על התקפלות וטבעות

בעיקרון אני לא אוהב את הביטוי "התקפלות". בן אדם חוזר בו מהחלטה קודמת, למה זו התקפלות? למה לא שינוי דעה? ולמה דבר כזה צריך להיתקל בביקורת? בן אדם החליט, בן אדם חשב, או הושפע, או שוכנע, למה לקרוא לזה התקפלות? במקרים רבים מהלך כזה יכול דווקא להיות חיובי, להצביע על כך שהבן אדם ששינה דעתו. הוא אדם חושב עם מוח פתוח לשכנוע. שזה טוב, הרבה יותר טוב מאלה שאינם מסוגלים לחזור בהם, וממשיכים עם הטעות שעשו עד סוף הימים, בדרך כלל על חשבוננו.

למה הרשע הזה?

קחו את ישראל כץ לדוגמה. כשהוא החליט לצמצם את ממדי גופו, הוא הלך עם זה עד הסוף. לעומת זאת כשהוא החליט לפעול לצמצום סמכויותיו של בנימין נתניהו במפלגתו, הדברים התנהלו קצת אחרת. ראש הממשלה קרא אותו אליו, עשה לו פרצוף, זרק פה ושם מילה שנשמעת כמו איום בפיטורים, וכץ ביטל (במהירות האור) את ההחלטות שהתקבלו במזכירות הליכוד שהוא עומד בראשה. ישר העיתונאים מתנפלים: כץ התקפל!!! נו, באמת. למה הרשע הזה? למה להיות כל-כך קצרי-ראות? לכל אדם אובייקטיבי ברור שביבי בסך-הכול הסביר לכץ כי המהלך שיזם לא היה מוצלח. וביבי בסך-הכול הסביר לו מה ייעשה לחבר המפלגה שיוזם מהלכים לא מוצלחים (במיוחד נגד העומד בראש המפלגה). וכץ - לא, הוא לא נבהל. הוא השתכנע.

מלך הפוסטים

אבל ... (כמו שאומרים ב"גב האומה"), אבל.... זה היה קצת מהר מדי? זו הטענה שלכם? נראה מוזר שיום אחד הבן אדם מכריז על גבורתו, ויומיים אחרי מפגין את ההיפך? כן, באמת מוזר. במיוחד כאשר מדובר בכץ, שבהדרגה הופך להיות דוקטור לפוסטים, בהם הוא מפגין לא אומץ ולא חולשה, אלא בורות, טעם רע, וסגנון אינפנטילי. אבל אולי יש לו הסבר שיכול לשנות את התמונה? - נמתין בנשימה עצורה לפוסט - שיגיע? ואם יגיע, האם אמת ידבר?

כץ שכנע אותי

מה אני רוצה לומר בכל זה? שמכל הפרשה הזאת, ועוד יותר מקריאת הפוסטים של כץ, ומשמיעת הגותו, הגעתי למסקנה הבאה: אם כץ הוא הבשורה שאחרי ביבי, אני, באופן אישי ולאומי, מעדיף את ביבי. תאמינו לי, לא קל לי לכתוב את המלים הללו. לא חשבתי שאבטא אותן אי פעם. אבל אני אדם פתוח לשכנוע, וכץ בהחלט שכנע אותי.

חזן שר הטבעות?

הגיע לאוזני שבליכוד מדברים על צירוף אורן חזן לממשלה, וייקרא שמו בישראל "שר הטבעות". אני לא בדיוק מבין מה מכשיר את חזן לתפקיד, אבל ככה מספרים.