"לא רחוק היום שבו ישתמשו בסמארטפוו כדי ללמוד מתמטיקה"

Matific הישראלית, ששמה לה למטרה למגר את הפחד מלימודי מתמטיקה, השלימה גיוס של 45 מיליון דולר ■ "המטרה היא שנלמד לחשוב בצורה לוגית ויצירתית", אומר אחד מהמייסדים

לאחרונה, ממש רגע לפני הבגרות במתמטיקה, יצא לנו לעיין לשנייה בספר הכנה לבגרות של קרובות משפחה. למרות שכבר הרבה שנים עברו מאז הבגרות שלנו, מבט קל וקצר בספר הרתיע אותנו. "אימאל'ה", אמרנו, איחלנו בהצלחה לאותן קרובות משפחה וחזרנו לעיתון הוורוד שלנו. כנראה שהפחד ממתמטיקה לא נעלם אחרי לימודי התיכון ומבחני הבגרות, ולא רק אצלנו. קשה לעכל את המדע הכי מדויק שהוא חלק מחיינו מגיל מאוד צעיר (1 ועוד 1 שווה שתיים...), קשה ללמד אותו לתלמיד הממוצע שאינו מחונן, קשה ללמוד אותו, קשה לאהוב אותו והכי קל - לפחד ממנו.

ואת הפחד הזה חברה ישראלית מנסה להעלים ובדרך לייצר מהפכה בלימודי מתמטיקה. Matific שמה והיא השלימה באחרונה גיוס ממש לא קטן במונחי הטק הישראלי, 45 מיליון דולר מהאנג'ל האוסטרלי-רוסי ליאון קמנב. זהו למעשה הגיוס התשיעי בגודלו מתחילת השנה של חברה ישראלית - שנת השיא של תעשיית הטק המקומית. מהקמתה בשנת 2012, גייסה החברה 58 מיליון דולר ורק מאנג'לים, שכאמור קמנב הוא המוביל שבהם והיתר הם יזמי טק ישראלים דוגמת בני שניידר (אחד משני מייסדי Ravello שנמכרה בתחילת השנה לסיסקו תמורת כחצי מיליארד דולר); רון רימון (מייסד Eurekify ו-LetMobile שנמכרו, CredView שנסגרה ו-WhiteSource שעדיין פעילה); ורוני עינב (מייסד לירז מערכות והמימד החדיש שנמכרו, Trollyx שנסגרה וג'קדה שהונפקה בוול סטריט אך לא ממש הצליחה).

Matific פיתחה תוכנה מבוססת משחק ללימודי מתמטיקה לגילאי גן ובית ספר יסודי. בארץ, פועלת החברה תחת המותג המוכר "עשר אצבעות" ומחוץ לארץ הקודש היא כבר פעילה במעל 40 מדינות. החברה טוענת בהודעתה כי היא "משלבת למידת מכונה וביג דאטה על מנת לייצר חווית למידה ייחודית ומותאמת אישית לכל ילד". לחברה מוצר לבתי ספר, המאפשר למורים למתמטיקה לשייך משימות המותאמות לתוכנית הלימודים, תוך התחשבות בצרכים הייחודיים של כל תלמיד ותלמידה.

"יתרונה הגדול של התוכנה הוא באיסוף הנתונים שמאפשר למורה לזהות את נקודות החולשה של כל תלמיד באופן אוטומטי. מבחינת התלמידים, התוכנה נתפסת כמשחק לא מאיים, שמאפשרת להם לפתח חשיבה מתמטית ועוזרת להם להתגבר על החרדה המתפתחת אצל רבים מהם בשלהי בית הספר היסודי", נטען בהודעה.

שילוב של האקדמיה ותעשיית הטק בישראל

מייסדי Matific הם ארבעה, ואפשר להגיד שהם שילוב של האקדמיה ותעשיית הטק בישראל. נציגי האקדמיה הם פרופסור שמעון שוקן, הדיקן המייסד של בית הספר למדעי המחשב במרכז הבינתחומי בהרצליה ופרופסור רז קופרמן, היו"ר לשעבר של מכון איינשטיין באוניברסיטה העברית. נציגי התעשייה הם גיא ורדי, ממייסדי חברת המשחקים Oberon Media ושמוליק לונדון, שבמקרה שלו Matific היא חברת ההזנק הראשונה שלו, אחרי שנים רבות בהן ייעץ לחברות אחרות.

