פרשת אלפא פלטינום: עמי סגל חשוד בתרמית בהיקף 100 מ' ש'

רשות ני"ע העבירה לפרקליטות מיסוי וכלכלה את תיק החקירה בעניינו של סגל, החשוד בתרמית-ענק בבית ההשקעות שהיה בבעלותו ■ הפרשה נחשפה לראשונה ב"גלובס"

עמי סגל / צילום: תמר מצפי
עמי סגל / צילום: תמר מצפי

מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך העבירה למחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) את תיק החקירה בעניינו של עמיחי (עמי) סגל. סגל שימש כבעליו של אלפא פלטינום בית השקעות בע"מ בין השנים 2013-2010 וכבעליהן של שתי קרנות זרות (Forum International Equity Fund, LTD, Forum Global Fixed Income Fund, LTD) שהתאגדו בברמודה ונרשמו למסחר בבורסה האירית, וזאת באמצעות חברות שבשליטתו. 

סגל חשוד בביצוע תרמית בהיקף של כ-100 מיליון שקל בבית ההשקעות שהיה בבעלותו. 

הפרשה נחשפה לראשונה ב"גלובס", במסגרת סדרת כתבות שפורסמו בשלהי 2013 על עשרות לקוחות של אלפא פלטינום שלא הצליחו מזה תקופה ארוכה למשוך את כספם; ורשות ניירות ערך פתחה מיד בחקירה בחשד להונאה בבית ההשקעות.

איש העסקים שמואל מנדזיצקי, שחשף את הפרשה בתביעה שהגיש באוקטובר 2013 נגד סגל ובית ההשקעות ומנהליו, ייחס אז לסגל ולמעורבים נוספים בפרשה גזל, הונאה, גניבה, העלמה והסתרה של כספי משקיעים בסך כולל של כ-29 מיליון שקל.

בהמשך לכך ולממצאים כי החברות בבעלות סגל אינן יכולות לעמוד בהתחייבויותיהם למשקיעים, מינה השופט חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי בתל-אביב כונס נכסים ונאמן לאלפא פלטינום ולחברת "פורום ייעוץ ופיתוח עסקים" שבשליטתו של סגל והמחזיקה (בשרשור) בקרנות. כמו כן מינה בית המשפט תופס נכסים נגד נכסיהם של סגל, אלפא פלטינום, חברת פורום ומעורבים נוספים.

בהמשך לכך, בנובמבר 2013 נמכרה אלפא פלטינום, וחדלה מאז מפעילות. בספטמבר 2014 בוטל רישיון ניהול התיקים של החברה.

עוד במהלך 2014 משך מנדזיצקי את תביעתו המקורית נגד סגל - שבינתיים פתח בהליכי פשיטת-רגל, ולכן ההליכים המשפטיים נגדו עוכבו - והגיש באמצעות עורכי הדין אסף ברם ורועי סלוקי, תביעת ענק חדשה נגד חברת אלפא פלטינום בשמה החדש - "סופריור בית השקעות" - וכן נגד שורת נתבעים נוספים, בהם בנק הפועלים והבנק הבינלאומי, שלטענתו אחראים לכך שכספי משקיעים באלפא פלטיניום נעלמו כלא היו.

בתביעה נטען כי סגל העביר את כספי המשקיעים באלפא - מאות מיליוני שקלים - לקרנות זרות, וכספים אלה חזרו לכיסו בדמות הלוואות שנתנו הקרנות לחברות בשליטתו, מבלי לקבל כל ביטחון או עירבון להחזר הכסף. לדברי מנדזיצקי, במקרה שלו מדובר בכ-15.6 מיליון דולר מחשבונות קרנות הנאמנות הזרות לחשבון חברה בשליטת סגל, בפרק זמן של כ-10 חודשים בלבד.

לדבריו, במסגרת הבירורים שעשה עם נציגי בנק הפועלים בניסיונותיו לפזר את הערפל באשר להימצאות כספו, נמסר לו מפי נציגי הבנק כי אלה אינם יודעים להסביר מדוע טרם מומשו החזקותיו בקרנות הזרות, בניגוד לבקשותיו, וכי "האינדיקציות רומזות לכך שמדובר במעין מעשה 'מיידוף'".

בינתיים, במקביל, התנהלה חקירת רשות ניירות ערך בפרשה, שהתגבשה לכדי חשדות ממשיים באשר לפעולותיו של סגל רק כעת. 

סגל נעצר על-ידי רשות ניירות ערך כשנתיים וחצי לאחר שהפרשה התפוצצה, וכעת, כ-3 שנים לאחר תחילה, עבר תיק החקירה, כאמור, לפרקליטות.

החקירה עוסקת בחשד לביצוע עבירות שונות ובכלל זה תרמית בניירות ערך, גניבה, גניבה בידי מנהל, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עבירות עובדים ומנהלים בתאגיד, מירמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות על חוק איסור הלבנת הון.

