"טיפול במחיר מופרז יפתור את בעיות יוקר המחיה? זה קשקוש"

"יום הדין" של מדיניות המחיר המופרז - כך מסתמן עד כה כנס המחיר המופרז שעורכת רשות ההגבלים העסקיים היום (ג') בתל-אביב. בזה אחר זה עולים לבמה מומחי ההגבלים והכלכלה, לרבות בכירי רשות ההגבלים, ותוקפים את גילוי הדעת שיישם פרופ' דיויד גילה במהלך כהונתו כממונה על ההגבלים, הקובע כי מונופול שייגבה מחיר מופרז יהיה נתון לסנקציות ולקנסות גבוהים.  

לאחר שבמהלך הפאנל הפותח את הכנס אמר פרופ' יוג'ין קנדל כי אין לפקח על מחירים, וכי "הרשות היא הגורם האחרון שצריך לעשות זאת"; בפאנל השני שהתקיים אמר מנחה הפאנל, פרופ' עומר מואב, לשעבר יועץ בכיר לשר האוצר יובל שטייניץ והיום מרצה במרכז הבינתחומי ובאוניברסיטת וורוויק באנגליה, כי פיקוח על מחירים עלול לפגוע ברווחה וביעילות של המשק.

"כשאני מלמד מבוא לכלכלה את הסטודנטים, אני חושב מתי צריך פיקוח מחירים או מתי נדרשת התערבות, לאו דווקא כשהמחיר גבוה מדי כך שקשה לצרכן לשלם, כי זה קשור לפוליטיקה, אלא מחיר מתחבר גם לכלכלה יעילה. אני חושב שהתפקיד של הממשלה היא להביא לרווחה, והציבור הוא לא רק צרכן. הקצאה יעילה של משאבים במשק היא כזו שמביאה למיקסום הרווחה, וזו נקודה מאוד חשובה. בהיבט הזה ככל שהמחיר נמוך, זה לאו דווקא מביא ליעילות ולרווחה".

עם זאת, מואב הוסיף כי מדובר בשאלה מורכבת שעדיין אין לה תשובה ברורה. 

ד"ר דנה הלר, ראש חטיבת התחרותיות ברשות ההגבלים העסקיים, שנשאה דברים בהמשך הפאנל, הבהירה כי לתפיסתה - ולתפיסת הרשות כיום, תחת שרביטה של עו"ד מיכל הלפרין - "מחיר מופרז זו שאלה של מדיניות חברתית".

לדבריה, "הנחת היסוד בשוק חופשי היא שפירמה יכולה לגבות כמה שהיא רוצה, וזה המנוע להליך התחרותי. אין תשובה שנגזרת מהמודל הכלכלי לשאלה מתי מחיר הוא מופרז. זה לא אומר שאין כלים לכלכלן לבדוק זאת, אך בגדול מדובר בשאלה של מדיניות חברתית, ואסור לשכוח שיש לה השלכות בטווח הארוך על התחרות". 

עוד הוסיפה ד"ר הלר כי "חברה רואה לנגד עיניה 3 דברים: טכנולוגיה, נוכחית ועתידית, ואת עלויות הייצור. עוד היא לוקחת בחשבון את המתחרים וכן את התנהגות הצרכנים. פירמה מנסה למקסם רווח, זה תפקידה, וזו חובתה כלפי בעלי המניות שלה.

"בסופו של דבר שיווי-המשקל בשוק לוקח בחשבון את שני הצדדים ואת הפעילות האופטימלית עבור הפירמה. במוצרים פונקציונליים שונים אפשר להחליט למכור באריזה קטנה או גדולה, ברגע האחרון או לא, לגבות מחירים במקומות שונים ומסוגי לקוחות שונים וכו'. כל זה לגיטימי. השאלה מתי מחיר הופך למופרז היא קשה ולא נגזרת מהפן הכלכלי". 

ד"ר הלר הוסיפה כי לא ברור אם הרשות צריכה להתערב במוצר ספציפי. "חשבתי למשל על ג'ל לשיער. אם הוא יעלה פה פי שתיים מברלין, אז כנראה שאנשים לא יקנו אותו. ונשאלת השאלה האם אנו רוצים להתערב במחיר של מוצר ספציפי זה או אחר? האם ניתן לתרגם זאת לאחר מכן למושגים כלכליים?". 

