מחר בעליון: פסק דין בערעורי אולמרט והמדינה ב-3 פרשות

העליון יכריע מחר אם לקבל את ערעור רה"מ לשעבר על הרשעתו ועל עונשו בפרשת טלנסקי ■ אם ערעורו יידחה, אולמרט ירצה 8 חודשי מאסר נוספים ■ העליון גם יחליט אם לקבל את ערעור המדינה על הזיכוי בפרשת ראשונטורס ועל קולת העונש בפרשת מרכז ההשקעות

אהוד אולמרט / צילום: גיל יוחנן
אהוד אולמרט / צילום: גיל יוחנן

האם השנה החדשה תביא עמה בשורות טובות לראש הממשלה לשעבר והאסיר בהווה, אהוד אולמרט? מחר (ד') בשעה 10:30 ימסור בית המשפט העליון את החלטתו בערעורים שהגישו ראש הממשלה לשעבר והמדינה על פסקי הדין שניתנו בשלוש מפרשות אולמרט.

העליון יכריע בערעור שהגיש אולמרט על הרשעתו במירמה והפרת אמונים בפרשת טלנסקי ("מעטפות הכסף") ועל העונש של 8 חודשי מאסר שנגזר עליו בפרשה. בין היתר ערער אולמרט על הקביעה כי עונש המאסר ירוצה במצטבר ולא בחופף למאסר של שנה וחצי שהוא מרצה כעת בגין הרשעתו בלקיחת שוחד בפרשת הולילנד. אם הערעור יידחה, אולמרט יאלץ לרצות 8 חודשי מאסר נוספים על 18 חודשי המאסר בפרשת הולילנד.

כמו כן ימסור העליון את החלטתו בערעור המדינה על זיכויו של אולמרט בפרשת "ראשונטורס". אולמרט זוכה ב-2012 על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים מהאישומים כי קיבל מגופים ציבוריים ומהמדינה מימון כפול ומשולש בסכום של כ-90 אלף דולר לנסיעותיו לחו"ל. הפרקליטות טוענת כי אולמרט פעל בשיטתיות בקבלת המימון הכפול והשתמש בסכום העודף שהתקבל למימון נסיעות פרטיות של בני משפחתו ולשדרוגים למחלקה ראשונה.

ולבסוף, העליון יודיע אם קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש שהוטל על אולמרט בפרשת "מרכז ההשקעות" - מאסר על-תנאי וקנס בסך 75 אלף שקל. הפרקליטות טוענת כי מדובר בעונש מקל באופן לא סביר.

הפרקליטות מציינת בערעורה כי אחד הנימוקים שבהם השתמש בית המשפט להקלה בעונש היה העובדה שאולמרט זוכה בפרשת טלנסקי ב"סיבוב הראשון". אולם לדברי הפרקליטות, נימוק זה אינו רלוונטי עוד, לאור הרשעתו של אולמרט ב"סיבוב השני" של משפט טלנסקי. זאת, הודות להעדות החדשה שמסרה מזכירתו לשעבר של אולמרט, שולה זקן.

שופטי העליון שדנו בערעורי פרשות אולמרט הם סלים ג'ובראן, עוזי פוגלמן, ניל הנדל, צבי זילברטל ויצחק עמית. השניים האחרונים החליפו בהרכב את נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, שפרש לגמלאות, ואת השופט יורם דנציגר, שפינה את מקומו בשל קרבתו לעו"ד אייל רוזובסקי, אחד מבאי-כוחו של אולמרט.

קיימת סברה עממית, לפיה כאשר פסקי דין ניתנים בסמוך לחגים, כגון במקרה זה, הדבר מרמז על כך שהשופטים יקלו על הנאשמים ולא יהרסו להם ולמשפחותיהם את שמחת החג. עם זאת, דווקא במקרה אולמרט ניסיון העבר הראה אחרת - שתי הכרעות הדין המרשיעות נגדו, הן בתיק טלנסקי והן בתיק הולילנד, ניתנו בזמן חג הפסח, חג החירות, או בסמוך לו. אלא שההכרעות הללו ניתנו על-ידי שופט המחוזי דוד רוזן, שהמחיש כי הוא מסוגל להלום בלא ש"זוטות" מעין אלה (סמיכות לחגים) יטרידו את מנוחתו. נדמה כי שופטי העליון המנוסים קורצו ממזג שיפוטי מעט שונה.

