איילת שקד ל"גלובס": "יש פופוליזם כלכלי עם שכר הבכירים"

הרבה סערות עוררה שרת המשפטים איילת שקד מאז מינויה לתפקיד. הצעקה הגדולה האחרונה נגדה קמה בתגובה לביקורת החריפה שהטיחה שקד נגד בג"ץ בכנס לשכת עוה"ד באילת לפני כשבועיים. שקד יצאה נגד החלטת בג"ץ לפסול את מתווה הגז של הממשלה. שופט העליון בדימוס יצחק זמיר, אמר ששקד נוהגת כמו במשטרים טוטליטריים; נשיא העליון בדימוס אהרן ברק, ציין כי "הלב דואב. אוי, לאן שהגענו", הח"כית שלי יחימוביץ הזהירה ששקד מנסה לחסל את עצמאות מערכת המשפט; ומאמר מערכת ב"הארץ" התריע כי שקד מסוכנת לדמוקרטיה.

רצינו לבדוק, הכצעקתם? לרגל החג, ניאותה שקד לתת ל"גלובס" ראיון בלעדי, ובו בין היתר, להגיב לראשונה בהרחבה לטענות הקשות שמועלות נגדה, לספר על תחושותיה ולהשיב לשאלות חשובות שעומדות על סדר-היום הציבורי.

- יש הטוענים שאת שקד מסוכנת לדמוקרטיה.

"מי שאומר שאני מסוכנת לדמוקרטיה, אלה אנשים שלא מבינים מהי דמוקרטיה ומה משמעותו של עקרון חופש הביטוי. זו אמירה מגוחכת המעידה על חוסר סובלנות. היא נאמרת על-ידי אנשים שבעצמם אולי לא מאמינים בחופש הביטוי, כי אחרת לא היו אומרים אותה. אני מזלזלת באמירה הזו. זה כל-כך לא אמיתי ולא נכון. איך אפשר להגיד משפט כזה על שר שנבחר בבחירות דמוקרטיות, ומייצג עמדה לגיטימית?"

- האם תכננת מראש לחולל סערה ציבורית בביקורת שלך על פסיקת בג"ץ במתווה הגז? זה היה מהלך פוליטי או שבאמת הופתעת מהסערה?

"העליתי את הנושא הזה כדי שיתקיים דיון ציבורי שחשוב שיתקיים. הופתעתי מכך, שחלק מהתגובות הפגינו בורות מוחלטת. אמרו שאני לא מכבדת את הפסיקה, ולא אמרתי את זה. אמרתי שאני מכבדת את הפסיקה, אבל חולקת עליה".

- זו היתממות. הרי אמרת שהעליון הפעיל סמכות ללא אחריות, שבג"ץ הפך לזירה שבה מתבררות שאלות פוליטיות ומאקרו-כלכליות שאינן בסמכותו, הזהרת שאנו עלולים להפוך ל'ארץ אוכלת משקיעיה' בעקבות הפסיקה.

"אין סתירה בין הדברים. פסיקה צריך לכבד אבל מותר לחלוק עליה. על מנת לעשות לי דמוניזציה, פוליטיקאים ועיתונאים הכניסו לפי דברים שמעולם לא אמרתי באותו נאום. חלק מהפוליטיקאים, כמו שלי יחימוביץ' וציפי לבני, השתמשו בזה לצרכים הפוליטיים שלהן. אין לי בעיה עם זה. אני שמחה שהדיון הציבורי התעורר".

- שר משפטים אמור לגבות ולהגן על מערכת המשפט, וכשהשר מתבטא בחריפות כזו נגדה, הדבר עלול להביא להיחלשותה ולפגיעה בה.

"לפעמים, מה שפוגע במעמדו של ביהמ"ש העליון זו דווקא התערבות היתר שלו. מצד אחד, כשרת משפטים אני אכן צריכה לדאוג למערכת; אבל מצד שני, אני מייצגת את כל אזרחי ישראל ולא רק את האזרחים שהם שופטים בבתי-המשפט.

"יש שרים שחושבים שהם מייצגים רק את המגזר שעליו הם אמונים. לדוגמה, כששר הכלכלה חש שהוא חייב להגן בכל מחיר על התעשייה, אך שר הכלכלה אחראי על יוקר המחיה של כלל האזרחים; ואני כשרת משפטים צריכה להגן על המערכת, אבל גם לומר ולקדם את מה שאני מאמינה שהוא לטובת כלל הציבור.