"החברה הוקמה בעקבות פגישה שלי ושל שמוליק", מספר שוקן בראיון מיוחד ל"גלובס". "שמוליק הראה לי כמה משחקים שהוא פיתח על אייפד כדי ללמד כמה רעיונות בסיסיים במתמטיקה. בשלב הזה הבנו שיש לנו הזדמנות להשתמש בטכנולוגיה הזו הן ברמת חוויית המשתמש באייפד, והן ברמת הרשת כדי להנגיש מתמטיקה לילדים בכל העולם בצורה מאוד משחקית וממכרת".

- ממכרת? מתמטיקה? זה לא מסתדר לנו.

"אז אולי ממכרת זו לא המילה המתאימה. מושכת, לא ממכרת".

לדבריו, זה קרה כשהאייפד, ובכלל מכשירי הטאבלט, החל לתפוס תאוצה "והרגשנו שאפשר ליצור שינוי היסטורי בחוויית המשתמש. תוך כדי העבודה על משחקי הטאבלט, נוצר קשר בינינו לבין ענקית ההוצאה לאור פירסון (Pearson שנסחרת בוול סטריט לפי שווי של 11 מיליארד דולר, ט.צ.), שהיא המובילה העולמית בספרי לימוד. פירסון אמרה לנו שאם אנחנו רוצים לעבוד איתה אז אנחנו חייבים להרחיב את הפיתוח של המשחק לכל הפלטפורמות האפשריות, ולא רק טאבלט. וזה בהתחלה קצת עצבן אותנו, אבל פירסון למעשה עשתה את הדבר הנכון כי הדרישה שלה הכריחה אותנו לפתח פלטפורמת משחק מאוד מתוחכמת שעכשיו מאפשרת לנו להריץ את התוכנה שלנו על כל התקן, החל ממחשב נייח, מחשב נייד, טאבלט וסמארטפון".

- היכן עומד כיום שיתוף-הפעולה עם פירסון?

"שיתוף-הפעולה ממשיך, ולפירסון יש את הרישיון להפיץ חלק מהמוצר שלנו יחד עם הספרים שלה".

- הם לא פקטור מהותי בהתפתחות שלכם?

"לא. הם עוד שחקן אחד מתוך הרבה מאוד שחקנים שאנחנו עובדים איתם".

- עכשיו תסביר מה זה אומר ללמוד מתמטיקה תוך כדי משחק.

"זה אומר שהתלמיד מגלה את חוקי המתמטיקה בכוחות עצמו. לדוגמה, אם הוא לומד גיאומטריה, ובמקום שיגידו לו ששטח משולש זה בסיס כפול גובה חלקי 2, אז התוכנה שלנו מלמדת אותו בצורה משחקית להסתכל על המשולש, לשכפל אותו ולהדביק ליד הראשון וכך ליצור מלבן. את שטח המלבן התלמיד כבר יודע לחשב, ואז הוא מבין ששטח המשולש הוא חצי משטח המלבן. וכך הוא גילה חוק במתמטיקה תוך כדי משחק בלי שמישהו ינסה לדקלם לו את הנוסחה לחישוב שטח משולש מבלי שהוא יבין מה עומד מאחוריה".

- לא ללמוד נוסחאות בעל-פה אלא להבין איך הן נוצרו וכך ללמוד מתמטיקה.

"בדיוק. יש הבדל גדול בין אריתמטיקה, כלומר חשבון, לבין מתמטיקה. אריתמטיקה זה דבר טכני, ומתמטיקה זו צורת חשיבה שגורמת לך להפעיל ידע שצברת קודם כדי לבנות ידע חדש. וזה כישור שעוזר בכל תחומי החיים, ולא רק במתמטיקה".

- היכן נכנס אלמנט המשחק לתמונה? יש תחרות בין תלמידים? יש פרסים?

"כן. לדוגמה, אנחנו אומרים לתלמיד: 'הנה משולש והנה כמה כלי עבודה כמו מספריים ודבק. בוא נראה אותך יוצר מזה מלבן'. כשזה קורה, אנחנו אומרים לו: 'עכשיו תחשב את שטח המלבן', וזאת על ידי אוסף של משבצות קטנות שבאמצעותן הוא מכסה את שטח המלבן. ואז אנחנו שואלים אותו: 'אתה יודע מה היחס בין שטח המלבן לשטח המשולש?', וכך התלמיד מקשר בין שתי הצורות הגיאומטריות האלו".

