עשיתם רילוקיישן? אתם לא פטורים מתשלום מס בישראל

תקנה שנכנסה השנה לתוקף אמורה להקשות על ישראלים שעוברים לחו"ל לצורכי עבודה להתחמק ממס ■ וגם: האם בר רפאלי תועמד לדין פלילי? ■ מדריכים בתחום

רילוקיישן לחו"ל / מתוך: ThinkStock
רילוקיישן לחו"ל / מתוך: ThinkStock

כמה עשרות אלפי ישראלים בכל שנה אורזים בקיץ את המזוודות, אבל לא לצורך יציאה לחופשה אלא לצורך רילוקיישן, מעבר לחו"ל לצורכי עבודה. לצד ההתארגנות האישית והמשפחתית הכרוכה במעבר הזה, לרילוקיישן יש השלכות משפטיות על העובד ובני משפחתו, והמרכזית שבהן נוגעת לחבות המס ולתשלומי המס שעל העובד לשלם בגין הכנסותיו.

תיקון 223 לפקודת מס הכנסה קובע כי משנת 2016, אזרח ישראלי שמבצע רילוקיישן חייב לדווח לרשויות המס ולהסביר מדוע הוא חושב שאינו חייב במס בישראל. לפי התיקון, תושב ישראלי שעבר או יעבור לגור בחו"ל במסגרת רילוקיישן ויימנע מהגשת דוחות מס ו/או מתשלום מס בישראל על הכנסותיו מחו"ל בטענה כי הוא כבר אינו תושב ישראל, יהיה חייב להגיש דוח נפרד ומפורט המגובה בעובדות, הסברים, מסמכים והוכחות לרשויות המס בישראל שיוכיחו את טענתו.

התיקון נועד למנוע מצב שהתקיים בעבר ובו אזרחים שביצעו רילוקיישן לעתים "נעלמו" ולא הגישו דיווחים לרשויות המס בישראל.

הטבות למומחים זרים

לדברי עו"ד הנרייט פוקס, שותפה וראש קבוצת המיסוי הבינלאומי במשרד פרל-כהן, מדינות רבות מעודדות את הגעתם של מומחים זרים אליהן באמצעות הענקת הטבות מס למעסיקים ולעובדים עצמם. "אותן מדינות מבינות את החשיבות של מעבר חוצה גבולות של הון אנושי וידע כדי לקדם את הכלכלה המקומית", היא אומרת. "ספרד, לדוגמה, קובעת שיעור מס קבוע של 25% על גובה ההכנסה ברוטו של מומחים זרים למשך 5 שנים, במקום שיעור מס של 51.9% שמהווה את מדרגת המס המרבית מיגיעה אישית. ביפן קיים מנגנון המכיר בהחזר הוצאות מסוימות לעובד על-ידי המעביד והן פטורות ממס. כמו כן, הולנד מעניקה שיעור מס קבוע של 30% בגין הכנסות של מומחים זרים במדינה"

ומה בישראל? לדברי פוקס, המדינה מציעה למומחים זרים המגיעים לעבוד במחוזותיה הטבות מס צנועות בלבד - הכרה בהוצאות בגין ארוחות (עד סך מקסימלי של 330 שקל ביום) והכרה בהוצאות לינה. הטבת מס משמעותית יותר, שקובעת שיעור מס קבוע בגובה של 25%, נעלמה בעקבות הרפורמה בחוק עידוד השקעות הון משנת 2011.

"הטבה זו, אם הייתה נשמרת, יכולה הייתה ליצור תמריץ לעובדים זרים בענף ההיי-טק, שבאמתחתם ידע וניסיון, להגיע לישראל ולתרום לתעשייה המקומית", אומרת פוקס. "לצערנו, כיום רק מומחים זרים בתחום התיירות והמלונאות זכאים להטבה זו". 

הנרייט פוקס / צילום: תומר יעקובסון
 הנרייט פוקס / צילום: תומר יעקובסון

כך או כך, להטבות המס שישראלי המבצע רילוקיישן זכאי להן במדינת היעד אין כל משמעות באשר לחבות המס שלו בישראל. "אף שעשויה להיות אמנה למניעת כפל מס בתוקף בין ישראל למדינת היעד, מיסוי כפול הוא לעתים בלתי נמנע, משום שלישראל עשויה להיות עדיין זכאות להטיל מס או לדרוש חובת דיווח בנוגע להכנסות או הטבות מסוימות", מבהירה פוקס. "עובדים שעוזבים את ישראל עדיין נחשבים 'תושבי ישראל', ולכן חייבים במס בגין הכנסות מכל מקור בעולם, אם אין ביכולתם להוכיח כי מרכז חייהם כבר אינו בישראל". 

איפה ישלם מס שחקן פוקר מקצועי?