"ההגנה הזאת באה לידי ביטוי, למשל, בכך שביקשתי מביה"ד לעבודה להוציא צו-מניעה לשביתת הפרקליטים, ואמרתי שלא ייתכן שהפרקליטים פוגעים בצורה כזו במערכת. לא היה דבר כזה, ששר משפטים פונה לביה"ד 6 ימים אחרי פרוץ שביתה, ומביא לסיומה".

"מאמרים נגדי רק מוסיפים לי קולות"

- גם נשיא המדינה ראובן ריבלין מתח ביקורת על ההצהרה שלך בנאום באילת כי בכוונתך למנות שופטים שמרנים לביהמ"ש, ואמר בתגובה ש"מינוי שופטים זה לא "תוכנית כבקשתך".

"המשפט שאמר רובי ריבלין הוא עוד אמירה שלא קשורה למה שאני אמרתי. הוועדה למינוי שופטים ממנה שופטים לפי איכותם, לפי תפיסת עולם, ולפי עוד הרבה קריטריונים, אבל בראש ובראשונה הוועדה ממנה שופטים שהם מעולים. בדיוק כמו שנשיאי ביהמ"ש העליון ושרי המשפטים עד היום, רצו למנות שופטים שהם טובים ותואמים את השקפת עולמם, כך אני רוצה למנות שופטים מעולים שתואמים את השקפת עולמי.

"וכשאני מדברת על השקפה, אני לא מדברת על ימין ושמאל, אלא על ריסון משפטי מול אקטיביזם משפטי. פרופ' דניאל פרידמן (שר המשפטים לשעבר, ח' מ') הוא איש שמאל, שתומך כמוני במינוי שופטים שמרנים".

- הפרשן יוסי ורטר כתב שפועלך כשרת משפטים "מסתכם ברעש וצלצולים"; שאין לך סיכוי לקדם באופן ממשי את השינויים המרכזיים שאת רוצה לקדם - ריסון העליון, ופיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה לשני תפקידים: היועץ המשפטי של הממשלה, וראש התביעה הכללית.

"יוסי ורטר לא מכיר את פועלי כשרת משפטים כי הוא פרשן פוליטי. אם הוא היה טורח לדבר עם אנשים ממשרד המשפטים, הוא היה מבין מה פועלי. אני לא רואה את פועלי רק במינוי שופטים לביהמ"ש העליון. זה חשוב, אבל אני עובדת כל הזמן ועושה המון דברים חברתיים וכלכליים. למשל, הבאתי להארכת ההתמחות במשפטים, אני מעגנת בחוק את עבודת נציבות הביקורת על הפרקליטות, העברתי את חוק חדלות-פירעון, את חוק הכשרות והאפוטרופסות.

"את יוסי ורטר חוק הכשרות והאפוטרופסות אולי לא מעניין, אבל עשרות-אלפי משפחות עם ילדים בעלי מוגבלויות הוא מאוד מעניין. כך שלהגיד עליי 'רעש וצלצולים' זה הכי לא מדויק שיש. גם מאמר המערכת ב"הארץ" (שבו נכתב ששקד "הופכת במהירות לאיום ממשי על עצמאותו של בית-המשפט העליון, ועל יכולתה של הרשות השופטת למלא את תפקידה במשטר דמוקרטי". ח' מ'), רק מוסיף לי קולות. מה גם שמאמר המערכת הזה היה כתוב בצורה רדודה, שטחית ועם טעויות".

"פוליטיקאי צריך עור של פיל"

- ובכל זאת, בנושאים החוקתיים המשמעותיים לך כמו פיצול סמכויות היועמ"ש, וריסון ביהמ"ש העליון, נראה שאין לך סיכוי לחולל שינוי.

"דברים כאלה לא עושים ביום בהיר אחד. מדובר בתהליכים. האם אצליח לאזן את בית-המשפט העליון? - תלוי כמה זמן אהיה שרת משפטים, ויש דברים שבהסכם הקואליציוני נכתב שאי-אפשר לעשות. אני לא אלחם בטחנות-רוח".

- כדי למנות שופטים שמרנים לביהמ"ש העליון דרוש לך רוב של 7 מתוך 9 חברי הוועדה למינוי שופטים, שבה יושבים שלושה שופטי העליון ושר האוצר, משה כחלון, שצפויים להתנגד לכך. כך שגם כאן, הסיכוי שלך לחולל שינוי הוא לא גדול.

