האוצר: הפער בין העשירים לעשירים מאוד מגדיל את אי-השוויון

הכלכלן הראשי: "אמנם הפער בין הכנסתם של העשירים מאוד לבין הכנסתם של יתר הפרטים אינו גורר עוני (אבסולוטי), אך יש לו השפעות רוחב אחרות רבות על המשק"

יואל נוה / צילום: אוריה תדמור
יואל נוה / צילום: אוריה תדמור

בישראל קיים פער חריג בהכנסות בין בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר לבעלי ההכנסות הגבוהות (מאיון עליון מול עשירון עליון) - פער שמהווה מקור משמעותי לאי השוויון בישראל, כך עולה מניתוח שערך הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה.

נושא האי-שוויון עמד במרכז הסקירה השבועית של יחידת הכלכלן שהציגה מדד חדש, השונה ממדד ג'יני המקובל למדידת אי שוויון בהכנסות. אחת התובנות המרכזיות של הניתוח היא שהפערים בין שכר גבוה לשכר גבוה ביותר - או בין העשירון העליון למאיון העליון - אחראיים במידה רבה לאי-שוויון בהכנסות - לא רק תוך העשירון העליון אלא במשק כולו. המסקנה הזו עולה מניתוח שני המדדים - כך למשל הפער בין העשירון העליון למאיון העליון "תורם" לישראל 2.6 נקודות במדד ג'יני, שבו הניקוד הכולל של ישראל עומד על 37 (ככל שהניקוד גבוה יותר רמת אי-השוויון גדולה יותר. ע"ב).

"תחרותיות נמוכה"

"הפער בין בעלי ההכנסות הגבוהות מאוד לבעלי ההכנסות הגבוהות הוא בעל תרומה ניכרת לרמת אי-השוויון הנמדדת בישראל" כותב נוה בסיכום הניתוח "זאת בהשוואה לתפישה הקיימת כי הפער בין בעלי ההכנסות הנמוכות לשאר האוכלוסייה הוא האחראי הבלעדי לרמת אי השוויון הנמדדת במדינה".

באוצר מעריכים כי אי-השוויון בקצה העליון של התפלגות ההכנסות נובע בין היתר "מרמת הריכוזיות הגבוהה במשק, רמת התחרותיות הנמוכה יחסית, ומגודלו של מגזר ההיי-טק". באשר להשלכות האפשריות של הממצא הזה על קובעי המדיניות כותב נוה כי "אמנם הפער בין הכנסתם של העשירים מאוד לבין הכנסתם של יתר הפרטים אינו גורר עוני (אבסולוטי) ואינו פוגע בנגישותם של בעלי ההכנסות הנמוכות להשכלה ולשירותים ציבוריים, אך יש לו השפעות רוחב אחרות רבות על המשק (החל מהשפעה על הלכידות החברתית וכלה בהשפעה על התמריצים של הפרטים)".

ישראל במדד ג'יני
 ישראל במדד ג'יני