טילים, סייבר, רעידות אדמה וצונאמי - מה ינתק את ישראל מחשמל?

"הסיכון הפוטנציאלי לתשתיות של ישראל, כולל מערכת החשמל, יילך ויגבר עם השנים בשל שיפור יכולת הדיוק של הטילים המצויים בידי חזבאללה, ואלה שסביר להניח שיימצאו בידי חמאס (שלא להזכיר את סוריה ואיראן). דבר העלול לגרום לכך שהפגיעות באוכלוסייה האזרחית ובמגוון התשתיות בישראל יהיו מסוכנות ביותר".

כך מזהירים חוקרי המכון למחקר ביטחון לאומי מפני איום שעלול להשבית את רשת החשמל בישראל. אלא, שלאיום הטילים מצטרפים עוד איומים רבים. במחקר חדש, מקיף וראשון מסוגו, ממפים החוקרים את מגוון האיומים, הנזקים להם הם יכולים לגרום והמוכנות של ישראל אליהם.

לטענת כותבי המחקר, בראשם האלוף (במיל) מאיר אלרן, לשעבר סגן ראש אמ"ן וכיום ראש התוכנית לחקר החזית האזרחית במכון, וד"ר דן וינשטוק, יועץ במשק האנרגיה שמשמש כיועץ חיצוני למכון, ההחלטה לערוך מחקר בנושא ביטחון מערכת החשמל מבטאת את ההכרה כי מערכת זו, יותר מכל מערכת תשתיתית אחרת, היא מוקד מרכזי וחיוני לקיומה של הרציפות התפקודית של המדינה. לטענתם, פגיעה קשה במערכת זו עלולה לא רק ליצור הפרעות משמעותיות באספקת החשמל, אלא גם לגרום עקב כך להפרעות ניכרות במערכות חיוניות אחרות, עד כדי פגיעה קשה מאוד במשק ובמדינה, כולל בתפקודו של צה"ל.

חשיבות המחקר מתחדדת עוד יותר לאור התלות הגוברת והולכת של המשק הישראלי באספקת חשמל, טוענים החוקרים במחקר, ומסבירים כי ניתן לאמוד את תלות זו באמצעות מושג כלכלי הקרוי "עלות אי-אספקת חשמל", שהיא המחיר בשקלים לקוט"ש שמוכנים לשלם תמורת אספקת חשמל בעת מחסור בו. ככל שעלות זו גבוהה יותר במשק מסוים, כך גדלה תלותו של משק זה באספקת חשמל רציפה. במשך שנים הוערכה עלות זו בישראל ב-25 שקל לקוט"ש, אך הערכה עדכנית של משרד האנרגיה מדברת כבר על 111 שקל לקוט"ש.

המכון החליט לפיכך לבחון את כושרה של רשת החשמל לעמוד בפני איומים חיצוניים לה. הן מבחינת הסיכונים מידי אדם הן בתחום סיכוני הטבע, ובמיוחד רעידות אדמה, שינויי אקלים וצונאמי.

ביחס לרמת המוכנות הקיימת בישראל לאסונות טבע, מסקנת החוקרים היא כי ישראל ערוכה בצורה סבירה לתרחיש של רעידות אדמה, שסבירות פגיעתם במתקני הליבה של המערכת נמוכה יחסית, אך היא לא ערוכה באופן מספק לאסונות טבע אחרים כמו גלי צונאמי או עלייה של מפלס הים. "דווקא בגלל שאין בישראל מזג אוויר קיצוני, רמת המוכנות שלנו בנושא זה היא נמוכה. סופת שלג מגוחכת משביתה את המדינה כולה", טוען וינשטוק ומזכיר את עשרות אלפי הישראלים שעברו ימים שלמים ללא חשמל בסופה שאירעה באוקטובר האחרון. "מה היה קורה אם הסופה היתה שתי רמות מעל?"

הוא מוסיף כי צונאמי, למשל, נתפס אצל אנשים כסכנה שמאיימת רק על מדינות שנמצאות לחופי האוקיינוסים כמו ארה"ב ויפן, אך מדובר בתפיסה שגויה. "25% ממקרי הצונאמי בתולדות האנושות אירעו דווקא בים התיכון, ובמקרה כזה תהיה פה קטסטרופה, בעיקר בגלל שלחברת החשמל יש לא מעט תחנות כוח לאורך החופים".

עשרת אלפים התקפות היום

עוד הגיעו החוקרים למסקנה, כי המערכת ערוכה באופן חלקי בלבד למתקפות טילים ולמתקפות סייבר רחבות היקף. וינשטוק מספר כי חברת החשמל משקיעה אמנם סכומי כסף גדולים כנגד התקפות סייבר (בכל שעה מתמודדת החברה עם כעשרת אלפים התקפות סייבר, וכי בצוק איתן עלה המספר ל-300 עד 400 אלף), אך כי ככל שרשת החשמל עוברת שדרוג והופכת לרשת חכמה, כך גם גוברים האיומים עליה. בכל מה שקשור לאיום אלקטרו-מגנטי, ישראל אינה ערוכה כלל, כך עולה מהמחקר. איום כזה, נספר, יכול לנבוע ממה שמכונה "סערת שמש" שגורמת לשיתוק אדיר בכלל מערכות התקשורת והציוד האלקטרוני, או מתוך כוונת זדון. "זה יכול להגיע מפיצוץ גרעיני בגובה 30-40 ק"מ, שזה דבר שאיראן יכולה לעשות, או בקנה מידה קטן יותר כמו למשל מזוודה שמישהו עם טנדר שם לידי הקריה", מסביר וינשטוק. "מעבר לפגיעה חמורה ברשת החשמל, יכול מקרה כזה לשתק את מערך הפיקוד המרכזי של צה"ל".

