נתניהו וליברמן יכולים להביא שגשוג - או התמוטטות. תלוי בהם

20 שנה השניים מובילים את המדינה, מאז 1996 ■ אוהבים ושונאים, מחוברים ונפרדים, מעליבים ומתחרים, לטוב ולרע ■ ומה יהיה על הרצוג, יחימוביץ', ניסנקורן וכחלון?

אביגדור ליברמן / צילום: יוסי כהן
אביגדור ליברמן / צילום: יוסי כהן

1.

20 שנה השניים מובילים את המדינה, מאז בחירות 1996. כל הזמן באינטנסיביות פוליטית ואישית. אוהבים ושונאים, מחוברים ונפרדים, מעליבים ומתחרים - כל הזמן "מהנדסים" את המדינה, צוחקים על כולם, בעיקר זה על זה, ומשיגים כל מה שהם רוצים.

אתמול אירע שיא הצונאמי, הגל הגדול שסוחף הכול ומשאיר אחריו אדמה שוממה. מה יפרח מהאדמה הזו? זו השאלה הכי קריטית מאתמול בלילה. שניהם מצויים בשיאם, יחד - הם יכולים להביא שגשוג כולל או התמוטטות מושלמת. תלוי בהם.

אתמול הסתיימה תקופה והתחיל עידן חדש. ננעלו סופית הימים שבהם ליברמן תלוי בנתניהו. אותן שנתיים, מתחילת 1996 עד סוף 1997, שבהן היה בנימין נתניהו ראש ממשלה ואביגדור ליברמן המנכ"ל שלו, חזק מצד אחד אבל תלוי בו תלות מלאה ומדכאת מצד שני.

נתניהו, כזכור, אפילו פיטר אותו, ולא בנעימים, כשנדמה היה לו שהתחזק יותר מדי. או לפני כן, מאז 1992, כשנתניהו היה ראש הליכוד שמינה את ליברמן למנכ"ל התנועה, המוציא והמביא המחסל והבונה, עולה חדש מרוסיה, עם מבטא כבד והופעה מאיימת, שפינה דרך וסלל כביש לצבר, הלוחם עם הבלורית בדרך לשלטון.

 

2.

אתמול הושלם הסיבוב שהחל אז. עכשיו הם שווים, תלויים רק זה בזה, אם יכשלו - ימצאו עצמם תלויים זה לצד זה.

נתניהו מביא לליברמן תקציב דו-שנתי וממשלה עד סוף 2017, ליברמן מביא לנתניהו רוב ויציבות פרלמנטרית. גם אם בליכוד יקום מישהו ויעז לא להצביע "כמקשה אחת", הרי שב"ישראל ביתנו" זה לא יקרה. 6 ידיים בטוחות - אלא אם לליברמן יהיה איזשהו חשבון סמוי לסגור.

אמש הסתבר עוד דבר: יש רק שני פוליטיקאים בישראל - ביבי ואיווט. ועוד אחד בהתפתחות מואצת - זאב אלקין - המתווך, השושבין, שתפר את המהלך מול ליברמן, עבד על זה חמישה ימים ולילות,

והצליח ברגע האחרון (מה יקבל בתודה? עדיין לא ברור). כל שאר המכנים עצמם פוליטיקאים, התבררו כחובבנים, פחות יציבים, חלשים, נקודתיים או סתם קולניים.

3.

נתניהו ממשיך בתוכנית החיסולים שלו כנגד כל מי שחושב לרגע לרשת אותו. הרשימה ארוכה, חלקם מופיעים מדי פעם במדורי הרכילות, חלקם התפוגגו מהעין באיזשהו ג'וב רגוע ומיותר. כרגע מדברים במשה יעלון, שבשבוע האחרון שמע יותר מחמאות, שבחים והערכה בתקשורת ובציבור ממה ששמע מאז נולד. אם הליכוד יעמוד מאחורי יעלון - אי-אפשר יהיה להעיף אותו כקליפה ברוח. בליכוד האמיתי והשקט אוהבים אותו, מעריכים אותו וגאים בו - למרות כל האמירות, הכותרות והניסיונות המכוונים (על ידי שונאי ביבי?) לסכסך בינו ובין החברים.

