הצבר של עשות

איך צבר של עשות במעל ל-220 מ' ש' הפך למכירות של 86 מ' ש' בלבד

עשות אשקלון / צילום: אתר החברה
עשות אשקלון / צילום: אתר החברה

הדוחות הכספיים הם אוסף רב של נתונים כמותיים - רווח, הכנסות, הוצאות מו"פ, מזומנים, רכוש קבוע, לקוחות, הון עצמי ועוד. אבל בלי הנתונים האיכותיים - תחום עיסוק, מגמה בעסקים, לקוחות, מתחרים, הנהלה, צבר הזמנות ועוד, אין אפשרות להבין את מצבה של החברה. במקרים רבים, המידע האיכותי עולה בחשיבותו על המידע האיכותי.

ולכן, במקביל לדוחות הכספיים, מפרסמות החברות הנסחרות בבורסה מדי רבעון את דוח הדירקטוריון (סקירת מנהלים) בו מנהלי החברה מתייחסים לאירועים שהיו במהלך הרבעון החולף, ומנתחים את התוצאות (לרוב בצורה בנאלית, וחבל). פעם בשנה, במסגרת הדוחות השנתיים, מפרסמות החברות את תיאור עסקי התאגיד - מידע רחב ועמוק שמתאר את פעילות החברה על כל המגזרים השונים: מוצרים עיקריים בכל מגזר, מתחרים בכל מגזר, לקוחות, ספקים, תלות במנהלים, עובדים, צבר הזמנות, יכולת ייצור, ובעצם כל מידע שיכול להיות בעל חשיבות למשקיע.

המידע הזה הוא הבסיס להכרת החברה, התחום שלה, הסיכונים והסיכויים שלה, ולצד הנתונים המספריים המידע הופך למלא יותר (אם כי אף פעם לא מושלם).

רוב המשקיעים נוהרים לנתונים המספריים, ובמיוחד לדוח הרווח והפסד, אבל האמת היא שהמאזן מספר הרבה מאוד על מצבה של הפירמה, ובמקרים מסוימים הנתונים בדוח הדירקטוריון ובתיאור עסקי התאגיד חשובים פי כמה וכמה מהנתונים בדוחות הכספיים עצמם. כך למשל נתון צבר ההזמנות, שחלק מהחברות מספק אותו במסגרת תיאור עסקי התאגיד, הוא נתון קריטי להבנת מצב החברה.

הצבר מבטא הזמנות שהחברה קיבלה ועדיין לא סופקו, כלומר אלו מעין הכנסות עתידיות של החברה, וזה הבסיס לכל דוח הרווח והפסד העתידי; והעתיד מבחינת המשקיעים חשוב יותר מדוחות העבר - אם חברה תפרסם דוחות טובים לשנה מסוימת (טובים יותר מתחזית האנליסטים), אבל צבר הזמנות שלה יצביע על חולשה (ירידה לעומת התקופה הקודמת), אז סביר שהמשקיעים יתאכזבו; דוחות כספיים טובים זה נחמד, אבל זה היסטוריה, ומה ש"ייתן את הטון" הוא צבר ההזמנות החלש שהדוחות העתידיים מבוססים עליו.

נתנו להבין שברבעון 1 יהיו מכירות מוגברות

זו הסיבה שמנתחי חברות מחפשים נתונים על צבר ההזמנות (לצד מידע איכותי נוסף על הפירמה). והנה חברה שמספקת מידע על צבר ההזמנות שלה - עשות אשקלון. עשות שנשלטת על ידי התעשייה הצבאית, מפתחת ומייצרת מערכות וחלקים תעופתיים ומערכות לרכב קרבי משוריין. שיטת העבודה בתחום היא הזמנות גדולות, שאותן צריכה החברה לספק במועדים מוגדרים מראש.