"אני בטוחה שנמצא שופטים שכולנו מאוד מעריכים, ושנגיע להסכמות".

- כחלון אמר שהוא מרגיש כמו שוער שעומד בשער, ועוצר מתקפות על ביהמ"ש העליון.

"לא הייתה מתקפה על בית-המשפט העליון, הייתה ביקורת, ואני חושבת שכל שר צריך להתעסק בתחומים שלו".

- האם נעלבת מהמתקפה עלייך?

"לא. פוליטיקאי צריך שריון, שיהיה לו עור של פיל. פוליטיקאי שלא יודע לספוג עלבונות, אז שיחפש מקצוע אחר. אני לא נעלבת ולא נפגעת".

גבות לא מעטות הורמו כאשר חברת הכנסת שקד מונתה לשרת המשפטים במאי 2015. לשקד אין השכלה משפטית וגם לא ניסיון ניהולי בולט. היא מונתה לתפקיד הבכיר והמורכב שלוש שנים בלבד אחרי שנכנסה לראשונה לכנסת, כשהיא מציגה עמדות קיצוניות ותקיפות נגד מערכת המשפט. אבל היום, כשנה אחרי כניסתה לתפקיד, גם מי שמתנגד ליחסה אל ביהמ"ש העליון ולעמדותיה המדיניות, יודה ששקד מוכיחה את עצמה כשרת משפטים יעילה ועניינית.

אמנם, סיכוייה לקדם את האג'נדות החוקתיות שלה, בדבר שינוי פני ביהמ"ש העליון ופיצול תפקיד היועמ"ש, הם קטנים (וטוב שכך), אבל בשנה שחלפה הצליחה שקד לקדם כמה וכמה חוקים חשובים ורפורמות שהיו תקועים בצנרת. בין היתר, מדובר ב"חוק הפטר בהוצל"פ" המאפשר מחיקת חובות לחייבים מוגבלים באמצעים; ב"חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות", שמאפשר לאדם למנות לעצמו אפוטרופוס, כשהוא במצב כשיר מנטלית, לעת שבה לא יהיה כשיר; ב"חוק לסיוע משפטי לקורבנות עבירות מין". כן, היא קידמה רפורמה בנושא חדלות-פירעון ופשיטת-רגל, ששמה את שיקום החייב במרכז. זאת, במטרה להביא לצדק חלוקתי בין הנושים, ולצמצום הביורוקרטיה בהליכים הללו. שקד קידמה גם את הרפורמה בלשכת עוה"ד, והביאה להארכת ההתמחות; וכן את "חוק נציבות הביקורת על הפרקליטות", למרות כל הקשיים.

- את אמנם פוליטיקאית מוכשרת וחרוצה אבל חסרת ניסיון והשכלה משפטיים. האם אינך חוששת לעמוד מול ענקי המשפט הללו, אהרן ברק, יצחק זמיר, מרים נאור, ולבקר את פועלם?

"יש לי המון כבוד לענקי המשפט הללו, אבל אני גם לא חוששת לחלוק עליהם. כשאני אומרת משהו מבוסס, אני לא נרתעת. הדברים שאמרתי על הפסיקה בעניין מתווה הגז הם חלק מתפיסת עולם שהולכת איתי כבר הרבה שנים. אלה לא דברים שאני ממציאה, אלא דברים מבוססים שגם פרופסורים מכובדים למשפטים מדברים עליהם".

כאשר שקד מדברת על פרופסורים למשפטים שחושבים כמוה, היא מתכוונת בעיקר לפרופ' דניאל פרידמן. ברצונה או שלא ברצונה, שקד היא ממשיכת דרכו של פרידמן בכל הקשור למאבק של שר משפטים מכהן, להחלשתו של בית-המשפט העליון. עם זאת, סגנון המאבק שלהם שונה לחלוטין. דרכו של פרידמן לשטוח את משנתו, בדבר הצורך לרסן את מה שמכונה האקטיביזם השיפוטי של העליון, הייתה בוטה יחסית; ובתקופתו כשר משפטים היה מדובר לעיתים בהתנצחות אישית בינו לבין נשיאת ביהמ"ש העליון דאז, דורית ביניש.

