מחאת המתמחים: אל תצפו מהם לקדם מהפכות בבתי החולים

המאבק המתחדש של הרופאים המתמחים מציף שוב את אחת הסוגיות הכאובות אצל צרכני הבריאות: היעדר זמינותם של רופאים מומחים בבתי החולים הציבוריים אחה"צ ובסופי השבוע

מתמחים  רופאים  רפואה / צלם:  thinkstock
מתמחים רופאים רפואה / צלם: thinkstock

המאבק המתחדש של הרופאים המתמחים, שנחשף לראשונה ב"גלובס" לפני כחודשיים וצובר בימים האחרונים תאוצה, מציף שוב את אחת הסוגיות הכאובות אצל צרכני הבריאות: זמינותם (או ליתר דיוק היעדר זמינותם) של רופאים מומחים בבתי החולים הציבוריים אחר-הצהריים ובסופי השבוע.

על-פי הסכמי העבודה בין ההסתדרות הרפואית למדינה ושירותי בריאות כללית (החלים בפועל על כלל בתי החולים הציבוריים), שעות העבודה של רופא מומחה הן 8:00-16:00. למעט מספר מוגבל של תורנויות המבוצעות על-ידי מומחים בתחום הגינקולוגיה, רובן המוחלט של התורנויות מבוצעות על-ידי רופאים מתמחים בלבד. כל תורנות כזו נמשכת רשמית 24 שעות, אבל בפועל היא אינה יורדת מ-26 שעות. המתמחה מגיע ב-8:00 בבוקר, אבל במקום לסיים ב-16:00 הוא הולך הביתה רק ב-10:00 ביום שלמחרת. לרוב, בין 16:00 ל-8:00 המתמחה הוא הרופא היחיד במחלקה, והוא אמור להכיר את המצב הרפואי של עשרות מאושפזים כדי לתת מענה בשעת הצורך. איך נותנים מענה כזה בשעה ה-19 של התורנות? ובשעה ה-23? סקר פנימי שהם ערכו לאחרונה הראה כי מחצית מהם נרדמו על ההגה לאחר תורנות. אם החולה במחלקה משול למכונית יקרה, אתם לא רוצים שהמתמחה העייף יחזיק במפתחות.

קיצור משך התורנות הוא אינטרס מובהק לא רק של הרופא המתמחה אלא גם (ולפני הכול) של הציבור. הבעיה היא, אפרופו אינטרסים, שהמתמחים נמצאים במידה רבה בניגוד עניינים מובנה. כעת הם אמנם עייפים, אבל בתוך שנים ספורות הם יהפכו למומחים בלי שום תורנויות על הראש. אם תרצו, הדבר דומה לחיילים צעירים בגדוד שקורסים תחת עול תורנויות המטבח אבל יודעים שיום אחד הם יסתכלו על הצעירים החדשים מהצד וימזגו לעצמם קפה מהפינג'אן. מהסיבה הזאת, וגם בשל יחסי המרות והתלות עם הרופאים הבכירים ומנהלי המחלקות, המתמחים אינם דורשים לקצר את התורנות שלהם באמצעות חלוקה נכונה יותר של הנטל, והם גם לא דורשים מעבר לשיטה של משמרות, בדומה למודל העבודה של האחיות, שתבטיח כי בכל רגע נתון יהיה רופא במחלקה.

המתמחים אינם דורשים נוכחות של מומחים אחר-הצהריים ובלילה, אלא פשוט להגיע לתורנות בשעה 16:00 ולסיים אותה ב-8:00 כשכל שאר הרופאים מגיעים. פורמלית, יש עוד שתי חלופות שכוללות גם את שיטת המשמרות, אבל זו הריאלית ביותר לתפיסתם. בשעות האלה, לכאורה, היעדרו של רופא מתמחה פחות תורגש במחלקה וניתן יהיה לפצות על כך לפחות באופן חלקי באמצעות תוספת תקנים למתמחים נוספים. בבתי החולים ובמשרד הבריאות מתנגדים למודל בטענה כי ההכשרה של המתמחים תיפגע מאוד, שכן הרופאים הבכירים חונכים את המתמחים בשעות הבוקר. הכשרה אפשר לבצע גם אחר-הצהריים, אם הבכירים היו נמצאים בבית החולים, אבל זה כבר מחזיר אותנו שוב לנקודת האפס - המתמחים לא רוצים להרגיז עד כדי כך את המנהלים שלהם או למצוא את עצמם עובדים יותר אחר-הצהריים כשיהפכו בעצמם למומחים.

