תהפוכות בענף הפטנטים: מגמת ירידה בארה"ב, עלייה באירופה ובסין

עולם הפטנטים - שעל פניו נראה כשמרני ביותר, "ומה שהיה הוא שיהיה" - עובר לאחרונה תהפוכות ושינויים. וכך בין היתר אחריות המנהלים, הן במיזמי סטארט-אפ והן בחברות גדולות, היא להתאים את מדיניות ניהול הקניין הרוחני ככלל והפטנטים בפרט לשינויים המתרחשים בעולם.

ניהול אסטרטגיית קניין רוחני היא עניין יקר ואף יקר מאוד. לפיכך, רצוי שתוצרי הגנת הקניין הרוחני ישרתו את הצרכים העסקיים של החברה ולא יהפכו לפריטי מוזיאון חסרי ערך עסקי, או בעלי ערך נמוך ביחס להשקעה הכספית בהם.

ענף הפטנטים והקניין הרוחני לא מקבל את תשומת-הלב הראויה בעידן הגלובליזציה, מונח שמשתמשים בו כמעט בכל היבט בחיינו. בפטנטים, רבים ממקבלי ההחלטות דבקים עדיין במדיניות שהייתה נהוגה בעבר: "נקבל הגנת פטנט בארה"ב בלבד!"; "אין צורך וגם מיותר להגיש בקשות פטנטים במדינות נוספות".

הרציונל להגשת פטנט רק בארה"ב מבוסס על כך שעל-פי שיטת הפטנטים, הגנת פטנט במדינה מסוימת מונעת מכל אדם וגוף מסחרי "לנצל" את הטכנולוגיה המוגנת באותה המדינה. לפיכך, אם נקבל הגנת פטנט בארה"ב, נוכל למנוע ממתחרים לבצע פעולות כגון ייצור בארה"ב ו/או מכירה בארה"ב ו/או יבוא לארה"ב של הטכנולוגיה המוגנת.

המשמעות האמיתית היא שאם השוק האמריקאי יצא מהמשחק, המתחרים לא ישקיעו מאמצים להעתקת הטכנולוגיה רק כדי למכור אותה במדינות אחרות, כי זה לא כלכלי ולא כדאי להם. כלומר, הוצאת ארה"ב מהמשחק תגרום גם להורדת מוטיבציית המתחרה להתחרות בפטנט בשווקים אחרים. אולם, המציאות בפועל קצת שונה. במה דברים אמורים?

ראשית, חלקה של ארה"ב בעוגת הכלכלה העולמית הצטמצם דרמטית. כך, בעוד שבאמצע שנות ה-80 ארה"ב היוותה כ-35% מה-GDP (תוצר מקומי גולמי) העולמי, כיום חלקה ירד לכ-22% בלבד, והמגמה נמשכת. הסינים, הקוריאנים ומדינות אחרות תפסו את הנתח שארה"ב איבדה.

יצוין כי תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) שונה מתוצר לאומי גולמי (תל"ג), בכך שהוא מוציא מכלל החישובים העברות כספים בין מדינות, והחישוב כולל את התוצר שנוצר בתוך מדינה מסוימת ולא את התוצר שנתקבל בה. התמ"ג הוא אחד המדדים המשמשים להערכת חוסנו הכלכלי של האזור הנבדק.

בנוסף, לאחרונה ישנן מגמות שמחלישות את תקפות הפטנטים בארה"ב והיכולת לקבל פיצויים משמעותיים שם. כך לדוגמה, לפני מספר שנים הונהג בארה"ב הליך (Inter Partes Review IPR) מול משרד הפטנטים האמריקאי, המאפשר לצד ג' לפעול בהליך לביטול פטנט שניתן. ההליך קצר וזול יחסית וכבר זכה לכינוי המפוקפק (או שלא, תלוי באיזה צד אתה) של The patent death squad, הואיל ו-80% מהפטנטים שנגדם הופעל ההליך בוטלו.

בנוסף, בסדרת החלטות שיפוטיות מסתמנת מגמה של צמצום סכומי הפיצויים שיוענקו לבעל הפטנט שזכה בתביעת הפרה. זאת, בשל הפעלת דוקטרינת ה-Smallest salable unit במוצר עתיר רכיבים. התפתחויות אלה ואחרות, שקצרה היריעה מלסקור כאן, מובילות לשורה תחתונה, שערכו הכלכלי של פטנט בארה"ב יורד.

מנגד, בשאר העולם ישנה מגמה הפוכה, דהיינו, חיזוק מעמדו של בעל הפטנט. לדוגמה, באירופה עומדים להנהיג החל משנת 2017 שיטה, שלפיה בנוסף לכך (כפי שכבר נהוג כעת) שבקשת פטנט אירופית נבחנת בפני גוף יחיד שהוא משרד הפטנטים האירופי, אם אכן הבקשה צלחה את הבחינה - הפטנט יהיה תקף במספר רב של מדינות.

כמו כן, החל מ-2017, בתנאים מסוימים, יתאפשר לנהל הליך הפרת פטנט בפני בית משפט יחיד (unified patent court), ותוצאותיו יהיו תקפות במספר רב של מדינות באירופה. התפתחות זו גם היא לטובת בעל הפטנט.

התפתחויות דרמטיות לטובת בעל הפטנט מתרחשות גם במדינות כגון סין, קוריאה הדרומית ומדינות נוספות. בסין, לדוגמה, בנוסף לשינויי חקיקה ופרקטיקה התומכים בזכויות של בעל הפטנט, הוקמו בשנת 2014 שלושה בתי משפט ייעודיים לתביעות בגין הפרת פטנט. בתי משפט אלה פועלים בקצב מסחרר וכבר החליטו במאות רבות של תביעות הפרת פטנט שהובאו בפניהם, ובמקרים רבים פסקו לטובת בעל הפטנט.

המגמות הללו ורבות אחרות מובילות למסקנה כי מעמדו של בעל הפטנט בארה"ב נמצאת במגמת ירידה, בעוד במדינות תעשייתיות חשובות אחרות המגמה היא הפוכה - חיזוק מעמדו של בעל הפטנט.

אם כן, מתבקש להבין שהגלובליזציה לא פסחה גם על ענף הפטנטים. מנהלי חברה שבוחרים להתעלם ממגמות אלה, כשהם מחליטים על אסטרטגיית הקניין הרוחני בחברה, עלולים לגלות שמתחריהם לא נהגו כך, ואז כבר יהיה מאוחר מדי לתקן את הטעות.

■ הכותב הוא עורך דין ועורך פטנטים, שותף בכיר וראש מחלקת ההיי-טק בקבוצת ריינהולד-כהן.