אצל השרה שקד, הסיפור הוא שונה לגמרי. מיד לאחר שהיא סיימה למתוח את הביקורת הנוקבת שלה, בכנס לשכת עוה"ד, על ההחלטה בעניין מתווה הגז, יצאו שקד ונשיאת ביהמ"ש העליון, מרים נאור, לסיור משותף בבימ"ש השלום באילת, שבמהלכו הן הצטלמו חבוקות.

"אני מתייעצת המון עם נאור וגם עם אהרן ברק ושופטים נוספים, ומחשיבה את דעתם", אומרת שקד. "נאור ואני נפגשות באופן קבוע ועובדות צמוד, וגם עם ברק אני נפגשת מדי פעם. צריך לזכור, שהנשיאה ואני מנהלות ביום-יום את בתי-המשפט. היא תמיד אומרת לי 'יש דברים שאנחנו חלוקות עליהם, בואי נעבוד ביחד על מה שאנחנו מסכימות'".

"העליון רשאי להתערב בחוקים במקרי קיצון"

- וזה עובד? שיתוף-הפעולה ביניכן?

"עובדה, שהנשיאה נאור ואני מינינו כבר 100 שופטים מאז תחילת הקדנציה שלי; לעומת שרי משפטים אחרים שהצליחו למנות 100 שופטים בכל הקדנציה שלהם. שתינו מאוד ענייניות ומסכימות למנות לשפיטה רק את מי שראוי. בית-המשפט העליון שלנו הוא מקור לגאווה. כשאני נוסעת בעולם, אני אומרת לכולם שיש לנו את ביהמ"ש העליון הכי טוב בעולם. אני חלוקה על דברים שהעליון התערב בהם, לדעתי ללא צורך, אבל אני מוקירה אותו מאוד".

הדברים הללו של שקד נראים כסותרים את מתקפותיה האחרונות והנושנות על ביהמ"ש העליון, והם עלולים להיראות כמס-שפתיים שהיא משלמת לבכירי מערכת המשפט שעובדים לצידה. אבל אם בוחנים לעומק את השקפתה, נראה כי למרות כל מה שאמרה ונאמר עליה, יחסה של שקד לאקטיביזם של העליון הוא לא קיצוני טוטאלי.

בניגוד לפוליטיקאים אחרים מהימין, כמו למשל שר התיירות יריב לוין, שקד מכירה בסמכותו העקרונית של העליון לבטל חוקים שחוקקה הכנסת, ואומרת מפורשות: "בתפיסה שלי, העליון יכול להתערב בפסיקה של הכנסת". אך מיד מסייגת: "אבל העליון רשאי להתערב רק במקרי קיצון, ולהשתמש בכוחו לבטל חוקים במשורה".

אני מבקש משקד לציין פסיקה קונקרטית, שבה העליון צדק כשפסל חקיקה של הכנסת. שקד מתקשה לעשות זאת. אפילו ל"בג"ץ הפרטת בתי-הסוהר", שניתן בנובמבר 2009 ושבו מנע העליון הקמה של בית-סוהר בניהול פרטי, ואף שמדובר היה באקט של הגנה מובהקת על זכויות אדם, מתנגדת שקד, וסבורה כי מדובר היה בהתערבות מיותרת.

"מי שעמדתו מייצגת בעיניי את האיזון הנכון בסוגיית הפרטת בתי-הסוהר, הוא השופט אדמונד לוי ז"ל, שטען בדעת מיעוט שלא נכון לפסול את החוק בשלב מוקדם, וצריך לחכות לראות מה יהיו תוצאות המהלך.

"גם ב'בג"ץ חולות' חלקתי על הפסיקה, אבל הבנתי את ההתערבות של השופטים. מנגד, בבג"ץ 'מתווה הגז' שעסק בשאלה כלכלית בלבד, לא הצלחתי להבין את ההתערבות, ולא הייתה סיבה להתערבות הזו". (בבג"ץ חולות' פסל העליון שתי גרסאות של החוק למניעת הסתננות, שמאפשר לכלוא מסתננים במתקן חולות בדרום בשל פגיעתו המוגזמת והלא מידתית בזכויות אדם. ח' מ').

- מה יהיה גורלו של מתווה הגז?

"שר האנרגיה יובל שטייניץ והרגולטורים שטיפלו בנושא הזה, אמורים להביא אלטרנטיבה של 'סעיף יציבות' רך יותר. נראה אם הם יצליחו לגבש משהו".

