מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: המהפכה הירוקה כבר בדרך

המשרד להגנת הסביבה נחשב בשנים האחרונות מעין גוף זר וטורדני היושב מסביב שולחן הממשלה ועסוק בעיקר בלתקוע את תוכניות הבנייה הגדולות. גוף-על של הארגונים הירוקים, שמטרתו להשאיר את השטחים פתוחים על חשבון דירות לאזרחי ישראל. השר התורן להגנת הסביבה ישב בישיבות של קבינט הדיור והציף סוגיות עקרוניות כמו בנייה בשטחים פתוחים, תקנים סביבתיים וכיוצא בזה, למגינת לבם של השרים שרצו לאשר כמה שיותר תוכניות.

אלא בממשלה הנוכחית אנחנו לא רואים יותר מאבקים בין המשרד להגנת הסביבה לבין מטה הדיור. יתרה מכך, המשרד נרתם להובלת תוכניות שאמורות לייצר מלאי גדול של דירות. אולי בגלל שהשר הקודם, אבי גבאי, היה חלק ממפלגת כולנו. בטוח בגלל שהשר בפועל הוא משה כחלון, שר האוצר ויו"ר קבינט הדיור.

ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד (שהיה בעצמו ממייסדי מפלגת כולנו), מאמין שהסינרגיה עם שר האוצר רק מועילה לעקרונות ולמהפכות שהוא מוביל במשרד: "כחלון מגויס לנושא הגנת הסביבה מאז שלקחנו את המשרד הזה, גם ברמת התקציבים וגם ברמת התוכניות. דברים שלא עשינו קודם התאפשרו בגלל מחויבות שר האוצר. אני לא ראשון בתור לתקציב, אבל אני עמוק בתוך הדיונים. זה בהחלט יתרון שיש לי שר אוצר שם.

"אגיד את זה בצורה מאוד ברורה: כשבאנו למשרד להגנת הסביבה חשבו שלקחנו את המשרד בשביל לנטרל את הגנת הסביבה בכל משבר הדיור. היום תשאל את האנשים ותראה שלא דובים ולא יער. לא התגמשנו, לא התפשרנו, לא דרסנו את הסביבה, ויש עבודה מאוד עניינית של הצוות שלי ביחד עם מטה הדיור. לא כל התוכניות וההסתייגויות שלנו מתקבלות, אבל גם לפני כן לא היינו האצבע הקובעת".

- שר האוצר מוכרח להציג כמויות. הוא לא יכול ביד השנייה, כשר להגנת הסביבה, להתנגד להן.

"אנחנו בהחלט מהווים סכר כשצריך להתנגד, ויש לא מעט דוגמאות. הצד החיובי של זה הוא שיכולנו ליטול על עצמנו משימה לאומית לטיהור הקרקעות, טיהור כל המתחמים של צה"ל. לקחנו על עצמנו את העבודה, הבאנו תקציבים משמעותיים (ועדת הכספים אישרה העברת 250 מיליון שקל), הנענו את זרוע הביצוע, ואנחנו מתחילים לטהר את אותם מתחמים. הדבר הזה יתרום ל-100 אלף דירות, ואנחנו נדאג שזה יהיה מטוהר כמו שצריך ושלא יבנו דירות על קרקעות מזוהמות".

לעזור למי שאין לו

במסגרת שיתוף הפעולה עם אותן "משימות לאומיות", הרים המשרד להגנת הסביבה את דגל הפריפריה. בחודשים האחרונים הקצו שם (בשיתוף קק"ל) 70 מיליון שקל למימון התייעלות אנרגטית ברשויות מקומיות חלשות. בנוסף, הם יצאו ביחד עם משרד השיכון בתוכנית "שכונה טובה", שמקצה כ-80 מיליון שקל לשיקום שכונות.

- אתם לא מרחיבים מדי את גבולות הגזרה? מה לכם ולפריפריה, שגם יש לה שר משלה?

"קודם כל ברמה האישית שלי, כמנהיג אני מוכרח להרים את דגל הפריפריה. הממשלה תמיד צריכה להיכנס בכשלי שוק, וכשלי שוק זה לעזור למי שאין לו, כי מי שיש לו יכול להסתדר לבד. תפיסת העולם שלי בתור מנהיג ציבור היא לעזור למי שידו אינה משגת.

"הנתונים מוכיחים שבאזורים וברשויות חלשים פיננסית ההשקעות בנושאים סביבתיים, בנושאים של מניעת זיהומים וסיכונים, נמוכות בהרבה. בנושא סביבה אתה צריך להשקיע עכשיו - בתאורת לדים, במפוחים במבני ציבור, בפאנלים סולאריים ועוד - ולקבל לאורך זמן את ההחזרים.