לדבריה, המבחנים לקביעת מחיר מופרז אינם ברורים בכל העולם. "בארה"ב יש ניסיון להסדיר את הנושא, ואומרים שמחיר מופרז הוא כאשר המחיר איננו מאפיין את הערך הכלכלי של המוצר. ואז נשאלת השאלה - מתי הפער שקיים הוא מופרז? הרי טבעי שפירמה תקבע מחירים שונים לצרכנים שונים. ואז ההתפתחות הייתה שיש להתחשב בתועלת הביקוש ובתועלת הצרכן, אבל האם ניתן לומר מה הערך הכלכלי של התועלות הללו? ועוד אחד מהדברים הוא שמחיר מתחיל להיות מופרז כשהוא מנותק מהערך הכלכלי... אבל מתי הפער שקיים נהיה מופרז? האם המחיר בלתי הוגן כשלעצמו או בהשוואה למוצרים אחרים? קריטריון ההשוואה מאוד פתוח. ברור שיש להתחשב במאפייני הביקוש ובתועלת הצרכן, אבל האם יש משמעות כלכלית שהשוואה יכולה ללמד אותנו על כך שזה בלתי הוגן? 

"ניסיון נוסף שנשמע פשוט הוא לקבוע שמחיר מופרז הוא פשוט מחיר גבוה מתנאי תחרות. אבל איזו תחרות? תחרות משוכללת זה קצת כמו חד-קרן - היינו רוצים להגיע אליו, אבל אנחנו לא נגיע אליו. גם שוק עם 10 מתחרים לא בהכרח נמצא בתחרות משוכללת".

עוד היא הוסיפה כי "מה שאנו עושים ככלכלנים הוא איזון. הפירמה הדומיננטית צריכה תמריץ להשקיע בחדשנות וכו'. בעיסוק בתעשיות עתירות קיים סיכון, והוא פרי עבודת הפירמה. הצורך הוא לאזן בין הרצון לתת לפירמה לשמור על תמריץ להשקעות לבין הרצון לפעול לרווחת הצרכן... חשוב ביותר מבחינתנו שלא ניתן למצוא סעד חלופי לתחרות".  

למרות שמדבריה של הלר ניתן היה להבין כי הרשות מתקשה ביישום מדיניות המחיר המופרז, ומדובר במדיניות קשה לכימות כלכלי, במענה לשאלה האם לדעתה יש לבטל את גילוי הדעת של גילה, או שיש מקום לקבוע שמחיר לא הוגן של מונופול הוא מופרז במקרים קיצוניים - היא השיבה: "אנחנו במהלך של שימוע, באנו לשמוע. הרשות לא באה עם עמדה מוכנה מראש".

"יהיה פה שוויון כמו בקובה"

גם מנחם פלרמן, לשעבר הכלכלן הראשי של הרשות להגבלים עסקיים וכיום יועץ בתחום, הצטרף למתקפה על מדיניות המחיר המופרז, ואמר כי "במשך שנים כל רשויות השלטון כבר ניסו את החכמה הזאת, וזאת ללא הצלחה בגלל כל הקשיים. בשנת 2003 אולמרט, שר הכלכלה דאז, רצה להכניס לפיקוח מחירים של מונופולים. בתיאום עם ראש ההגבלים דאז, דרור שטרום, הוא בדק את המחירים של שורת המונופולים הגדולים, והיו גם שימועים, אבל בפועל לא הוטל פיקוח כלשהו.

"10 שנים מאוחר יותר מירי רגב מגלה את הקסם שיש בפיקוח על המחירים, ומציעה להטיל פיקוח על מחירי מזון התינוקות. הנושא נבדק, וועדה שמונתה ממליצה לא לעשות זאת, ובינתיים מירי רגב מונתה לשרת התרבות ועזבה את זה, וחברת כנסת אחרת הציעה לעשות זאת. אבל לאחרונה התבשרנו ששופרסל נכנסה לשוק הזה ומציעה תחרות למחירים הקיימים. יש סיכוי שזה לא היה קורה אם היה פיקוח מחירים על השוק הזה". 