לפני שלושה שבועות, ב-30 במרץ 2016, 17 שנה אחרי ששר הפנים אריה דרעי הורשע בלקיחת שוחד, שבגינו ריצה עונש מאסר, הותר לפרסום כי דרעי חשוד פעם נוספת בשחיתות, וכי מתנהלת נגדו חקירה פלילית של המשטרה. למחרת פורסם כי גם יו"ר האופוזיציה, יצחק (בוז'י) הרצוג, חשוד בביצוע עבירות על חוק הבחירות-המקדימות. אני שואל את שרת המשפטים אם על השניים, או אחד מהם, להשעות את עצמם מתפקידיהם הבכירים, בשל החקירות הפליליות נגדם.

לשקד, כמו שקד, יש תשובה חד-משמעית. "בוודאי שלא. אסור לחרוץ דינו של אדם כל עוד מתנהלת חקירה, ולכן גם דרעי וגם בוז'י צריכים להמשיך לתפקד כרגיל. לפי חוק יסוד: הממשלה, רק כשהורשע שר בעבירה שיש עמה קלון, יש להשעותו. כאשר הוגש כתב-אישום נגד דרעי לפני 16 שנה, רה"מ יצחק רבין רצה שדרעי יישאר בממשלה. בא אהרן ברק ודרך על חוק היסוד, בניגוד לעמדת ראש-הממשלה, וקבע שאם מוגש נגד שר כתב-אישום, צריך להשעותו (פסיקת "הלכת דרעי-פנחסי. ח' מ').

"היום, ההלכה המשפטית הזו מושרשת. אך אני חושבת שלא צריך להחמיר אותה עוד יותר בשום מצב. צריך להיצמד לנורמה, שאם מוגש כתב-אישום, השר יוכיח את חפותו מחוץ לממשלה, אבל עד אז, השר יכול להמשיך לעבוד כרגיל. השעיה כתוצאה מפתיחת חקירה מסוכנת לדמוקרטיה, ועלולה לשמש כלי לחיסולים פוליטיים".

- ומה לגבי השיקול הציבורי והאתי? האם לא ראוי ששר שכבר ריצה מאסר בגין ביצוע עבירות שחיתות חמורות, ישעה את עצמו עד שיתבררו העובדות?

"לא. נורא קל להשחיר אנשים. אדם הוא חף מפשע עד שהוכחה אשמתו".

- איך אפשר לתפקד כרגיל ולשרת את הציבור כשאתה תחת חקירות?

"לכן, טוב יעשו אם החקירות לא יימרחו כמו מסטיק, ויתקבלו הכרעות מהירות. דיברתי על זה עם היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, ואני מקווה שלא יגררו אף אחד מהשניים בזפת ובנוצות בחוצות העיר".

- מבחינה פוליטית, ההסתבכות של דרעי והרצוג, שהם יריבים פוליטיים שלך, עשויה לסייע למפלגתך.

"ממש לא. דרעי הוא שותף שלי לממשלה, וזה מאוד עצוב לי; וגם את בוז'י אני די מחבבת. אני ממש לא שמחה על זה".

"היחסים עם נתניהו - מדברים, הכול בסדר"

נפגשתי עם שקד בלשכתה בקריית-הממשלה בתל-אביב, שבה היא עובדת בימי חמישי. על שולחנה היו מונחות שלוש צלחות. אחת עמוסה בפירות חתוכים; השנייה, בירקות ירוקים; והשלישית באטריות אורז (פאד-תאי), שהגיעו זה עתה עם שליח ממסעדה תאילנדית סמוכה.

"אני אף פעם לא יוצאת להפסקות צהריים, ותמיד אוכלת תוך כדי עבודה", הסבירה שקד את פשר האוכל שעל השולחן, והתנצלה שאולי היא תאכל במהלך הריאיון.

ספוילר: בסופו של דבר, המראיין הרעבתן חיסל כמעט את כל האטריות, והמרואיינת הסתפקה בטעימות בודדות.

לקראת סוף השיחה, כשהדיון בנושאים הבוערים כבר מאחורינו, ביקשתי משקד לשאול אותה גם כמה שאלות אישיות. "אישיות זה קשה איתי", היא צוחקת.

אני מנסה לברר - איזה מחיר אישי משלמת אישה בת 39, רעיה ואם לשניים, שמכהנת בתפקיד כה בכיר ואחראי, ונמצאת רוב הזמן בעבודה.

