הטיהור של סמואל גומניוק

עקירת ילד יתום מביתו ומהוריו המאמצים זה סוג של "שחיטה"

אריה דרעי / צילום:תמר מצפי
אריה דרעי / צילום:תמר מצפי

א-פרופו טיהור אתני: בישראל מתגורר "נער בן 14 שמוצאו באוקראינה ושחי עם בני משפחתו הישראלים, מאז התייתם מהוריו לפני שמונה שנים. בשבוע שעבר קיבל הנער, סמואל גומניוק, הודעה כי עליו לעזוב את הארץ בתוך שבועיים. בני משפחת קורבנצ'וק עלו לפני שנתיים לישראל מכוח חוק השבות, אך בשונה מהם, גומניוק אינו זכאי לקבלת מעמד בארץ" ("הארץ", היום). כדאי להוסיף שהמשפחה הישראלית, שהם דודיו של הנער, ביקשה וקיבלה אפוטרופסות מלאה עליו, לאחר שבקשתה לאמצו נתקלה בקשיים באוקראינה.

הדודים הם ההורים

לכל דבר ועניין, חוץ מלעניין החוק, הדודים הם הוריו של הנער סמואל. הם מגדלים אותו כבר שמונה שנים, יחד עם ילדיהם הביולוגיים, מעשה שעליו הם זכאים לציון לשבח. במקום זאת הם קיבלו הודעה מרשות האוכלוסין וההגירה כי על הנער לעזוב את המדינה תוך שבועיים. הציווי הזה נמסר כתשובה לבקשת ההורים-דודים לתת לנער מעמד בישראל - אם לא מכוח חוק השבות, הרי מכוח החוק הנעלה יותר של הומניות.

העונש והמזל

בגלל שסמואל אינו יהודי, החליטו ברשות להגירה שיש לנתקו מהדודים שגידלו אותו כהורים בשמונה השנים האחרונות. זאת, לאחר שלפני כן נותק סמואל באכזריות מהוריו הביולוגים שהלכו לעולמם בהיותו ילד. מזלו הגדול של הנער, שאחות אמו ובעלה אימצו אותו אל לבם וביתם. אבל את המזל הזה מבקשת עכשיו מדינת ישראל למחוק, ולהחזיר את הנער למצב של יתמות וחוסר בית, ולפרידה מהאנשים שאוהבים אותו והוא אותם.

מה יותר טיהור?

כפי שבוודאי כבר הובן, הסיבה להחלטת מדינת ישראל לגרש את הנער אינה שהוא חבר במאפיה הרוסית, או שעבר על חוק כלשהו. זה רק שחוק השבות אינו מאמץ אותו אל חיק המדינה. בגלל, כאמור, שהוא לא יהודי. כדי שנוכחותו הלא-יהודית לא תסכן את צביונה היהודי של המדינה. איך היית מגדיר את הדבר הזה, בנימין נתניהו? האם זה לא סוג של טיהור, אתני או אחר? אני לא מוכן להתווכח על ההתנחלויות בהקשר זה, רק להפנות את תשומת לבך, אדוני ראש הממשלה, למקרים כמו זה של הנער גומניוק, כדי שתבין מה זה באמת טיהור, ובעיקר מה זו קשיחות לב.

על שחיטת הנשמה

"נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן", כתב חיים נחמן ביאליק ב"על השחיטה", על הילדים שנרצחו בפוגרומים בקישינב. עקירת ילד יתום מביתו ומהוריו המאמצים אף היא סוג של "שחיטה" - אם לא של גוף הנער, אז בוודאי של נשמתו.