נקודות התורפה העיקריות:

תלות במאגר גז אחד, ובצינור גז אחד

אין מספיק שימוש באנרגיה מתחדשת

אין אגירת חשמל למקרה חירום

נקודות תורפה במשק החשמל: "תיקון תקלה בצינור הגז עלול לארוך זמן רב"

לאחר שמיפו את האיומים, עוברים החוקרים לדבר על נקודות התורפה במערכת החשמל בישראל, ובראש ובראשונה, התלות שלה במאגר גז טבעי אחד עם צינור אחד, וללא פתרונות אחסון. "הפרעה באספקה סדירה של גז (או בתחליף הסולר) תהווה אתגר חמור למערכת הייצור", נכתב במחקר. "זהו מצב מסוכן מאוד, שכן תיקון תקלה בחלק התת-ימי של מערכת הגז הטבעי עשוי להיות ארוך מאוד".

במחקר מובאת הדוגמה של ענקית הנפט BP שנזקקה ללא פחות מ-87 יום רק כדי לסגור את הדליפה (לא לתקן את התקלה עצמה) שאירעה בבאר שלה במפרץ מקסיקו ב-2010. "מיותר לציין שלרשות BP עמדו אמצעים שספק אם יעמדו לרשותה של מדינת ישראל", נכתב.

נקודת תורפה נוספת שלטענת החוקרים יש למצוא לה פתרון היא ריכוז אתרי ייצור החשמל, ומחסור בייצור אנרגיה מתחדשת. לטענתם, "רשת חשמל מבוזרת עושה שימוש יעיל במשאבי רשת החשמל ומפחיתה משמעותית את ההשפעה של התרחשות אסון טבע או אירוע חירום, עד לצמצומם לאירוע מקומי". בהקשר זה מעלה וינשטוק נקודה מעיינת נוספת, והיא כי אתרי הייצור של אנרגיה מתחדשת, פרוסים באופן טבעי על שטח עצום, מה שמקטין את היקף הנזק במקרה של התקפה למשל.

הוא נותן דוגמה: "נגיד שאת יועצת של נסראללה ואת צריכה להחליט איפה את יורה את הטילים. אם את יורה על תחנת הכוח של חברת החשמל בחדרה תוכלי להסב נזק רציני לתחנה, אך אם תירי על מתקן סולארי ענק, תוחלת הנזק תהיה קטנה הרבה יותר. מתוך 400 אלף פאנלים תפגעי אולי ב-10,000. אותו דבר יקרה עם רוח. מתוך 30 טורבינות, תפגעי אולי בשלוש".

בעיה שלישית היא כי אין בישראל פתרונות של אגירת חשמל, שיכולה היתה לשמש את המשק בשעת חירום. בהקשר זה ממליצים החוקרים לעודד בעיקר את טכנולוגיית האגירה השאובה. "יש מקום להרחבת המכסה המוקצית למתקני ייצור באגירה שאובה (שעומדת היום על 800 מגה ואט), הן בשל מוגנותם הגבוהה מפני איומים שונים, הן בשל הגידול בסך ההספק המותקן והן בשל תרומתם להרחבת היכולת להקים מתקני ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת" נכתב.

לטענת וינשטוק, ללא קשר לפתרונות אגירה בסדר גודל לאומי, יכולה הממשלה לעודד פתרונות אגירה נקודתיים. כך למשל, כחלק מקוד הבנייה ניתן לחייב הכנה למתקני ייצור סולאריים קטנים על הגגות, או לעודד רכישת גנרטורים הפועלים על דיזל והיכולים לספק למשק בית חשמל לימים אחדים.

סוגיה נוספת שיש לשים עליה דגש, היא סוגיית הטמנת קווי החשמל. בשונה ממרבית מדינות העולם המערבי, רוב קווי ההולכה והחלוקה של חברת החשמל הם עיליים. קווים עיליים חשופים יותר לפגעי מזג אוויר ולפגיעות טילים ורקטות. מבקר המדינה בדוח שפרסם בספטמבר האחרון, נזכיר, תקף את משרד האנרגיה ורשות החשמל שעוד לא ערכו אומדן עלויות להטמנת הקווים.

"המענים המערכתיים הניתנים כיום לאיומים על מערכת החשמל, במאפייניה הגיאו-אסטרטגיים הייחודיים של מדינת ישראל, אינם מספקים, ומחייבים התייחסות מערכתית מרחיבה ומשולבת של הממשלה והתעשיות", מסכמים החוקרים ומטילים את האשמה על המגבלות הפוליטיות והביורוקטיות המקשות על עיצוב מאוזן של מענה מערכתי. "כל עוד לא תיכון הסדרה כזו, תתקשה המערכת להגיע לרמה הנדרשת של מוכנות לחירום".