"יום אחד בשבוע אני מקפידה להגיע הביתה עד השעה ארבע (שקד מתגוררת בשיכון בבלי בת"א) ולבלות עם הילדים (אורי, בן 11, ושירה בת 8). אני גם משתדלת להניח את הטלפון בצד כשאני עם הילדים. בשאר ימי השבוע אני מגיעה בשמונה בערב, ונמצאת איתם עד שהם נרדמים בסביבות עשר".

- ישנן נשים קרייריסטיות שמפתחות רגשי-אשמה כי הילדים לא רואים אותן מספיק.

"לי אין רגשי-אשמה. ויש לי ילדים שמחים ומאושרים. בעלי מאוד עוזר לי. הוא תומך, רוחץ כלים ודואג לכביסות. מאז שמוניתי לשרת המשפטים, הוא לקח את כל הנטל על עצמו. אם יש ויתור אישי שאני עושה, אז זה בכמות הילדים שיהיו לי. הייתי רוצה יותר משני ילדים".

- כשרת המשפטים - האם את מרוצה מתפקידך, או שאת פוזלת לתפקיד הבא?

"אני מאוד מאושרת, ובשנתיים הקרובות אני רוצה להיות שרת משפטים. בניגוד לאחרים, אני גם חושבת שהקואליציה לא תתפרק. הקואליציה הזו, כמה שהיא קטנה, ככה היא יציבה, עובדת טוב, הומוגנית, ויחסי העבודה בין השרים הם טובים".

- גם היחסים עם רה"מ בנימין נתניהו?

"אנחנו נפגשים, מדברים, הכול בסדר. יחסי העבודה תקינים".

- מה יקרה אחרי עידן נתניהו?

"אני מעריכה ומאמינה שבעידן שאחרי נתניהו, נפתלי בנט יהיה ראש-ממשלה".

- האם את לא מתגעגעת לאנונימיות?

"אובדן האנונימיות הוא לא כיף, אבל זה גם לא מטריד אותי נורא. נשארתי עם אותו אורח חיים. אני מתאמנת בסטודיו C בתל-אביב, הולכת לפארק עם הילדים, בקיצור, חיה חיים רגילים. בשבת הייתי עם הילדים בפארק, ובדרך חזרה התנפל עליי צלם פפראצי, אבל הוא אמר לי 'לא להיבהל, אני רק מצלם והולך'".

- תיכף תגידי שאת גם מבלה בברים ומשתמשת בתחבורה ציבורית.

"האמת שכן. בשבוע שעבר יצאתי עם בעלי ועם זוג חברים לבר בתל-אביב. היה כבר מאוחר והייתי עייפה, אבל בעלי רצה להישאר בבר; אז תפסתי מונית שירות, קו 5, וחזרתי לבדי הביתה".

"יש פופוליזם כלכלי עם שכר הבכירים"

איילת שקד ומפלגתה "הבית היהודי" הם חברים בקואליציה בראשות הליכוד. אבל ישנם לאחרונה תהליכים שקידמה הכנסת, שהיא אינה מרוצה מהם, בלשון המעטה. לפני כחודש, ב-16 במרץ, אישרה ועדת הכספים של הכנסת בצעד דרמטי את המלצת שר האוצר, משה כחלון, להגביל את שכר הבכירים במערכת הפיננסית (בנקים, חברות ביטוח, בתי-השקעות) לעלות של 2.5 מיליון שקל בשנה, כולל מענקים ובונוסים. זאת, לעומת הצעת-החוק הממשלתית המקורית, להגביל את שכר הבכירים ל-3.5 מיליון שקל.

לדברי שקד, נוסח החוק שאושר הוא קיצוני ומוגזם מדי. "חברי הכנסת והשרים ידעו שזה חוק קיצוני מדי, אבל אנשי ועדת הכספים פחדו שאם מישהו יציע לאזן את החוק הזה, יגידו עליו שהוא 'פרו-מנהלי בנקים', ולאף אחד לא היה את האומץ להתמודד עם זה. לכן, בסופו של דבר עבר חוק שהוא קיצוני מדי".