שוקן טוען כי מדובר בדוגמה אחת מבערך 1,000 דוגמאות. "אני לא אומר 1,000 סתם. פיתחנו סדר גודל של 1,000 משחקים ושאלונים אינטראקטיביים", הוא אומר ונותן עוד דוגמה: "יש בסטטיסטיקה דבר שנקרא עקומה נורמלית שמראה התפלגות של אירועים בטבע. בדרך כלל מלמדים את זה בצורה יבשושית לגמרי. המורה מראה כל מיני נתונים שבכלל לא ברור מאיפה הם באים ואז התלמידים מציירים כל מיני עקומות והם נשאלים שאלות עליהן. אנחנו נותנים לתלמיד זוג קוביות וירטואליות, מבקשים ממנו להטיל אותן עד שהן נוחתות על מספר מסוים. ואז אנחנו מציגים את מספר הפעמים שיצא כל צירוף של שני מספרים בצורה של טבלת התפלגות. כל קובייה הרי יש לה שש פאות, כלומר ממוספרת מ-1-6 אז ההסתברות לקבל 1,1 או 6,6 היא הרבה יותר קטנה מההסתברות לקבל 3,4 או 2,5. ואז התלמיד רואה כיצד העקומה נבנית לו מול העיניים על בסיס הטבלה, והטבלה נוצרה ממה שהוא עשה במו ידיו כי הוא הרי הטיל את הקוביות. הוא ייצר את הנתונים והם לא נפלו עליו מהירח.

"תוך כדי, הוא יכול לצפות בתלמיד אחר שיושב לבדו ולראות איך הוא קיבל עקומה מעט אחרת אך הצורה הכללית שלה זהה. וזה עוד דבר שאנחנו מאוד אוהבים: שאלות שיש להם יותר מתשובה אחת נכונה. הרבה פעמים אפשר ללמוד, במיוחד בסטטיסטיקה, שאף על פי שהעקומות שונות, הממוצע זהה או השונות זהה. וזה דבר שקשה לשכפל אותו לכלי לימוד רגילים כי בכיתה רגילה, כל התלמידים מקבלים את אותם נתונים, והם עושים את אותו הניסוי".

- אם כך, יש גם אלמנט חברתי בפתרון שלכם.

"נכון. אנחנו מאוד מעודדים מצב שבו כמה תלמידים ישחקו מול אותו מחשב ולא רק תלמיד אחד. הרבה פעמים קורה שיש תלמידים שהם יותר איטיים או יותר מהירים ואנחנו רוצים שילדים שמבינים יותר מהר יוכלו אולי לעזור בצורה יותר מעצימה ופחות מעליבה. וגילינו דבר מדהים: דווקא בכיתות שאין בהן מספיק מחשבים, אז בגלל שהם נאלצים לעבוד ביחד על אותו מחשב, התלמידים גם לומדים כל מיני כישורים חברתיים מאוד חשובים כמו לחכות בסבלנות, לפרגן, לעזור כשמישהו נתקע".

- כפי שאתה אומר, זה פתרון שמצריך כמה שיותר מחשבים בבתי הספר. לפחות בישראל יש יותר מחשבים בערים מרכזיות ופחות בערי פריפריה, וזה חלק מהבעיה של חינוך למדעים מדויקים בערי הפריפריה.

"זה לא לגמרי נכון. בפריפריה יש הרבה מאוד תמיכה עכשיו, גם של פילנתרופים. והיום אנחנו די קרובים למצב שבו לכמעט כל תלמיד יש סמארטפון. התוכנה שלנו תוך שנה בערך תעבוד על כל סמארטפון שיש (כרגע כבר ניתנת להורדה באייפונים ובמכשירי טלפון מבוסס אנדרואיד, ט.צ.). לכן, לא רחוק היום שבו תלמידים בבית ספר - ואני אומר את זה לטוב או לרע כי אני לא בטוח שזה רק טוב - ישתמשו בסמארטפונים שלהם בצורה מאוד אינטנסיבית כדי לתמוך בתהליך הלמידה.

"כמו כן, התוכנה שלנו עובדת בלמעלה מ-20 שפות ויש בתי ספר, כולל בישראל, שיש בהם תלמידים מאוכלוסיות מעורבות. לדוגמה, יש בארץ בערך 10 בתי ספר שמלמדים יהודים וערבים ביחד ופועלים תחת עמותת 'יד ביד'. אחד מהם נקרא 'גשר על הוואדי' בכפר קרע, ושם תלמידים לומדים בעזרת התוכנה שלנו בעברית ובערבית והם פותרים תרגילים יחד, כל אחד בשפתו שלו. המצב המקביל בארה"ב, לדוגמה, הוא אנגלית וספרדית. המתמטיקה הופכת למעשה למכנה משותף שכל התלמידים מבינים אותו".