מממצאי החקירה עלה כי סגל שלט בניהול הקרנות שבבעלותו ביד רמה ולמעשה היה הגורם היחיד ששלט בהתנהלותם. על-פי ממצאי החקירה, פעילות גיוס כספי המשקיעים נעשתה בלי שקיימת לקרנות יכולת ממשית לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הלקוחות, כאשר בחלק מהמקרים כספי משקיעים חדשים מימנו פדיונות של משקיעים אחרים.

על-פי החשד, במהלך התקופה האמורה נקט סגל שורה ארוכה של פעולות על-מנת להסתיר את מצבן הכספי האמיתי של הקרנות, תוך שבמסגרת פעולות אלה הוא מטעה את ציבור לקוחותיו ועושה שימושים אסורים בכספים אשר הפקידו בידיו, לרבות לטובתו שלו.

בין היתר מצאה הרשות כי סגל פעל לכאורה באופן להטעיית ציבור לקוחותיו בדבר ייעוד כספי השקעתם - מממצאי החקירה עלו ראיות לפיהן במסגרת פעולות גיוס הלקוחות לחברה הובטח לאחרונים כי כספם יושקע בפעילות ספציפית, בעוד בפועל כספים אלה נותבו על-ידי סגל למטרות אחרות ובכלל זה לטובת עסקיו הפרטיים והחזר חובותיו האישיים; מימן עסקאות אישיות בכספי הקרנות - מממצאי החקירה עלה כי סגל העמיד הלוואות אישיות לצדדים שלישיים כאשר הלוואות אלה מממונות מכספי הקרנות שבניהולו, זאת כאשר תמורת ההלוואות אשר חזרה מצדדי ג' אינה חוזרת לקופת הקרנות אלא משמשת אותו לטובת פעולותיו האישיות; "שיפץ" את תשואות הקרנות - מממצאי החקירה עלה כי סגל נהג לבצע בסמוך לתאריכי חתך רכישות אישיות ובסכומים זניחים של ניירות ערך אשר הוחזקו בתיקי הקרנות, תוך "ניפוח" שעריהן בעשרות רבות של אחוזים - עובדה שהובילה לשיערוך ביתר של הקרנות בעשרות מיליוני דולרים. פעילות תרמיתית מוכוונת שער זו נועדה להנחת דעתם של ציבור המשקיעים בקרנות בדבר ביצועי הקרן וכן שימשה אותו לקבלת אשראי בנקאי בחשבונותיו הפרטיים; ורכש יחידות בקרנות מבלי ששילם תמורתן וקבלת אשראי בנקאי בגינן - מממצאי החקירה עלה כי סגל השתמש בכספי הקרנות לטובת רכישת יחידות של הקרנות בחשבונותיו האישיים. סמוך לאחר רכישת היחידות, סגל הגיש בקשה להגדלת אשראי מהמערכת הבנקאית, זאת בהסתמך על הגידול בהחזקותיו בקרנות שבניהולו - עובדה שלמעשה הובילה ליצירת יחידות חדשות בקרנות מבלי שנתקבלה כל תמורה אמיתית בגינן. 

על-פי החשד, מכלול פעילותו המירמתית של סגל, כמתואר לעיל, הייתה כאמור בהיקף של כ-100 מיליון שקל.

באוקטובר 2013 הוגשו למחלקה לעניינים כלכליים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, במעמד צו אחד, צו דיספוזיציה וצו לתפיסת נכסים על-ידי מנדזיצקי כאמור, אשר ייחס לסגל ולמעורבים נוספים גזל, הונאה, גניבה, העלמה והסתרה של כספי משקיעים.

רשות ניירות ערך חושדת כי מכלול פעילותו המירמתית של סגל הייתה בהיקף של כ-100 מיליון שקל, ואולם, כפי שנחשף ב"גלובס", במסגרת חקירות שמבצעים המפרקים שמונו לקרנות שבבעלות סגל בברמודה - שם רשומות הקרנות שניהל - כבר עלו חשדות לתרמית בסכומים גבוהים משמעותית, שאף מגיעים לכדי כ-300 מיליון דולר - פי 12 מהסכום הנטען בישראל. 

גם במסגרת הליך הפירוק של אלפא פלטינום כבר ננקבו סכומים העולים על 100 מיליון שקל - בכל הקשור להיקף התרמית לכאורה שביצע סגל. כך, בדוח ראשוני שהגיש לבית המשפט בדצמבר 2013, כתב המפרק של אלפא פלטינום כי החל משנת 2009 החלו הקרנות - שבשליטתו של סגל - להשקיע כספי משקיעים בחברות - שאף הן בשליטתו של סגל - בהיקפים משמעותיים. בין היתר סך של כ-17.5 מיליון בחברת "אלפא השקעות"; כ-38 מיליון דולר בחברות תקשורת; עוד 18.8 מיליון דולר בחברת "אלפא אחזקות"; וכן כ-18.7 מיליון דולר נוספים בחברות תקשורת. סכומים אלה לבדם מגיעים לכ-100 מיליון דולר - פי 4 כמעט מסכום התרמית בו חושדת רשות ניירות ערך.