העדות של זקן הפכה את הזיכוי

בסוף מארס 2015 הורשע אולמרט במירמה והפרת אמונים ובקבלת דבר במירמה בפרשת טלנסקי. המחוזי בירושלים פסק כי בתקופה בה כיהן כראש עיריית ירושלים ובהמשך כשר התמ"ת, קיבל אולמרט מאות אלפי דולרים שלא כדין מאיש העסקים היהודי-אמריקאי מוריס טלנסקי. את הכספים שקיבל במזומן שמר אולמרט בכספת סודית אצל עו"ד אורי מסר, שותפו לשעבר ומקורבו, תוך הסתרת קבלת הכספים ואי-דיווח עליהם, כמתחייב על-פי הדין.

הרשעת אולמרט הפכה את החלטת המחוזי ב"סיבוב הקודם" של התיק, לפני כ-4 שנים. ב"סיבוב הראשון" זוכה אולמרט מרוב האישומים. בהכרעת הדין המזכה בפרשה ביקר בית המשפט את אולמרט, כאיש ציבור, על עצם קבלת הכספים ושמירתם בקופה סודית; אך עם זאת, פסק כי לא הוכח שהכספים אינם בגדר תרומה פוליטית, מסוג שהיה מותר לפי החוק בזמן קבלתם.

התפנית בתיק טלנסקי התרחשה בתחילת 2014, אז נחתם הסדר טיעון בין הפרקליטות לבין זקן בתיק הולילנד, שבמסגרתו סיפקה מזכירתו לשעבר של אולמרט ראיות חדשות נגד פטרונה לשעבר. בעקבות הראיות החדשות החליט בית המשפט העליון להחזיר את הדיון בתיק למחוזי, כדי שזה ייתן הכרעת דין משלימה, בהתבסס על הראיות החדשות בתיק.

בין הראיות שסיפקה זקן היו: נכונותה להעיד בבית המשפט, בניגוד להחלטתה ב"סיבוב הראשון" של משפט טלנסקי לשמור על זכות השתיקה; יומניה של זקן - שהגשתם כראיה לבית המשפט התאפשרה הודות לנכונותה של זקן להעיד; והקלטות סתר של שיחות בין זקן לאולמרט, שביצעה זקן במשך תקופה ארוכה.

בהקלטות נשמע ראש הממשלה לשעבר מודה כי ביצע שימוש פרטי - ולא פוליטי - בחלק מהכספים שקיבל מטלנסקי; כמו כן נשמע אולמרט כמי שמשקיע מאמצים ניכרים כדי להניא את זקן ממתן עדות בבית המשפט.

על בסיס ראיות חדשות אלה החליט המחוזי במארס האחרון להפוך את מסקנתו ולהרשיע פה-אחד את אולמרט בפרשת טלנסקי.

בהמשך נדחה חלק מערעורו של אולמרט על הרשעתו בלקיחת שוחד בפרשת הולילנד, והוא נשלח לשנה וחצי מאסר על-ידי העליון, במקום 6 שנות מאסר שנגזרו עליו בפרשה זו במחוזי.

שימוש פוליטי בכספים ולא פרטי

כחודש לפני שהתחיל לרצות את מאסרו בכלא מעשיהו בגין הרשעתו בפרשת הולילנד, הגיש אולמרט לעליון את ערעורו על הרשעתו ועונשו בפרשת טלנסקי.

בין היתר טען אולמרט - באמצעות עורכי הדין אייל רוזובסקי, אלי זהר ואמירה אמרה - כי בניגוד לקביעות של המחוזי, הכספים שקיבל מטלנסקי והעביר לזקן לשם השלמת שכרה לא צריכים להיחשב ככספים שנוצלו לשימוש פרטי אלא לשימוש פוליטי - ולכן מדובר בכספים חוקיים. לדברי אולמרט, אופי התשלום לזקן צריך להיגזר מהפעולות שהיא ביצעה כנגד הכספים שקיבלה.

עוד טען אולמרט בערעור כי הכרעת הדין של המחוזי ניתנה תוך חריגה מסמכות. לדבריו, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, שישבה בהרכב שהרשיע אותו ב"סיבוב השני" של משפט טלנסקי, חרגה מסמכות, בכך שגיבשה דעה מוקדמת שיש להרשיע את אולמרט בפרשה.

