יהלומים "לא מלוטשים"

עבריינות כלכלית: מפרשת הבנק המחתרתי ועד כיכוב ברשימת הסדרי הכופר

יהלומים / צילום: תמר מצפי
יהלומים / צילום: תמר מצפי

שוק היהלומים נחשב לאחד מכרי ההון השחור העשירים ביותר. מדובר במגזר סגור שמהווה קרקע פורייה לעבריינות כלכלית. בשנים האחרונות הפנתה הרשות זרקור לענף, וחשפה לא מעט יהלומים "לא מלוטשים" בערימה הנוצצת.

בין היתר חשפה רשות המסים את פרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים - פרשה שהולידה מספר כתבי אישום בגין עבירות מס והלבנת הון.

מדובר באחת מהפרשות הגדולות ביותר שנחשפו בישראל בתחום המס והלבנת ההון, שבמסגרתה נחשפת תעשיית זיוף חשבוניות שפעלה בלב הבורסה ליהלומים ברמת-גן, בכסות של עסק למסחר ביהלומים, במשך כשני עשורים, עד לשנת 2011.בלב הפרשה עומד "צ'יינג" - עסק לשירותי זיוף, אם תרצו - "בנק המחתרתי" שהיה רשום כחברה למסחר ביהלומים. הבנק הוקם על-ידי מנחם מגן, הנאשם המרכזי בפרשה, בשנות ה-90' ושירת מאות יהלומנים במהלך השנים.

"לקוחות" הבנק נהגו למסור לידי מגן צ'קים בערכים דולריים. בתמורה, קיבלו ה"לקוחות" חשבונית כוזבת שהוצאה מחברת יהלומים אחרת (בתיווכו של מגן) - כביכול בגין עסקת היהלומים שכלל לא התרחשה. זאת, תוך שהם מקבלים את סכום הצ'ק בניכוי עמלה של עד 2.75% (העמלה שגבה הבנק בעבור ה"שירות"), בחשבונות סודיים בחו"ל.

הסיבות לקבלת ה"שירות" משתנות - מניפוח מאזנים כחלק מהצגת פעילות מסחרית ענפה, לצורך עמידה בתנאים לקבלת אשראי מבנקים; ועד להעברת נכסים לחו"ל מסיבות שונות, כמו הברחת נכסים מפני נושים. להערכת גורמים ברשות המסים, הפחתת שיעור המס של ה"לקוחות" דווקא לא הייתה חלק מהשיקולים במרבית המקרים, וזאת משום ששיטת המס החלה על יהלומנים אינה מאפשרת לנכות הוצאות. מספר הנאשמים בפרשה עומד כעת על כ-15.

חברי הבורסה ליהלומים "כיכבו" השנה גם בדוח החצי שנתי של משלמי הכופר (תשלום כופר למדינה במקום העמדה לדין פלילי) שפרסמה רשות המסים במאי השנה. בין משלמי הכופר היו: 4 בני משפחה שעבדו כשכירים בבורסה ליהלומים ונחשדו באי-דיווח על שכר בהיקף 680 אלף שקל כל אחד - ישלמו כופר מס בסך כולל של 800 אלף שקל (200 אלף שקל כל אחד); יהלומן נוסף מהבורסה, שנחשד בהעלמת מיליון שקל, ישלם 350 אלף שקל כופר למדינה; יהלומן אחר, שחשוד בהעלמת 270 אלף שקל, ישלם כופר בסך 80 אלף שקל למדינה; וחבר נוסף בבורסה ליהלומים, שנחשד בהעלמת 480 אלף שקל, שילם למדינה כופר בסך 80 אלף שקל. ואלה רק חלק מהיהלומנים שנתפסו ברשת של רשות המסים כחשודים בהעלמות מס, והצילו את עצמם מאימת הדין הפלילי באמצעות הסדר כופר שחתמו עם המדינה.