"ראינו שרשות עשירה שיש לה כסף מנסה לעשות את זה בעצמה, וגם יכולה להשיג הלוואה מבנק כדי לבצע ולקבל החזרים, והלכנו לרשויות אחרות - שדרות, אופקים, מגדל העמק, ירוחם, מצפה רמון, בית שאן - וכששאלתי שם למה הם לא עושים את זה, זה הרי יחסוך 50% מצריכת החשמל ויכול אפילו להפוך אותן מגירעוניות למאוזנות תקציבית, אמרו לי שאין להם בכלל כסף להתחיל את המהלך. אין להם יכולת 'בנקבילית', ללכת לבנק ולבקש הלוואה. לכן, גם מבחינה עקרונית וגם מבחינה סביבתית, אני מוכרח לפעול דווקא באזורים חלשים. חד משמעית".

- ומה כבר אפשר לעשות עם 70 מיליון שקל?

"עם אותם 70 מיליון שקל שהבאנו מקק"ל נממן 40% מההון ההתחלתי, השאר יגיע מבנקים, וה-70 הופך להיות 175 מיליון שקל. בנוסף, 300 מיליון שקל הבאנו ביחד עם משרד האנרגיה, ואנחנו הולכים בשלב השני להתייעלות אנרגטית לכלל מדינת ישראל, לא רק לרשויות החלשות. שם המינוף יכול להיות אחד ל-5, כלומר אנחנו שמים 300 מיליון שקל שיהפכו עם מימון חיצוני למיליארד וחצי שקל נוספים. כלומר, 1.675 מיליארד שקל יושקעו בחמש השנים הקרובות בהתייעלות אנרגטית ברחובות הערים ובמבני ציבור. זה לא פחות ממהפכה, והדבר היפה הוא שזה גם מוריד עלויות, גם מפחית צריכת חשמל וגם פחות מזהם. החזר ההשקעה נע בין 6 ל-8 שנים בסה"כ.

"ומסתבר שהרשויות מרימות את הכפפה. כ-60 מהן כבר נענו לקול קורא שהוצאנו, וזה לא פשוט להן. לא תמיד יש להן את הכוח האדם להידרש לנושא הזה, את היכולת והתקציבים לעשות סקר אנרגטי, להתכונן, לנהל פרויקט וכו'. רשויות כמו רעננה, כפר סבא, סביון או תל אביב שוכרות יועץ חיצוני ומעיפות את העסק הזה לשמיים, אבל מקומות אחרים קצת יותר קשה להם. לבית שאן אין תקציב להוציא 50 אלף שקל על פחים".

- עוד 80 מיליון שקל - חצי מכם וחצי ממשרד השיכון - נועדו לשיקום שכונות בפריפריה. סכום כזה יצליח לצמצם פערים?

"הקונספט פה הוא לבוא ולשפץ את השכונות הכי חלשות במדינת ישראל. זה לא עוזר לסגור את הפערים, אבל זה מצמצם אותם במעט. אני הולך לאנשים שנמצאים הכי נמוך, ואני עובד עם החברות המשכנות (עמידר ועמיגור), כדי לשדרג להם את הבניין. משרד השיכון משקיע רמה מסוימת של שיפוץ חיצוני ופנימי, ואנחנו באים ומוסיפים איטום גגות, איטום ובידוד של החזיתות, זיווד כפול, מנגנונים של שליטה בתאורה ובחשמל".

- ייגמר לך הכסף מהר.

"נכון. יש לי מיליון שקלים למבנה, שכולל בין 18 יח"ד ל-24 יח"ד. כל הפרויקטים האלה הם עדיין סטרטאפים קטנים שצריכים להפוך לחברות גדולות, כשעוד ועוד רשויות יירתמו לכך. הפרויקטים שאנחנו מקדמים עכשיו, של התייעלות אנרגטית ושל שיקום שכונות, יהיו דוגמה איך הדבר הזה עובד. אני באמת מקווה שהדבר הזה יהיה כדור שלג. הקונספט הגדול אומר שצריכת החשמל במדינת ישראל רובה באה מבניינים, וייצור חשמל הוא אחד הגורמים המזהמים ביותר במדינה ואחד הגורמים הגדולים ביותר לתמותה ולתחלואה עודפת".

- אולי צריך להשקיע בחינוך ובמודעות?

"לרשויות כבר נפל האסימון שהן יכולות לחסוך כסף, חד משמעית. לאזרחים עדיין לא נפל האסימון - לא שהם מזהמים בכל מכונת כביסה שהם מפעילים, ולא שהם יכולים לחסוך כסף. הציבור ודאי לא מבין שזיהום אוויר הורג ושזו לא פריווילגיה, כשלפי ה-OECD, כ-2,500 איש מתים בכל שנה בישראל מזיהום אוויר.