בנוגע לשופט משה סובל, אולמרט טען כי גם הוא חרג מסמכותו, בכך שהעמיד במרכז דיונו בתיק את נושא החזקת הכספים שהתקבלו מטלנסקי בקופה הסודית - זאת למרות שהראיות החדשות של זקן כלל לא עסקו בנושא זה.

"עצימת עיניים"

ערעורה של המדינה על זיכוי אולמרט בפרשת ראשונטורס התמקד בהיבט הראייתי. באמצעות עו"ד אורי קורב טענה המדינה כי בית המשפט שגה כשזיכה את אולמרט מפרשה זו מחמת הספק, בשל הספקות שנותרו אצל השופטים באשר למודעותו של אולמרט למעשי המירמה שנעשו בסביבתו במשך שנים. זקן היא שהורשעה בפרשה באחריות למעשים, והמזכירה לשעבר נמנעה מלהעיד נגד אולמרט במהלך המשפט.

לדברי הפרקליטות, "בית המשפט העליון מתבקש לדחות את מסקנתו של המחוזי, ולפיה קיים ספק סביר בדבר מעורבותו ומודעותו המלאה של אולמרט, או לפחות ברמה של עצימת עיניים, למעשי המירמה שנעשו בסביבתו ועבורו. ההערכה, שלפיה אפשר שאולמרט לא היה מודע במשך כ-4 שנים למעשי מירמה חוזרים ונשנים שנעשו עבורו, בסכום המגיע לכ-100 אלף דולר, לצורך מימון נסיעותיו, לרבות נסיעות פרטיות שלו ושל משפחתו - אינה מעוררת ספק סביר. המדינה תטען כי המחוזי שגה בהצבת רף מוטעה באשר למשמעות המשפטית של ספק סביר".

הפרת אמונים

אולמרט הורשע בפרשת "מרכז ההשקעות" בעבירה של הפרת אמונים, בכך שבתפקידיו כשר התמ"ת ושר התקשורת ביצע פעולות לטובת לקוחות שונים שאותם ייצג חברו, עו"ד אורי מסר, תוך שהיה מצוי במצב חריף של ניגוד עניינים. הרשעתו של אולמרט התבססה על קרבתו הרבה וחברותו רבת-השנים עם עו"ד מסר.

בספטמבר 2012 גזר בית המשפט על אולמרט עונש של שנה מאסר על-תנאי וקנס של 75 אלף שקל בלבד בגין הרשעתו בפרשה זו. הפרקליטות ביקשה להטיל על ראש הממשלה לשעבר 6 חודשי מאסר שיומרו בעבודות שירות.

אולם, השופטים התחשבו בכך שחשיפת פרשת טלנסקי, שבה זוכה אולמרט בשלב זה, היא שהובילה אותו להתפטר מראשות הממשלה. כעת, על רקע ההרשעה במשפט טלנסקי החוזר, דורשת הפרקליטות להחמיר בעונשו של אולמרט גם בפרשת מרכז ההשקעות.

אולמרט
 אולמרט

תיק תל-צור לקראת הכרעה

ניהול הגנתו של ראש הממשלה לשעבר אולמרט הצליחו לסבך בחשדות בפלילים גם את אחד מפרקליטיו. עו"ד נבות תל-צור זומן ביוני האחרון לשימוע לפני העמדה לדין בפרשת שיבוש ההליכים של אולמרט, לאור מעורבותו לכאורה במעשים.

לפי החשד, עו"ד תל-צור פעל מטעמו של אולמרט לשם סיכול הסדר טיעון שעמד להיכרת במהלך ניהול משפט הולילנד בין התביעה ובין שולה זקן, וזאת כדי למנוע את הפיכתה של זקן לעדת תביעה נגד אולמרט, באופן אשר עלול היה לפגוע בו.

לפי החשד, במסגרת זו נפגש תל-צור עם זקן ובני משפחתה, בלא ידיעת סנגורה, וניסה להניא אותה מלחתום על הסדר הטיעון ולהשפיע על תוכן עדותה כעדת תביעה. בתום הפגישה אף הציע לה סיוע כספי מטעמו של אולמרט. בהמשך, טוענת הפרקליטות, עו"ד תל-צור אף הציע לזקן הכפלה של התמיכה הכלכלית שקיבלה עד אז וכן סיוע במימון סנגור פרטי, אם תחליט שלא להמשיך להיות מיוצגת בידי עורך דינה דאז.