כמה פסקי דין עסקו בשאלת התושבות של אזרחים. ככלל, תושבות של אדם, על-פי פקודת מס הכנסה, נקבעת לפי מספר הימים שבהם הוא שוהה פיזית בישראל. "לעניין זה מובאות בחשבון נסיבותיו האישיות של אותו אדם, כגון בית הקבע שלו, מקור פרנסתו והיכן משפחתו מתגוררת", אומרת פוקס. "הכלל הבסיסי של רשויות המס, שאותו יש להביא בחשבון, הוא שכל תושב ישראל שלא שהה בחו"ל לפחות 3 שנים הוא עדיין בגדר תושב ישראל, אלא אם כן הנסיבות העובדתיות מוכיחות אחרת".

אחד מפסקי הדין שעסקו בנושא ניתן בתיק של מיכאל ספיר (ע"א 4862/13 פקיד שומה כפר-סבא נ' מיכאל ספיר). חשיבותו הוא בקביעה של בית המשפט העליון, שהעובדה שבני המשפחה הקרובה של נישום נשארו בישראל אינה מכריעה כשלעצמה בהגדרת הנישום תושב ישראל.

"באותו מקרה היה מדובר בעובד שעבר להתגורר בסינגפור, ואילו אשתו ובנותיו נשארו בישראל", אומרת פוקס. "רשות המסים טענה כי יש לראות בו 'תושב ישראל' לצורכי מס, וביקשה לחייב את הכנסותיו מסינגפור במס בישראל. בית המשפט המחוזי קבע כי הוא אינו צריך לשלם את מסיו בארץ, רשות המסים ערערה, והעליון דחה את הערעור".

פסק דין אחר, שניתן על-ידי השופט רון סוקול מבית המשפט המחוזי בחיפה (צור נ' פקיד שומה חיפה), עסק באזרחית ישראלית שעברה עם משפחתה למזרח הרחוק במסגרת רילוקיישן וחזרה לישראל כעבור שנתיים ו-8 חודשים. כשחזרה לישראל, היא ביקשה החזר מס על הסכומים שנוכו לה במקור, בטענה כי לא הייתה תושבת ישראל, אך ברשות המסים דרשו להכיר בה כתושבת ישראל לצורכי מס בתקופה שבה עבדה בהונג-קונג. היא ערערה, והשופט סוקול קיבל את הערעור וקבע כי היה כאן ניתוק תושבות.

ביוני השנה ניתן פסק דין חשוב נוסף בסוגיה, שעסק ברפי אמית, ישראלי שהוא שחקן פוקר מקצועי וצבר סכומי כסף ניכרים מזכיות במשחקי פוקר בחו"ל. רשות המסים טענה כי בשנת 2007 הוא נחשב תושב ישראל, ואף שהזכיות התקבלו בעקבות השתתפות בטורנירים בחו"ל, הוא חייב במס. לפיכך היא דרשה ממנו 2.5 מיליון שקל. אמית טען כי קשרי התושבות שלו לישראל נותקו עם נסיעתו הארוכה הראשונה לחו"ל.

בית המשפט קבע כי אמית נחשב תושב לצורכי מס, אף שהיה רק 30 יום בישראל בשנה הרלוונטית, והוא חויב בסופו של דבר בתשלום של 320 אלף שקל. קביעתו של השופט הרי קירש התבססה על העובדה שאמית לא היכה שורשים של ממש בכל מקום אחר בעולם, וכן על העובדה שהוא מעולם לא טען כי הינו תושב ארה"ב ולא הגיש דוחות מס לשלטונות המס שם. השופט ציין כי אמית נכח בישראל פרקי זמן ממושכים, הרבה מעבר לאדם שהגיע לביקורי מולדת קצרים.

המקרה של אמית אינו מקרה של רילוקיישן קלאסי, אבל גם הוא תזכורת לכך שחבות המס הישראלית אינה נעלמת עם המראת המטוס. 

 

החקירה לקראת סיום: האם בר רפאלי תועמד לדין פלילי?

האם הדוגמנית בר רפאלי תועמד לדין פלילי? רפאלי, שנחקרה בחשד להעלמת מס בגין הכנסות מעבודה בחו"ל, חשודה בכך שהציגה מצג-שווא בפני רשות המסים כאילו היא מתגוררת בחו"ל במשך שנים - בעוד שבפועל התגוררה במגדלי YOO ובמגדל W בתל-אביב.

לפי החשד, החוזים לדירות מגוריה של רפאלי נחתמו מול אחיה ואמה, כדי להסתיר את העובדה שהיא מתגוררת בישראל, וכך העלימה הדוגמנית לכאורה את המס המחויב על הכנסותיה באותן שנים, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

לפי מידע שהגיע לידי "גלובס" בימים האחרונים, חקירתה של רפאלי מתקדמת לקראת שלבי סיום, ובשבועות או בחודשים הקרובים עשויה רשות המסים להמליץ לפרקליטות להעמידה לדין פלילי בגין העלמת מס.