אבל, האיום הכי גדול על הכיסא העתידי של נתניהו הוא ליברמן הנושא פניו, מזמן, לתפקיד ראש הממשלה. איווט נמצא בדרך להשלים את כל ההכנות הנדרשות: פוליטיקאי הוא נולד, אחר כך היה שוליית הקוסם (ראש הממשלה), מנהל, בעל הון אישי כבד שהופך אותו לבלתי תלוי במשכורת ובמשרה, שר כלכלי בכיר, מוביל מדיניות כשר החוץ, יושב ראש ועדת החוץ והביטחון - ועכשיו נשאר רק לסגור את עניין הניסיון הצבאי. ליברמן הוא איום רק שממפלגת נישה - ישראל ביתנו - הוא לא יוכל לעשות את זה. לכן שוב עולה הדיבור על חבירה לליכוד. האם ביבי התחייב לשחרר לו את הכיסא? אם כן - מתי? בבחירות הבאות או אלו שאחריהן? האם הבטיח להוביל אותו אליו (כמו מר קלינטון לגברת קלינטון?) לא להכשיל אותו? האם סיכמו בכתב? בעל פה? - או שמשאירים את זה בינתיים לעתיד?.

ליברמן הוא לא טיפוס שנזקק להבטחה כתובה וחתומה על ידי עורך דין, בעיקר לא לכבודו לבקש את זה. הוא סומך רק על עצמו ועל התחכום שלו. מה שבטוח זה ששקט ורגיעה לא יהיו כאן. אם ליברמן יילך יותר ימינה - נתניהו יגנוב לו את הקרדיט, אם יהיה חלש - נתניהו יקרע אותו בפומבי; ובמקביל, אם ביבי ייחלש לרגע - אביגדור יהיה שם כדי לגמור עליו.

4.

אברהם נגוסה ודוד אמסלם הם המנוע למהלך. שני חברי הכנסת של הליכוד הפעילו על נתניהו תרגיל איום וסחיטה פומביים. הם החרימו את הצבעות הקואליציה בכנסת ושיתקו אותה בתביעה להעלות את השארית הנוכחית של הפלאשמורה מאתיופיה. נתניהו, כמו רבים אחרים, חשבו מה שלא העזו לומר: שה"שארית" הזו תמיד תמשיך להתמלא. נגוסה ואמסלם התעקשו. נתניהו נתן להם ועדה לבחינת העניין, אבל באפריל השנה נכנע, נאלץ להיעתר להם והוסכם על הבאתם ארצה.

בימים האחרונים פנו אנשי ראש הממשלה למשרד האוצר ואמרו שחייבים בדחיפות למצוא תקציב למימון הפלאשמורה, עלייה וקליטה, כדי להכין את ההחלטה בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב לקראת תחילת מושב הכנסת. והנה אתמול, אחרי ההודעה של ליברמן, הודיע משרד ראש הממשלה שיש עיכוב, שעניין הפלאשמורה לא יועלה לממשלה ביום ראשון. עם 67 חברי כנסת - נגוסה ואמסלם כבר לא מעניינים.

5.

ליברמן בביטחון - תעלומה. כמו דונלד טראמפ בבית הלבן. כבר היו כמה וכמה אזרחים בתפקיד - דוד בן-גוריון, לוי אשכול, משה ארנס, שמעון פרס, מנחם בגין. אבל הם לא ליברמן. הם חיו את הביטחון, אבל הוא חי את הפוליטיקה והביזנס. השירות הצבאי שלו נמשך שנה, אחר כך היה אפסנאי במיל'. את זה תמיד תמיד יזכרו ויזכירו לו. כמו את החקירה הממושכת, החשדות הרב-לאומיים. יותר מזה - ממש לא ברור.

6.