מלבד בית ספר זה, פתרון החברה מוצע במעל 300 בתי ספר בארץ, בערים רבות מאילת ועד מטולה, כולל (רשימה חלקית) ערים מרכזיות כמו תל-אביב, ראשון לציון, כפר סבא, ירושלים וערי פריפריה כמו רהט, אום אל פחם, עפולה, קריית מלאכי, יבנה ועוד.

לא נועדה להחליף את המורים

- זה לא קצת עצוב שצריך מחשב כדי לגרום לתלמידים לא לפחד ממתמטיקה? לא נכון יותר להכשיר את המורים לכך?

"אני מסכים אתך, אבל התוכנה שלנו לא נועדה להחליף את המורים. להיפך, היא נועדה להעצים אותם. אנחנו לא אומרים למורים מה לעשות עם התוכנה אלא מספקים מאגר של 1,000 משחקים ובונים אינדקס שמפנה אותם מספר הלימוד לאוסף של 5-6 משחקים שרלוונטיים לאותו אינדקס. המורה חופשי להחליט בעצמו איך הוא רוצה להשתמש במשאב הזה, ובדרך כלל המורים משתמשים בחלק מהמשחקים בכיתה ובחלק - מפנים לעבודה בבית כשיעורי בית. ואז קורה דבר מדהים: התלמידים לא יכולים לחכות עד שיעשו את שיעורי הבית שלהם! כי הם נורא נהנים, והמורה מרגיש מועצם כי המשחקים פותחו על ידי מתמטיקאים והם מאוד מתאימים להוראת מתמטיקה. אנחנו רוצים להניח שיש מבוגר אחראי שהוא כל הזמן בתמונה, מורה או הורה".

המתחרות העיקריות של החברה הן החברות IXL Dream Box, Splash Math, ST Math, Mathletics וכן המו"לים הגדולים של ספרי לימוד בארה"ב: פירסון, McGraw Hill ו-HMH. "אבל הפתרון שלנו עובד בהרבה יותר שפות מכל המתחרות שלנו", מדגיש שוקן. "שנית, הוא הפתרון היחיד שמתמקד בהבנת המתמטיקה ולא בתרגול או אריתמטיקה. חשוב לנו שהתלמידים יאהבו מתמטיקה ולא רק יוכלו לפתור תרגילי חילוק. זה גם רובוט יכול לעשות".

- לשחרר אותנו מהפחד.

"נכון, אך לא רק זה. זה גם ללמד אותנו לחשוב בצורה לוגית ויצירתית. אנחנו מאוד אוהבים תשובות לא נכונות כי אפשר ללמוד הרבה מתשובות לא נכונות. ואנחנו לא מנפנפים דגל אדום כשזה קורה. להיפך: כשהוא עונה תשובה לא נכונה, הוא מקבל צ'פחה על זה שהוא בכלל ניסה ואחרי זה אנחנו מובילים אותו לכיוון יותר פרודוקטיבי. חשוב שינסו".

- אז בעתיד הרחוק יותר המטרה היא לתרגם פתרון זה ללימודי מדעים מדויקים אחרים?

"כן, בהחלט. יש לנו מודל שעובד מצוין, ואין סיבה שלא נפעיל אותו להוראת מדעים בכלל ובשלב מסוים אולי להוראת שפות".

עד לאחרונה Matific הציעה את הפתרון שלה בחינם, אך לפני חודשיים החלה לגבות עבורו תשלום של 10 דולר לשנה עבור כל תלמיד. "באופן מפתיע, שינוי המודל העסקי התקבל מצוין", אומר שוקן. "למוצר חינמי יש סטיגמה של משהו לא איכותי, ובגלל שהסכום שהתחלנו לגבות הוא יחסית נמוך אז בתי ספר לא נבהלים ממנו".

בישראל עובדת החברה תחת המטריה של תוכנית התקשוב של משרד החינוך. "זהו מודל תמחור לפיו הם משלמים מחיר אחיד פר בית ספר וזה פתוח לכל בתי ספר שמקבלים את התקצוב ממשרד החינוך", מסביר גיל אלמוג, מנהל תפעול ראשי ומנהל הסניף הישראלי של Matific. "ובתי ספר שלא מקבלים את התקצוב הממשלתי, אז מולם אנחנו עובדים לפי המחיר פר תלמיד, 35 שקלים לשנה בארץ". מחוץ לישראל, מסביר אלמוג, החברה פעילה בעיקר בשלוש מדינות: ארה"ב, ברזיל ואוסטרליה.