"יחד עם זאת, בהחלט יש התקדמות. אפילו זה שהכנסנו בנייה ירוקה למפרט של מחיר למשתכן, למרות שזה עולה עוד כסף בכל דירה, מראה שיש שינוי בתודעה. זה מוסיף ליחידת דיור משהו כמו 3,000 שקל בבנייה, כי זה הרף המקסימלי שאישרו לנו, ומהר מאוד יתברר שזה מייצר רווח של מאות שקלים בחשבון החשמל בכל שנה, ועל הדרך גם הורדנו זיהום האוויר למדינה. בתוכניות רגילות, כשהכנסנו התניות כאלה בתב"עות, כבר באו אלינו קבלנים שאמרו שהתברר שזה עדיף והם מצליחים למכור את הדירות במחיר גבוה יותר, בגלל הדרישות שלנו.

"דירוג אנרגטי לכל דירה"

"אני רואה את המהפכה וגם הציבור הולך לשם. כמו שכבר קורה בתחום מזון הבריאות - תראה איך במקדונלדס מתאמצים להיות בריאותיים, כמו שקורה בתחבורה - אנשים מתחילים לקנות כלי רכב יותר ויותר נקיים והמדינה כבר הבינה שאת המיליארדים צריך להשקיע בתחבורה ציבורית, זה יקרה גם בנדל"ן. נגיע למצב שבו כשאתה קונה דירה, גם ביד שנייה, יהיה כתוב עליה מה הדירוג שלה מבחינת אנרגטית. זה חייב להיות חלק מהשיקול של הקונה. זה מחזיר כסף לאורך זמן, זה חוסך בריאות. מה יכול להיות יותר טוב מזה?"

- בסיכום 10 חודשים כמנהל המשרד, יכולת לעשות יותר?

"כל בוקר אני מופתע מההצלחה שלנו לגרום לדברים לקרות. עם זאת, המערכת הציבורית היא מאוד מאוד קשה. אם בעסקים הייתי משקיע ק"ג אחד של אנרגיה ומוציא 100 גרם של תפוקה, פה צריך להשקיע 100 ק"ג אנרגיה כדי להוציא ק"ג אחד של תפוקה. אבל בסוף, עם כל הקיטורים על המערכת, אני מאושר מהשינויים שהצלחנו לעשות, וזו רק תחילת הדרך".

"מדברים על צפיפות עירונית וגרים בצור הדסה"

דנציגר סיים לאחרונה לבנות את ביתו ביישוב נס הרים שבהרי ירושלים. האדריכל נדרש אמנם לתכנן למשפחה בית ירוק ("אשתי ניסתה לשכנע אותי לבנות בית מבוץ, ולא הסכמתי"), אבל ברור שקשה לדבר על התייעלות אנרגטית ועל חיסכון בזיהום כשמדובר ביישוב מבודד, נטול תחבורה ציבורית למשל.

דנציגר: "נכון מאוד, אבל תגיד את זה לאשתי. אני מנסה לשכנע אותה לעבור למגדל בעיר תל אביב והיא לא מוכנה. ברור לחלוטין שמגדל בעיר יהיה תמיד ירוק יותר וסביבתי יותר.

"הסיפור המעניין הוא שכמעט כל המתכננים שלי במשרד להגנת הסביבה, אלה שכל הזמן עומדים על הבריקדות ומדברים על צפיפות עירונית, כשאני שואל אותם איפה הם גרים אני מגלה שאחד גר בצור הדסה, אחר גר בבר גיורא, במבוא בית"ר ובמושבים באזור ירושלים. אני אומר להם 'חבר'ה מה קרה, תצטופפו בעיר בעצמכם'.

"ואני אומר לך שמחר הייתי עובר לעיר, למרות שרק סיימתי לבנות בית חדש. אבל אני לא מקבל את ההחלטות, אלא אשתי".

ישראל דנציגר

גיל: 44

משפחה: נשוי 4 בנות

תפקיד: מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה

מגורים: נס הרים

עוד משהו: התגייס לסיירת מטכ"ל מחזור אחד אחרי נפתלי בנט. כמוהו, הגיע לשירות הציבורי אחרי שעשה אקזיט בהיי-טק בגיל 39 ("אני מסודר, יושב טוב. לא ברמות של אראל מרגלית, אלא יותר קרוב לבנט. הקמתי עמותות חברתיות וחשבתי שכל שארית חיי אהיה הפילנטרופ הטוב, אבל אז הבנתי ששינוי עושים דרך הפוליטיקה")