יצחק הרצוג נגמר ברגע שהתחבר והצטלם בזוגיות עם ציפי לבני לקראת הבחירות האחרונות. היא אכן נתנה לו כמה מנדטים, אבל היא גם נתנה לו את דמות הילד הקטן והחלש. ככל שהוא השתדל להיראות גדול פיזית והיא התאמצה להראות נמוכה (נעליים שטוחות וכתפיים מכונסות) - הם נראו יותר ויותר כמו הדודה ציפורה עושה בייביסיטר על האחיין הצעיר בוז'י. זה גמר עליו.

מיצוי מהלך הכניסה לממשלה ולקיחת תיק ביצועי שמצטלם טוב, יכול היה להביא להכרזה על יציאה שלו לדרך עצמאית ובלתי תלויה. רק שהוא לא היה מסוגל לסיים מה שהתחיל.

ההתנפלות המשולהבת הקולנית וחסרת הרסן של הנשים אשר סביבו - משלי יחימוביץ', ציפי לבני, זהבה גלאון, סתיו שפיר - בגיבוי בעל הסיסמאות הפרובוקטיבי החדש, אורן חזן, סליחה, אראל מרגלית - יכלה לתת לו את דמות האציל בעל היגון, אבל הכישלון האישי שלו מולן - הכריע אותו.

7.

כבר חודשים מנסים/משתדלים לתפור תיק גדול וראוי ל"נסיכת הפייסבוק", שלי יחימוביץ' - בידיעתה, כשהיא משחקת אדישה. משרד הכלכלה לא הספיק, צריך היה להוסיף חלקים ממשרד הרווחה - תוך התנגדותו של חיים כץ, ועוד תקציבים ופעילויות מפה ומשם.

אבל, היא פוליטיקאית של אידיאולוגיות, והיא מכירה את עצמה. כמה היא סומכת על היכולת הביצועית שלה? על יכולתה לממש את ההבטחות והטענות שלה? מה עומק הפער שהיה נוצר בין האידאולוגיה והדיבור הנחרץ ובין המציאות? לאיזה עומק היא הייתה נופלת? לפני כמה שנים הגישה תוכנית כלכלית-חברתית בעלות של כ-150 מיליארד שקל. היא רק לא סיפרה מאיפה זה יבוא. אז למה להמר כשכל חניכי הנוער העובד בין כה בעדך יחד עם עוד קבוצה די גדולה של פליטי מפא"י ואנשי עסקים שעושים כסף טוב.

8.

מי שעוד חטף מכת מחץ הוא אבי ניסנקורן. שישכח מראשות ההסתדרות, אומרים היום. היה לו "דיל" עם הרצוג: ניסנקורן יפעיל וישתמש בכוח ההסתדרות והאיגודים המקצועיים הכפופים לו כדי להריץ את הרצוג בפריימריז, והרצוג יפעיל וישתמש בכוח המפלגה והפריסה הארצית שלה לתמוך בניסנקורן בבחירות להסתדרות בתחילת 2017.

התחזקות שלי יחימוביץ', אם באמת תשרוד את הכעס הגדול של הרצוג וההתרסקות של המפלגה, תביא את עמיר פרץ לראשות ההסתדרות. אלא אם לנתניהו יחד עם ליברמן והחבר המשותף, האמין והחברתי משה כחלון - יציגו מועמד אחר, לראשונה בהיסטוריה.

9.

אמנם הסקרים לא מוצאים את "יש עתיד " של יאיר לפיד אל מעבר ל-20 מנדטים, אבל מהלכי ההתרסקות של "המחנה הציוני" שהולכת לדמם במלחמות הפנימיות שלה - הם לגמרי לטובתו. אבל, יש עוד 3 שנים לסיבוב הבא.

10.

משה כחלון מתחזק. הוא דרש את הגדלת הקואליציה - וקיבל. הוא מקורב לנתניהו, וגם לליברמן שעדכן אותו לאורך הדרך. כניסת ליברמן מאריכה את חיי הממשלה ומאפשרת לו למלא את הבטחת הבחירות החד-משמעית שלו, שהוא עומד מאחוריה גם עכשיו, לפריצה והגדלה של התחלות הבנייה למגורים למען ייצוב מחירי הנדל"ן, לקראת עתיד של איזושהי הורדה שלהם.