"הדי.אן.איי הישראלי מנצח"

- יש הרבה נבואות שחורות באחרונה באשר לעתיד תעשיית הטק הישראלית. אתה שותף להן?

שוקן: "לא ממש. רק ברמה מסוימת כי התהליכים שמובילים תלמיד כיתה א' עד שהוא הופך למהנדס תוכנה הם מאוד ארוכים. והיום אנחנו נהנים מהשקעות בחינוך שנעשו לפני 20-30 שנה. יש אכן הרגשה שרמת המתמטיקה מתדרדרת משנה לשנה אם כי בשנתיים האחרונות יש שינוי חיובי. לכן, יש סיבה לתקווה".

- אז אין לנו עדיין סיבה לדאגה? אנחנו עדיין סטארט-אפ ניישן?

"אני לא מודאג כי היתרון שיש לנו כישראלים הוא מנטלי. יש פה תשוקה מטורפת ליצירתיות ולקיחת סיכון, ויש רתיעה מלעבוד בחברות גדולות וממוסדות. הסטודנט הישראלי יגיד שהוא רוצה להיות סטארט-אפיסט ואילו האמריקאי יגיד מנכ"ל או סנטור".

- אבל חלקם רוצים להיות סטארט-אפיסטים כדי לעשות כסף.

"אני לא חושב שזו שאלה של כסף אלא של אווירה והתלהבות, של הרגשה של ללכת נגד העולם. יש הרבה דברים שלא קשורים לכסף והעובדה המנצחת היא שרוב הסטארט-אפיסטים שעושים אקזיט, רגע אחרי שהם מוכרים חברה הם מקימים עוד אחת. הם לא מחפשים חיים קלים. מה שכן מטריד אותי הוא שיש הרבה מדינות שמחקות את ישראל. מנסות לייצר את אותו אקוסיסטם שיש פה. ועדיין, הדי.אן.איי הישראלי מנצח בעיניי".

 

המיליונר האוסטרלי-רוסי שמממן את Matific: יזם סדרתי של חברות אינטרנט

ברשימת בעלי המניות ב-Matific אין קרנות הון סיכון. רק אנג'לים או ליתר דיוק אנג'ל אחד שהוא די אלמוני בתעשיית הטק הישראלית. ו-Matific אינה היחידה. יותר ויותר חברות ישראליות פונות לאנג'לים או משפחות עשירות (Family Office), וכל אחת וסיבותיה שלה. במקרה של Matific, האנג'ל הוא מיליונר אוסטרלי-רוסי ליאון קמנב, מייסד סדרתי של חברות אינטרנט מצליחות דוגמת HotelClub (סוכנות נסיעות מקוונת שנמכרה תמורת מאות מיליוני דולרים לחברה אמריקאית); Menulog, השחקנית מספר 1 באוסטרליה להזמנות טייק אוויי אונליין; ו-MyRate, הנותנת משכנתאות אונליין באוסטרליה.

"קמנב הוא אזרח אוסטרלי ממוצא רוסי והוא חי באוסטרליה מעל 20 שנה", מספר שוקן. "בזמנו, נתתי הרצאת טד שבה דיברתי על הפתרון של Matific וקמנב צפה בה ואיתר אותי. הוא סיפר לי שניסה בעבר להקים מיזם דומה מאוסטרליה ברוסיה ולא הצליח. הוא בנה על זה שברוסיה יש הרבה מתמטיקאים טובים וזה נכון. אז הפתרון שלנו היה ברמת אב טיפוס, הוא התלהב והשקיע".

- אף פעם לא ניסיתם לקבל כספי הון סיכון?

"לא. חסכנו מעצמנו את התענוג הזה. אנחנו לא רוצים בחברה תרבות של אקזיט".

- אתה רומז שקרנות ההון סיכון מכוונות רק לאקזיט ולא לבניית חברות גדולות?

"אני לא רומז. אני אומר".

דוגמא לאיך התוכנה של Matific מלמדת מתמטיקה על ידי משחק / צילום:אתר החברה
 דוגמא לאיך התוכנה של Matific מלמדת מתמטיקה על ידי משחק / צילום:אתר החברה