בדוחות הכספיים לשנת 2015 שפורסמו בסוף מארס, סיפקה עשות מידע על צבר ההזמנות. זה נעשה בחלוקה למגזרים, ולמשל צבר ההזמנות הכולל לתחום הצבאי הסתכם ב-834 מיליון שקל - מתוכו 360.2 מיליון שקל לאספקה במהלך שנת 2016, ו-188.4 מיליון שקל לרבעון ראשון של 2016. מה זה בעצם אומר? שנכון לסוף הרבעון הראשון (פרסום הדוח בסוף חודש מארס) לחברה יש כבר מכירות לכאורה של 188.4 מיליון שקל (הזמנות שהפכו לכאורה למכירות ברבעון). צבר ההזמנות הכולל של התחום האזרחי הסתכם ב-165 מיליון שקל, מתוכו 125 מיליון שקל לאספקה במהלך 2016, ו-36.1 מיליון שקל ברבעון הראשון. גם כאן, ה-36.1 מיליון שקל הם על פניהם הכנסות בטוחות, כי ההודעה על הצבר נמסרת רגע לפני סגירת הרבעון.

ואם מחברים את הצבר הצבאי לצבר האזרחי, מקבלים שברבעון הראשון צפויות מכירות של 224.5 מיליון שקל, וזאת כאשר בכל שנת 2015 הסתכמו ההכנסות ב-341 מיליון שקל. במילים פשוטות, מי שבדק את תיאור עסקי התאגיד (שמצורף לדוחות הכספיים) היה יכול להבין שהרבעון הראשון צפוי להיות עם מכירות מוגברות (מאוד). עד כאן, זו בדיקה רגילה של מנתח דוחות/אנליסט/משקיע, וזה רק ממחיש עד כמה הנתונים של צבר ההזמנות קריטיים לניתוח החברה. ניתן למעשה לגזור מהם מה יהיו ההכנסות ברבעון הקרוב, בשנה הקרובה, ובמקרים רבים גם בשנים הקרובות.

ההסבר שסיפקה - פיגור באספקה

אז הנה דווקא אנקדוטה על חוסר ההתאמה בין הצבר למכירות בפועל. עשות דיווחה על תוצאות הרבעון הראשון, ואופס... התוצאות רחוקות ממה שהיה ניתן להעריך. בדוח שפורסם בסוף חודש מאי מדווחת החברה על הכנסות בפועל מהתחום הצבאי בסך 57.2 מיליון שקל, ועל הכנסות של 29 מיליון שקל בתחום האזרחי, ובסך הכול הכנסות של 86.2 מיליון שקל - הרבה מתחת ל-224.5 מיליון שקל שהופיעו בצבר. הכיצד?

רק השבוע, חודש וחצי אחרי פרסום הדוח הראשון, החברה הסבירה את העניין (ניחוש שלי: כנראה שלא מיוזמתה). "החברה מבקשת להבהיר כי הפער בין צבר ההזמנות, כפי שהוצג בדוח התקופתי, לבין המכירות בפועל שהוצגו בדוח הרבעוני, נובע בעיקרו מהכללתן בצבר של הזמנות שמועד אספקתן היה במועדים קודמים לרבעון 1 של 2016, ואשר בפועל טרם סופקו ללקוחות באותו המועד", נמסר מעשות. "החברה מפעילה תוכנית לצמצום הפיגור באספקה, המתבססת מחד על הגברת קצב האספקה, ומאידך על פריסה מחדש של מועדי האספקה, כפי שיתואם עם הלקוחות הרלוונטיים".

טוב, זה עדיין לא הכי ברור. בעיקר לא ברור איך הנהלת החברה הציגה את הצבר הזה ברבעון הראשון, למרות שהיא ככל הנראה ידעה עם פרסום התוצאות השנתיות שהצבר הזה ממש לא מבטא את המכירות ברבעון הראשון. להבהרה של ההנהלה כי מדובר בצבר שהיה אמור להיות מסופק ב-2015 (לפני רבעון ראשון) אין באמת משמעות - מה אכפת למשקיעים מתי היו אמורים לספק אותו; השאלה היא מה הלאה - מתי הוא יסופק? והחברה לכאורה הצהירה על הרבעון הראשון כמועד האספקה, וזו טעות גסה.

בהנהלת עשות אשקלון מסרו כי ברבעון הקרוב יינתנו פרטים מלאים ועדכונים על מצב הפיגור באספקה.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

הצבר לא סיפק את הסחורה
 הצבר לא סיפק את הסחורה