שטייניץ: לא לחכות עם הסכם הסיוע הביטחוני עם ארה"ב

ענת דוידוב וחגי גולן שוחחו ב "רדיו ללא הפסקה 103FM " עם שר התשתיות והאנרגיה יובל שטייניץ, שהתייחס להסכם עם טורקיה בהקשר למתווה הגז, ולביקורת של קרן המטבע הבינלאומית על הרפורמה בבנקאות: "לא לזלזל, למצוא תרופות שימתנו את הסיכונים ליציבות הבנקים"

יובל שטייניץ / צילום: תמר מצפי
יובל שטייניץ / צילום: תמר מצפי

שר התשתיות והאנרגיה יובל שטייניץ, שבעבר כיהן גם כשר האוצר, הזהיר בראיון לענת דוידוב וחגי גולן ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" מהתעלמות מאזהרות קרן המטבע הבינלאומית, שיצאה בביקורת חריפה מאוד על רפורמת הבנקים וחברות האשראי בישראל. דוידוב ציינה ששר האוצר כחלון בחר שלא לקבל את הביקורת ולהמשיך קדימה עם הרפורמה, והשר שטייניץ אמר: "נטיתי לתמוך במסקנות וועדת שטרום, אבל לא הייתי מזלזל בביקורת של קרן המטבע הבינלאומית, שאין לה אינטרס לכאן או לכאן. היא מביעה חשש גדול מיציבות המערכת הפיננסית בישראל, שלטווח הבינוני והארוך זה יכול להוביל לבועת אשראי, או לפגיעה ביציבות הפיננסית של הבנקים. אנחנו יודעים לאיזה צרות נוראיות וכמה זה עלה לאזרחי ארצות הברית ותושבי אירופה, כאשר חלק מהבנקים שם נפלו והיה צריך להציל אותם. אני הייתי מציע להקדיש עכשיו כמה שבועות כדי ללמוד את הביקורת הזו בכובד ראש. לראות אם יש תרופות שיכולות למתן את הסיכונים האלה ולהבין איך עושים רפורמה שלוקחת בחשבון את הדאגות והחששות".

גולן ודוידוב ציינו את הקישור שעשה השר שטייניץ עצמו בין החתימה על הסכם הסיוע הביטחוני עם ארצות הברית לבין מציאת שדות גז נוספים בים התיכון. השר הגיב: "ההסכם הזה חשוב לנו מאוד. למדינת ישראל יש אתגרים ביטחוניים עצומים. ראש הממשלה ממלא את חובתו, לנסות ולהגיע להסכם טוב וסביר מבחינתנו על הסיוע האמריקני. העניין מורכב, ההסכם מורכב. לכן יש מקום להתדיינות ולהגיע להסכם טוב יותר. יש פה שאלות של גובה הסיוע, כמה יעבור להצטיידות מהתעשיות הביטחוניות של ישראל שזה דבר חשוב. בהסכמים האלה בעבר תמיד היה נתח של 26%, קרוב למיליארד שקל, שהוקדשו להצטיידות מהתעשיות הביטחוניות שלנו, מה שמאפשר לפתח את מערכות הנשק שלנו ולספק תעסוקה".

"מצד שני, צריך לקחת בחשבון את העובדה שלפי התחזיות שבידינו, יש סיכוי סביר שבשנים הקרובות ימצאו עוד שדות גז משמעותיים במים הכלכליים שלנו", הוסיף השר שטייניץ, "ואכן הוריתי לעשות את כל ההכנות כדי לחדש את חיפושי הגז והנפט בים בחודש נובמבר הקרוב, אחרי קיפאון של שנים ארוכות. אם יתגלו עוד שדות כאלה, יכולה להיות גם טענה שיש לנו די לעצמנו. לכן התשובה היא לא פשוטה. לדעתי, אם יש כיום הסכם סביר, שעונה על הצרכים שלנו היום, צריך לחתום עליו, ולא לחכות ולראות אם אפשר לשפר אותו בעתיד, כי אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד, מי יהיה נשיא ארה"ב, מה יהיה עם הכלכלה האמריקנית, ומה יקרה אצלנו, אולי הכנסות שיגדלו מאוד כתוצאה מהגז. אנחנו לא יודעים, ואין ביטחון שבעתיד נקבל הסכם טוב יותר. לכן צריך לשקול את הדברים בכובד ראש ולעשות מאמץ כן לסכם את זה. אני לא חושב שהפסדנו ואיחרנו את הרכבת".

