בתחילת שנות האלפיים העתיק איש מחשבים במשרד הרווחה את תוכן מאגר מרשם האוכלוסין לרשותו ומכר העתק ממנו לאיש מחשבים עצמאי. הרוכש, שקיבל לידיו ממקורות שונים עוד מאגרי מידע רבים, מיזג לתוך העתק מרשם האוכלוסין גם את העתק פנקס הבוחרים לכנסת ה-17 מפברואר 2006 וכן מיזג נתונים מעוד כ-11 מאגרי מידע נוספים שהחזיק ברשותו. את המאגר המשופר מכר לגורמים שונים, בהם איש מחשבים שלישי, שהרכיב עליו תוכנת חיפוש משוכללת, וקרא למוצר שערך "אגרון".
בשלב מסוים הגיעה תוכנת ה"אגרון" לידי מאיר ליוור, צעיר בעל ידע בתחום המחשבים, והוא העלה אותה לאינטרנט במספר אתרים שונים בחו"ל, תחת השם "ארי" (aRi).
אתמול (ג') גזר בית משפט השלום בתל-אביב 18 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 100 אלף שקל על מאיר ליוור, שהודה והורשע בעבירות של פגיעה בפרטיות ושיבוש מהלכי משפט בפרשת גניבת מרשם האוכלוסין של מדינת ישראל.
ליוור הודה כי הקים אתר אינטרנט והפיץ באמצעותו קישורים שאפשרו לראשונה גישה רחבה להורדת תוכנת ה"אגרון", שהכילה נתונים ממרשם האוכלוסין בצורת מאגר מידע ממוחשב הכולל עשרות שדות נתונים על אודות כלל אזרחי ישראל, לרבות קטינים ואזרחים שנפטרו. מדובר בפגיעה בפרטיות בהיקף נרחב ביותר, שלה נלוות השלכות חמורות מאוד על הגנת המידע האישי של אזרחי מדינת ישראל וכן השלכות כלכליות וביטחוניות ישירות ועקיפות.
הדליפה של מרשם האוכלוסין לאינטרנט אירעה בשנת 2007, והרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט) החלה לחקור את הפרשה בשנת 2009. מחלקת החקירות ברמו"ט עבדה באופן אינטנסיבי על התיק מעל לשנתיים וחצי ברציפות, על-מנת לחשוף את כל החוליות בשרשרת ההוצאה, ההעברה וההפצה באינטרנט של מרשם האוכלוסין.
במסגרת הפרשה הורשעו 6 נאשמים בעבירות של פגיעה בפרטיות ועבירות נוספות, כאשר ארבעה מהם כבר נשפטו ונידונו לעונשים של עבודות שירות ומאסר בפועל, כל אחד לפי חלקו בפרשה, ונאשם נוסף הורשע בבית המשפט וממתין לגזר דינו.
ליוור הוא שהעלה את הקישורים לתוכנת ה"אגרון" ביוני 2007 לרשת האינטרנט וגרם להפצתה הרחבה בארץ ובעולם. הוא אף צירף לקישורים מדריך למשתמש וקרא לציבור להוריד את התוכנה ואת כל המידע אודות אזרחי המדינה. את כל זאת הוא עשה תחת פרטים כוזבים (כינה את עצמו "ארי" כאמור) ותוך שימוש באמצעים טכנולוגיים להסוואת זהותו.
במסגרת הפרשה הוצא ממשרד הרווחה שלא כדין גם מאגר האימוץ של מדינת ישראל.
השופטת הדסה נאור קיבלה את עמדת הפרקליטות, לפיה עונשי המאסר שייגזרו על ליוור בגין כל אחת משתי העבירות - פגיעה בפרטיות (ריבוי עבירות) ושיבוש מהלכי משפט - ירוצו במצטבר זה לזה, משום שמדובר במעשים נפרדים ובערכים מוגנים אחרים.
"הפרטיות - ערך יסוד"
ראש רמו"ט, עו"ד אלון בכר, אמר בתגובה לגזר הדין: "הנאשם ליוור היה שותף לגניבת מידע אישי רגיש ביותר ובהיקף נרחב. הנאשם הפיץ את המידע ברשת, תוך שהוא פועל במסווה ומטשטש את עקבותיו ומבצע עבירות חמורות ביותר בתחום הפרטיות של אזרחי ישראל.
"החקירה המאומצת שניהלה רמו"ט הוכיחה כי אכיפה מתוחכמת ניתנת לביצוע גם במרחב האינטרנטי, אף ללא קצה חוט משמעותי. שליחתו של ליוור אל מאחורי סורג ובריח משקפת את חומרת המעשים והעבירות מסוג זה.
"בית המשפט שב והזכיר כי הפרטיות היא ערך יסוד, ודחה מכל וכל את טענת ההגנה, לפיה בעולם המודרני הגנת הפרטיות אינה חשובה כבעבר, בהדגישו כי זכותו של אדם לוותר על פרטיותו, אולם אסור לצד שלישי לפגוע בפרטיותו ללא הסכמתו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