עוד הוסיף פרלמן כי "העובדה היא ש-4 שנים הרשות הקצתה משאבים רבים לנושא, אך לא הייתה שום פעולת אכיפה. אמר אחד השופטים שאם רשות ההגבלים לא תטפל בזה, הרשות השופטת תיקח על זה אחריות. האם זה הגורם המתאים? זה הגורם הכי פחות מתאים. בתי המשפט ילכו ויקבעו מה היחס ההגון בין מחיר גבינה צהובה רגילה לגבינה עם חריצים? או בין מחיר כרטיס של אל-על במחלקת תיירים או במחלקה הראשונה? פירמות צריכות להרוויח, וצריך גם לחשוב על זה, אם הן לא תרווחנה, הן לא תשקענה; ואם הן לא תשקענה, לא תהיה צמיחה; ואם לא תהיה צמיחה, יהיה פה שוויון כמו בקובה".

פרופ' יוסי שפיגל, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב, שהציג עמדה מאוזנת לכאורה לפיה ייתכן שיש מקום לפקח על המחירים במקרים מסוימים ומובהקים בהם קל לעשות זאת, הוסיף כי "מי שחושב שטיפול במחיר מופרז יפתור את בעיות יוקר המחיה - זה קשקוש".

גילה: "לדעתי ראוי לאכוף את האיסור על מחיר מופרז" 

"האיסור על מחיר מופרז שגובה מונופול קיים בחוק, וגם ראוי שיהיה איסור כזה, והחובה של בתי המשפט ושל רשות ההגבלים העסקיים היא לאכוף את חוק ההגבלים העסקיים", כך אמר פרופ' דיויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, בכנס.

הכנס נערך במסגרת השימוע הציבורי שעורכת הממונה על ההגבלים העסקיים הנוכחית, עו"ד מיכל הלפרין, לבחינת מדיניותה של רשות ההגבלים העסקיים בשנתיים האחרונות, במסגרתה מוטלים עיצומים כספיים על מונופולים הגובים מחיר מופרז ובלתי הוגן על מוצריהם, כשהמונופול חשוף לתביעות מצד כל מי שניזוק מהמחיר המופרז.

בין היתר מבקש גילוי הדעת לבחון אם המדיניות ברורה ומעניקה ודאות, ואם יש לצמצמה למקרים חריגים, בהם המחיר המופרז מתווסף לפעולות אסורות נוספות שנוקט המונופול כדי לדחוק את מתחריו מהשוק.

מדובר כאמור בבחינה מחודשת של מדיניות שהייתה ה"בייבי" של פרופ' גילה והמשך ישיר למדיניותו המוכרזת, לפיה יש להילחם ביוקר המחיה בישראל.

גילה הבהיר כי אין מקום לבחינה מחודשת של המדיניות. "לדעתי ראוי לאכוף את האיסור על מחיר מופרז", אמר והוסיף כי "יש מספר רב של מונופולים בישראל ושווקים ריכוזיים רבים, ויש בעיה מתועדת של יוקר מחיה. אנו שואלים את עצמנו מה עושים? מה עושים כשהתחרות לא הצליחה לרסן את התחרות, כשהבעיה של יוקר המחיה מתועדת. במצב כזה אוסר החוק על מונופול לגבות מחיר מופרז.

"המחוקק הסמיך את הרשות לעשות את הצעד ולפתור בעיה חמורה של יוקר מחיה שיש בישראל. כשם שאנחנו לא מהססים לאכוף איסורים אחרים בחוק ההגבלים העסקיים - למשל מיזוגים שעלולים למנוע תחרות, כדי להגן על הצרכן מפני מחירים גבוהים - נראה לי מוזר דווקא לא לאכוף את האיסור הישיר שקיים בשוק שהמבנה שלו הוא דפוק מלכתחילה ונותן לעשוק את הצרכנים".

גילה הוסיף כי "רשות ההגבלים (הכוונה תחת שרביטו כמי שהנהיג את מדיניות המחיר המופרז, א' ל"ו) עושה צעד בכיוון הזה של מלחמה ביוקר המחיה. אני לא טוען שהרשות יכולה לפתור את בעיית יוקר המחיה בישראל, אך זה צעד חשוב לטובת הצרכנים".