גולן שאל על הקשר בין ההסכם המדיני עם טורקיה לבין פיתוח שדה הגז "לווייתן", והשר שטייניץ השיב: "טורקיה חשובה למשק הגז משתי סיבות. האחת היא למכור גז לטורקיה. השוק שם מאוד גדול ונחתמים חוזים חדשים באזור ה-6.5 עד 7 דולר, שזה 50% כרגע יותר מהמחיר בישראל, וזה שוק טוב. החשיבות השנייה היא שאנחנו רוצים למצות את הפוטנציאל ולהביא הנה עוד חברות, מעבר ל'נובל אנרג'י' ו'דלק', שימצאו עוד שדות גז, וכאן יש חשיבות עצומה לשוק הטורקי ולקישור דרכו לאירופה, לשוק האירופי".

גולן ציין שיש הטוענים שאין סיבה לשמוח על פיתוח שדה הגז "לווייתן", ודוידוב הוסיפה שאולי יצחק תשובה צריך לשמוח. השר שטייניץ הגיב: "מי שמצפה או מקווה שעם ישראל לא ייהנה מאוצרות הטבע שלו וישאיר את הגז בבטן הים, אני חושב שזו איוולת. אני לא מכיר מדינה בעולם שמצאה אוצרות טבע כמו שדה הגז 'לווייתן' והשאירה אותם כאבן שאין לה הופכין בבטן הים. מאז שאני שר אוצר והקמתי את וועדת שישינסקי, הרוב המכריע, לגבי שדה גדול כמו 'לווייתן', זה 66% מההכנסות מגיעות לאזרחי המדינה. המדינה איננה משקיעה מיליארדי דולרים, אלא החברות. אני לא מכיר מדינה מערבית שלא משקיעה בשדות הגז שלה וההכנסות הן כמו אצלנו. הממוצע במערב לשדות גדולים הוא 50%-55% ואצלנו זה מגיע ל-66% ונחשב לשיעור מס גבוה מאוד, בהשוואה למדינות כמו ארצות הברית, קנדה, בריטניה ודנמרק".

גולן שאל על המחירים הגבוהים שבהם התחייבה חברת החשמל לקנות גז, ושיתורגמו למחירי חשמל גבוהים שישלם הציבור. "הדברים שונים לחלוטין מהאמת", השיב השר שטייניץ. "בדיעבד, את החוזה עם חברת החשמל היה אפשר להצמיד לא למדד אלא למחירי הנפט, זה נכון, אבל חשבו שמחירי הנפט יעלו יותר מהמדד. החוזה נחתם ב-2012, והוא מביא את מחירי הגז היום לכ-5 וחצי דולר ליחידת חום. לעומת זאת בהולנד, בריטניה ונורבגיה תחנות כוחו חתמו על חוזים ב-11-12 דולר ליחידה. בערך פי שניים. אז היום המחירים באירופה ירדו, ועדיין הם יותר גבוהים מבישראל.

לסיום הזכיר גולן את פסק הדין שהרשיע השבוע את איש העסקים נוחי דנקנר בהרצת מניות, ושאל את שטייניץ האם הוא מצטער על כך שכשר האוצר הלך להתייעץ עם דנקנר במשרדו. "המיקום לא היה נכון והוא נקבע ללא ידיעתי", השיב שטייניץ, "אבל הפגישה הייתה בהחלט נכונה. אני נפגשתי עם בכירים במשק ואני ממשיך להיפגש. אני חושב שחובתם של שר אוצר ושרים שעוסקים בנושאים כלכליים לשמוע עמדות ודאגות. זו חובתנו. יחד עם זאת, הרצת מניות זו עבירה חמורה. כשר אוצר אני הייתי זה שמינה את פרופסור שמואל האוזר לעמוד בראש הרשות לניירות ערך, ואחת הבקשות שלי ממנו הייתה להחמיר את האכיפה ולמנוע תופעות של התערבות לא הוגנת והרצת מניות, ואני מאוד שמח שהוא עומד על המשמר. הדיונים הראשונים בנושא הריכוזיות, שהובילו אחר כך להקמת וועדת הריכוזיות, שבאה לפרק ולבטל את הכוח של קבוצות גדולות כמו 'איי.די.בי', להפריד, למשל אחזקות פיננסיות ואחזקות ריאליות, בדיוק כדי למנוע התערבות דרך אחזקות פיננסיות, זה מהלך שאני יזמתי נגד תופעת הריכוזיות בישראל".