ל"גלובס" נודע כי השימוע לעו"ד תל-צור נערך בשבועות האחרונים בפני פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, וגורמים נוספים.

עו"ד תל-צור טוען כי הוא יודע היטב את הגבול בין מותר לאסור בייעוץ לנאשם בהליך פלילי וחלק על עמדת הפרקליטות, לפיה שיבש כביכול הליכי משפט. לדבריו, כמוהו חושבים עורכי דין וסנגורים בכירים רבים וכן פרקליטים ושופטים בדימוס, שראו את מלוא חומר הראיות ומשוכנעים כי הוא לא ביצע עבירה כלשהי.

פסק הדין הסופי והחלוט בפרשת הולילנד

ב-29 בדצמבר 2015 נקבע באופן סופי, גמור וחלוט כי אהוד אולמרט ייכנס לכלא - והוא הפך בכך לראש הממשלה הראשון בתולדות המדינה שמרצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

בית המשפט העליון קיבל באותו יום רק באופן חלקי את ערעור אולמרט על הרשעתו בלקיחת שוחד בפרשת הולילנד. אולמרט זוכה בפרשה זו מעבירה של קבלת שוחד בסך חצי מיליון שקל, שלפי כתב האישום הועברו לאחיו, יוסי אולמרט, מעד המדינה, שמואל דכנר המנוח, ב-2002. זאת, בדעת רוב של השופטים, ניל הנדל, יצחק עמית, עוזי פוגלמן וצבי זילברטל - ונגד דעתו החולקת של השופט סלים ג'ובראן.

לעומת זאת, אולמרט הורשע פה-אחד בעבירה של קבלת שוחד בגין קבלת סך של 60 אלף שקל מדכנר באמצעות מזכירתו לשעבר, שולה זקן.

לאור העובדה שאולמרט זוכה מהאישום הכבד נגדו בתיק, החליטו שופטי העליון להקל מאוד בעונשו של ראש הממשלה לשעבר. הערעור על גזר הדין התקבל פה-אחד, והשופטים הודיעו כי אולמרט ירצה מאסר של שנה וחצי, במקום 6 שנים שנגזרו עליו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב על-ידי השופט דוד רוזן. בנוסף, הוטל עליו קנס בגובה 200 אלף שקל במקום קנס של מיליון שקל.

"מי שכיהן בעבר כראש הממשלה, כשר בכיר וכראש עיריית ירושלים עבר עבירת שוחד. אולמרט ניצל את כוחו ואת מעמדו הציבורי הרם לטובתו האישית, ובכך פגע בטוהר המידות ובאמון הציבור במנגנון הציבורי ובשלטון", קבעו השופטים. "המלחמה בשחיתות מחייבת מאבק חסר פשרות. אם מי שהיה לראש ממשלת ישראל חטא בקבלת כספי שוחד - מה יחשוב האזרח הקטן על מנהיגיו, בבחינת 'אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?'".

שיבוש הליכים ותוספת למאסר

ב-2 בפברואר 2016, שבועיים לפני שהתחיל לרצות את המאסר שנגזר עליו בפרשת הולילנד, הודה והורשע אולמרט בביצוע שתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט במהלך המשפטים שניהלה המדינה נגדו. הפרקליטות וסנגוריו של אולמרט ביקשו מהשופט אביטל חן לאשר את הסדר הטיעון בפרשה, שבמסגרתו הודה ראש הממשלה לשעבר בביצוע שתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט, הן במשפט הולילנד והן במשפט טלנסקי.

לפי הסדר הטיעון שאליו הגיעה הפרקליטות עם אולמרט, הוא אמור היה לרצות 6 חודשי מאסר בחופף לעונש המאסר שנגזר עליו בתיק הולילנד; וכן הוטל עליו מאסר על-תנאי וקנס בסך 50 אלף שקל.

אולם, השופט אביטל חן לא קיבל את ההסדר במלואו וקבע כי רק 5 מחודשי המאסר שהוטלו על אולמרט ירוצו בחפיפה לעונש שנגזר עליו בפרשת הולילנד, ואילו החודש הנוסף ירוצה במצטבר - כלומר יתווסף לעונשו של אולמרט.

אולם, אם העליון ידחה את ערעורו של אולמרט בתיק טלנסקי, ועונש המאסר של 8 חודשים שנגזר עליו בתיק זה יישאר על כנו - אין משמעות לחודש המאסר הנוסף שהטיל השופט חן.