בכלל, שקד מתריעה מפני "פופוליזם כלכלי", שמתרחש פה לעתים. "אחד הדברים שמפריעים לצמיחה הוא האווירה נגד המגזר העסקי, שמובילים כמה פוליטיקאים, שחלקם לא בשלטון, אווירה שמונעת משקיעים זרים מלבוא לפה, ומחברות להתפתח פה. צריך לתקן את זה, ולתקן את זה מיד. הבהרתי, שאני לא אתן להרחיב את הגבלת שכר הבכירים לחברות ציבוריות.

"מכיוון שאני, ראש-הממשלה נתניהו, ונפתלי בנט, שותפים לאותה תפיסת עולם כלכלית, אנחנו מנסים לעצור את היוזמות האלה. המגזר העסקי הוא מאוד חשוב, וצריך להקל עליו ולא להקשות. אני הולכת להקים ועדה לביטול עבירות פליליות של עסקים. יש היום מאות סעיפים פליליים, שניתן להרשיע בהם עסקים, שהם זוטות שלא צריכות להיות חלק מהחוק הפלילי".

- פערי השכר במערכת הפיננסית ובמשק בכלל הם עצומים. שכר של 2.5 מיליון שקל אינו מספיק?

"כשהכלכלה חזקה, היא מושכת גם את החלשים למעלה. שכר המנהלים צריך להיות קשור לביצועים שלהם. זה דבר בסיסי בעולם העסקים, וכך נעשה בתיקון 20 לחוק החברות, שחל על חברות ציבוריות.

"לא צריך ללכת לקיצוניות כמו שקרה בחוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית. אני מאמינה בקפיטליזם מרוכך, אבל לא בקומוניזם. לצערי, יש היסחפות בשנים האחרונות לכיוון הזה".

שקד מציינת כי "רעה חולה" נוספת שממנה סובלת הכלכלה הישראלית, היא הרגולציה המשתנה תדירות. "לא צריך לשנות רגולציה כל יומיים. המדינה מחוקקת את עצמה לדעת. בוועדת השרים לחקיקה אני מנסה כל הזמן להדוף חוקים מיותרים, שמקשים על המגזר העסקי לפעול.

"גם המשפטיזציה שעברה המדינה מאוד מטרידה אותי, ופוגעת בכלכלה. יש לנו עודף גדול במשפטנים, וחוסר מדאיג במתכנתים ובמהנדסים. כשרת משפטים, שבגיל 19 התלבטה בין לימודי משפטים להנדסה, ובחרה בהנדסה, אני קוראת לצעירים: 'לכו ללמוד תכנות והנדסה. חסרים לנו מהנדסים ומתכנתים, והבעיה הזו הולכת ומחמירה".

- בעיה נוספת של הכלכלה היא היעדר משא-ומתן מדיני ותקווה לשלום עם שכנינו הפלסטינים.

"זה קשקוש מוחלט. המצב המדיני לא קשור למצב הכלכלי, שהוא בסך-הכול יציב וחזק".

- אנחנו חוגגים השבוע יציאה מעבדות לחירות, אבל אזרחים רבים לא חשים חופשיים בגלל יוקר המחיה, קשיי פרנסה והמצב הביטחוני.

"אני מרגישה שאני בת מזל לחיות בתקופה כזו - שיש לנו מדינה, עצמאות, צבא חזק וכלכלה משגשגת. לאבותינו לא הייתה מדינה כזאת, לחלקם היה אסור לחלום אפילו על מדינה כזאת. מתוך רצון לשפר כל הזמן את המדינה היחידה שלנו, אני לא שוכחת לרגע: אנחנו זכינו. אני זכיתי".

"יש תהליך דמוניזציה לפרקליטות. אומרים לי שאם אתנגד לה, יתפרו לי תיק; לא מאמינה בשטויות האלה"

מיום שנכנסה לתפקידה כשרת משפטים מתמודדת איילת שקד עם חבלי הלידה של נציבות הביקורת על הפרקליטות, ועם המאבק שמנהלים פרקליטי המדינה נגד הגוף שהוקם לפני כשנתיים בראשות השופטת בדימוס הילה גרסטל. שיאו של המאבק חל לפני כשבועיים, אז הודיע ארגון הפרקליטים על שביתה במחאה על קידומו של תזכיר החוק, שמקדמת שקד בנוגע לעבודת נציבות הביקורת.

בצעד חריג, פנתה שקד לביה"ד האזורי לעבודה בירושלים, וביקשה להוציא צו-מניעה שימנע את השביתה. בסופו של דבר, חזרו הצדדים לשולחן המו"מ, אבל השבוע (ביום ב' בערב) הודיעה גרסטל כי החליטה להתפטר מתפקידה.

