איילת שקד: "על ישראל להיות מדינה יהודית יותר"

שרת המשפטים: "נהיה למדינה דמוקרטית יותר ככל שנהיה מדינה יהודית יותר, ונהיה למדינה יהודית יותר ככל שנהיה למדינה דמוקרטית יותר"

איילת שקד / צילום: איל יצהר
איילת שקד / צילום: איל יצהר

שרת המשפטים איילת שקד פרסמה, במאמר לכתב-העת "השילוח", את ה"אני מאמין" שלה בענייני דת ומדינה. שקד טוענת כי "על ישראל להיות מדינה יהודית יותר, וכך היא תהפוך למדינה דמוקרטית יותר". עיקרי המאמר הובאו היום (ד') בעיתון "ידיעות אחרונות".

שקד טוענת במאמר כי יש לאזן בין קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - לבין הכורח בהסרת רגולציה, הפרדת רשויות מלאה, מניעת התערבות בג"ץ בחקיקה, צמצום החקיקה ובהגברת הפיקוח של הכנסת על עבודת הממשלה. בעיתון "ידיעות אחרונות" כתבו כי שקד כינתה את המאמר "מניפסט תאצ'ריסטי".

שקד כותבת: "דווקא כשרוצים להעביר את ישראל תהליכי דמוקרטיזציה מתקדמים, חובתנו להעמיק במקביל את זהותה היהודית. הזהויות האלה בפירוש אינן סותרות האחת את רעותה, להפך, אני מאמינה שהן מחזקות זו את זו. אני מאמינה שנהיה למדינה דמוקרטית יותר ככל שנהיה מדינה יהודית יותר, ושנהיה למדינה יהודית יותר ככל שנהיה למדינה דמוקרטית יותר".

שרת המשפטים הוסיפה כי "לצד התיאור הרואה את היחס בין 'יהודית' ל'דמוקרטית' כמאבק מתמיד, אני חושבת שניתן להציע מודל אחר. אינני מוכנה לקבל את התפיסה שלפיה מדובר במסורות שונות עד כדי כך. מסלול נסיעתה של רכבת המשפט הישראלית חייב להביא בחשבון את יהדותה של המדינה - באופן אמיתי: לא כסמל בלבד, אלא כעניין הגוזר משמעויות קונקרטיות". 

עוד כתבה שקד כי "המאבק לחירות כלכלית רחוק מלהיות מוכרע כיום לטובת השיטה הדוגלת בחופש ולטובת אנשים שמאמינים כי הכלי שבאמצעותו מייצרים חופש הוא קודם כל חופש כלכלי".

שקד קראה לחיזוק כוחה של המערכת המחוקקת מול מערכת המשפט: "משילות טובה נמדדת קודם כל במידת האפשרות שבידי שרי הממשלה לקבוע את היעדים עצמם. תפקידו של בית המשפט הוא... לא להכריע בעניינים ציבוריים כלליים... שאלות פוליטיות ומאקרו-כלכליות צריכות להיות מוכרעות בקלפיות ולא בבית המשפט".

שקד מתייחסת במאמרה גם ליוזמתה להשית אגרה של עד 62 אלף שקל בטרם הגשת תביעה ייצוגית: וכתבה כי "בעבר דרש בית המשפט מעותרים להראות, כתנאי סף, שהם נפגעים באופן ייחודי, ודרישה זו מקובלת גם היום במדינות רבות בעולם ובראשן ארצות-הברית ואנגליה. אלא שתיאוריית 'החורים השחורים' (של נשיא העליון לשעבר אהרן ברק, שהגדיר תחום לא שפיט כ'חור שחור משפטי') הובילה למפץ הגדול של המהפכה החוקתית, וכיום אין דבר שבית המשפט העליון נמנע מלדון בו".