למעשה, אפילו בקרב המתמחים ישנה מחלוקת לא פשוטה. מתברר שהמתמחים במקצועות הכירורגיה מסויגים מאוד מהמודל המוצע, כי היעדרות בשעות הבוקר, ביום של תורנות, משמעותה איבוד שעות חשובות בחדרי הניתוח - שם הם צוברים ניסיון חשוב ומבצעים גם ניתוחים בעצמם, תלוי בשלב שבו הם נמצאים בהכשרה. הדבר דומה לטייסים צעירים שצריכים לצבור "שעות טיסה", ולפתע מבקשים לאמץ מודל שיקל מצד אחד על העבודה המאומצת שלהם אך מצד אחר עלול להביא להארכת תקופת ההכשרה שלהם.

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש המחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון ומי שמייעץ לארגון מרש"ם שמוביל את מאבק המתמחים, אומר ל"גלובס" כי הוא תומך דווקא בשיטת המשמרות. "תביט בסקטור האחיות - הן עובדות במשמרות והשמים לא נפלו והיקום לא קרס", הוא אומר. לדבריו, מה שבטוח הוא שהמודל הנוכחי של תורנות בת 26 שעות חייב לעבור מן העולם. "השאלה הבסיסית היא אם ראוי ונכון לטווח של עשרות השנים הבאות, בעולם משתנה שמדבר על מדדי איכות ובטיחות, לשמר את המודל הקיים. האם לא הגיע הזמן לחשוב על זה מחדש? בעיניי כן". אף שארגון מרש"ם שואף להתנתק מההסתדרות הרפואית ולקבל הכרה משפטית כמי שמייצג לבדו את הרופאים המתמחים בכל זירה, לרבות במו"מ מול המדינה, פרופ' דוידוביץ' סבור כי שינוי מודל ההעסקה צריך להיעשות דווקא בשילוב כוחות עם ההסתדרות הרפואית. עוד טוען דוידוביץ' כי המתמחים טעו במאבק הקודם, ב-2011, כשחברו לרופאים הבכירים שניגחו את ההסתדרות הרפואית והעמידו את המתמחים בחזית כדי לקדם אינטרסים אחרים, כמו הכנסת שירותי רפואה פרטיים (שר"פ). "אני חושב שהם מבינים את זה היום והם מגיעים למאבק הנוכחי הרבה פחות תמימים", הוא אומר.

בסופו של יום, הדרישה לקצר את התורנות, לשים קץ להעסקה פוגענית ובלתי אנושית, היא דרישה נכונה וחשובה שמיישרת קו עם המגמה במערכות בריאות אחרות בעולם. היענות לדרישה הזאת תיטיב לא רק עם המתמחים, אלא גם עם הציבור. ובכל זאת, מי שבונה על מהפכה צרכנית ושירותית בעקבות המאבק הזה, כזו שתחלק אחרת את הנטל בבתי החולים ותגביר משמעותית את הנוכחות של רופאים מומחים אחר-הצהריים ובסופי השבוע - צפוי להתאכזב. המתמחים דואגים למתמחים, הם לא בפוזיציה לנהל מאבק רחב יותר, וספק אם יהיה הוגן לדרוש זאת מהם.

מודל העבודה של המתמחים: מהן החלופות?

"המודל הרך", המועדף על המתמחים

קיצור התורנות ל-16 שעות. ביום של תורנות, המתמחה יגיע לבית החולים ב-16:00 במקום ב-8:00.

■ היתרון: הפחתת הנטל על המתמחים בלי לפגוע במומחים. 

■ החיסרון: הכשרת המתמחים, שנעשית בבקרים, עלולה להיפגע. 

"המודל הרדיקלי" של כלכלן הבריאות פרופ' נדב דוידוביץ'

מעבר לשיטת המשמרות: תורנויות המתמחים יבוטלו וכל הרופאים, לרבות מומחים, יעבדו במשמרות של 8 שעות כפי שעובדות האחיות.

■ היתרון: נוכחות רופאים מומחים בכל שעות היממה והפחתת הנטל על המתמחים.

■ החיסרון: הרופאים צפויים להתנגד; משמרות ערב ולילה יחייבו תוספות שכר.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988