- גרסטל ספגה את כל האש, האם אי-אפשר היה למנוע את התפטרותה?

"הצטערתי מאוד לשמוע על התפטרותה של הנציבה גרסטל. הפצרתי בה מאוד לחזור בה מהחלטתה, אבל ללא הצלחה. גרסטל היא אישה חזקה, אמיצה, מקצועית, מנהלת בחסד. אני חושבת שמאוד מעריכים אותה בציבור, ואחרי שיהיה חוק, גם בפרקליטות ילמדו לעבוד עם מי שיחליף אותה".

לדעת שקד, "המאבק של הפרקליטים בגוף הביקורת עשה נזק תדמיתי גדול מאוד לפרקליטות. הציבור לא מכיר את הפרטים. הוא רק מבין שהפרקליטות לא רוצה ביקורת, וזה נראה לא טוב. אין גוף שהוא חסין מביקורת. בפרקליטות, כמו בכל מקום שעובדים בו קשה, נעשות גם טעויות שצריך ללמוד מהן. צריך לדעת לנצל את הביקורת כדי להשתפר".

עם זאת, לשקד חשוב להבהיר, כי "הפרקליטות היא גוף שעובדים בו אנשים ישרים ומסורים. זה שהיה שם תפוח רקוב אחד כרות דוד (לשעבר פרקליטת מחוז ת"א, שמואשמת בפלילים בפרשת רונאל פישר. ח' מ'), לא צריך להשליך על כל המערכת. הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה פרקליטות רופסת ומשותקת".

- הפרקליטים מוחים, בין היתר, על כך שבניגוד להם התובעים המשטרתיים, שמנהלים את רוב התיקים הפליליים, יהיו פטורים מביקורת.

"התביעה המשטרתית לא תקבל פטור מביקורת. מה שיחול על הפרקליטות יחול גם על התביעה המשטרתית. אותו גוף צריך לבקר את שניהם. הנושא הזה יוסדר עד החקיקה".

- ללא קשר לנציבות, הביקורת על הפרקליטות הופכת לעיתים להשתלחות נגדה.

"יש תהליך דמוניזציה לפרקליטות. פונים אליי פוליטיקאים, סנגורים ועורכי-דין בכירים, ואומרים לי 'תקשיבי, אם תתנגדי לפרקליטות, יתפרו לך תיק'. אני אומרת להם: 'תקשיבו, אני לא מאמינה בשטויות האלה'. סדרות טלוויזיה כמו 'צל של אמת' (שודרה בערוץ 8, וחשפה בקיעים לכאורה בהרשעת רומן זדורוב ברצח הנערה תאיר ראדה. ח' מ') תרמו לכרסום האמון הציבורי בפרקליטות.

"ישבתי עם אנשי הפרקליטות, והגעתי למסקנה ש'צל של אמת' מעוותת את המציאות, ואני פועלת כדי שהעובדות האמיתיות בנוגע לתיק זדורוב יגיעו לציבור, כי זה מאוד חשוב בעיניי. שלוש חברות שלי אמרו לי, שהן חושבות שזדורוב זכאי. סיפרתי להן מה אני ראיתי בתיק, שלחתי להן מאמר שכתב העיתונאי רביב דרוקר בנושא (נגד התחקיר ובעד ההרשעה), והן אמרו לי, שהשתכנעו שאני צודקת ושזדורוב אשם".

איילת שקד

תפקיד: שרת המשפטים וחברת כנסת מטעם מפלגת "הבית היהודי". 

מצב משפחתי: נשואה לאופיר, קצין מיון לקורס טיס, וטייס F-16 במילואים. לזוג שני ילדים: אורי, בן 11, ושירה, בת 8. 

מגורים: שכונת בבלי בצפון תל-אביב, שבה גדלה שקד. רכשה לאחרונה בית בשכונת רמת החייל בתל-אביב. 

השכלה: בעלת תואר B.Sc בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב מאוניברסיטת תל-אביב. 

עוד משהו: בחודש הבא, ב-7 במאי, תחגוג שקד את יום-הולדתה ה-40. יומיים קודם לכן היא תשתתף ב"מצעד החיים" במחנה ההשמדה אושוויץ בפולין.