קטנות וסעיפים זעירים, שיסבכו את הבנת הלווה עד כמה שניתן. 

אז להגיד שהלקוח ייצא נשכר מהמהלך? אולי העשירים, שגם היום יכולים לכופף את הבנקים, יוכלו לקבל ריבית יותר אטרקטיבית. העניים ושאר אזרחי ישראל ישלמו הרבה יותר.

נדלן בתים בארה``ב ארצות הברית / צילום:  בלומברג

 

רוצים ריבית נשך של 15%?

היוזמה באה לשעתק לכאן את המודל האמריקאי, המבוסס על ההנחה שצמיחה כלכלית למדינה ורווחה אישית לפרט נוצרת על-ידי עידוד מתן אשראי. אם המודל הזה מוצלח כל-כך, שמישהו יסביר בבקשה למה האמריקאים העניים, אלא שדירוג האשראי שלהם בעייתי, משלמים ריבית נשך של בין 10% ל - 15%? ואיך קורה, שאם אתה נתקע בדירוג גרוע, קשה לך לצאת ממנו? גם הזרמת 50 מיליון שקל ל"קרן למשקיעים מודרים", שלהם אף אחד לא ירצה לתת שקל, לא תשפר את המצב, לא להם ולא למי שיתקעו בדירוג נמוך לנצח נצחים.

כי בניגוד לאמריקה, שם אתה משלם פחות ריבית אם אתה פורע את ההלוואה לפני מועד פקיעתה - אצלנו, בגלל שבנק ישראל חרד כל-כך ליציבות הבנקים ודואג שיקבלו את הריבית שהם בונים עליה ויהי מה, לא ניתנות הנחות בריבית למי שפורע את חובו לפני הזמן.

לכן, מה שיקרה בפועל הוא החמרה של המצב. הרי אך אחד לא ירדוף אחרי העניים כדי לתת להם הלוואות זולות. הם ימשיכו לשלם יותר, והלווה הראשון שיניח עליהם את ידו, יכלא אותם אצלו. האם זו הבשורה של כחלון לשכבות החלשות? דירוג אשראי שייתן כלי מיקוח נוסף לבנקים ולחברות האשראי כדי לייקר לכולם את הריבית? את מי ישרתו החברות שיערכו את הדירוג? אותנו, הצרכנים הקטנים - או את הגופים הפיננסים הגדולים?

אחרי שצלחנו איכשהו את משבר 2008, הורדנו את הריבית וניפחנו את מחירי הנדל"ן, עכשיו ננפח גם את בועת האשראי הצרכני - בדיוק כמו האמריקאים לפני משבר הסאב-פריים.

לכחלון מומלץ לעשות סדר עדיפויות: קודם כל שיטפל בהורדת עמלות הבנקים, כפי שהבטיח לפני הבחירות; אחר-כך שיטיל מס ירושה ויוריד את שכר הבכירים. את דירוגי האשראי מומלץ לו להשאיר לדוד סם.