פרשת הסליקה בכאל: הסדר טיעון לאיש העסקים דיטמר קנוכלמן

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל-אביב כתב אישום נגד איש העסקים דיטמר קנוכלמן, בגין סיוע לקבלת דבר במירמה בפרשת סליקת ההימורים של חברת כ.א.ל.

במקביל לכתב האישום הודיעה הפרקליטות לבית המשפט על הסדר טיעון שהושג בין הצדדים, במסגרתו יודה קנוכלמן בכך שכאשר שימש כנציג של מספר חברות שעסקו בשנים 2008-2010 בתחום סליקת האשראי באינטרנט, הוא סייע לפעילות המירמה רחבת-ההיקף של חברת כ.א.ל ובכיריה אז - המנכ"ל לשעבר בועז צ'צ'יק, ששימש גם כיו"ר החברה-הבת כ.א.ל איטנרנשיונל, וסמנכ"ל הסחר סטיב גרינשפן, ששימש גם כמנכ"ל החברה-הבת. 

פרשת כאל נחשפה ב"גלובס" לפני מספר שנים. חקירתו של צ'צ'יק החלה בעקבות תלונה שהגיש בנק דיסקונט למשטרה, אחרי סדרת כתבות תחקיר שפירסם משה ליכטמן ב"גלובס" באשר לחריגות בניהול הסיכונים בחברה, בעיקר בסליקה באינטרנט של אתרי הימורים, פורנו ו"תוספי מזון" (תרופות ללא מרשם). 

בעקבות החשיפות בדקו ויזה העולמית ומסטרקארד העולמית את מערך ניהול הסיכונים של כאל וקנסו אותה: ויזה נקנסה ב-9 מיליון אירו, ומסטרקארד - ב-3.6 מיליון דולר.

במקביל פתח בנק ישראל בבדיקה שקטה של הנהלים והקשרים בין חברות כרטיסי האשראי הישראליות לבין חברות סליקה באינטרנט ובתי עסק מקוונים. בדיקת בנק ישראל נערכה לאחר שהועברו לבנקים הנחיות, שכללו אזהרה ביחס לכניסת ארגוני הפשע לתחום הסליקה באינטרנט. 

בנק ישראל אף פנה אישית למנכ"לי הבנקים דאז - סמדר ברבר-צדיק מהבנק הבינלאומי, צבי זיו מבנק הפועלים, אלי יונס ממזרחי-טפחות, גליה מאור מלאומי וגיורא עופר מדיסקונט - ודרש מהם לא לכבד עסקות אינטרנטיות החשודות כבלתי חוקיות. בתום הבדיקה קנס בנק ישראל את כאל ב-6 מיליון שקל. 

בדצמבר 2011 פתחה יחידת לה"ב 433-יאח"ה, בסיוע כוח משימה הימורים באינטרנט בלה"ב 433-יאל"כ, בחקירה גלויה נגד חברת כאל ומנהלה לשעבר צ'צ'יק, שכיהן גם כיו"ר החברה-הבת כ.א.ל איטנרנשיונל, גרינשפן וחשודים נוספים.

במהלך החקירה נבחנו חשדות לפיהם בשנים 2006-2009 החברה ומנהליה רימו את ארגוני האשראי הבינלאומיים, מבעלי מותגי האשראי VISA ו-MasterCard, וביצעו עבירות של הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במירמה בהיקפים של מיליארדי שקלים.

כחלק מפעילות המירמה הנרחבת לכאורה של החברה ובכיריה, קלטה חברת כ.א.ל לסליקה, בהוראתם של צ'צ'יק וגרינשפן, אתרי הימורים רבים באינטרנט, בהם הימרו מהמרים אמריקאים, זאת בניגוד להנחיות ולנהלי ארגוני האשראי הבינלאומיים. לשם כך הסוותה חברת כ.א.ל את סליקת עסקאות ההימורים ונתנה להם כסות של פעילות בתחומי מסחר לגיטימיים אחרים. על-פי החשד, בדרך זו קיבלו חברת כ.א.ל, צ'צ'יק וגרינשפן במירמה את כספי ההימורים בהיקפים של מיליארדי שקלים. 

בדצמבר 2014 העבירה המשטרה את תיק החקירה למחלקה הכלכלית בפרקליטות, עם המלצה להעמיד לדין את כאל, צ'צ'יק ומעורבים נוספים. 

לפי כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכי הדין יוחאי בן-שמואל, ערן בנאי וניר וינטראוב, קנוכלמן ייצג מאגד שאיגד תחתיו אתרי הימורים שנסלקו על-ידי כ.א.ל, והוא סיכם עם גרינשפן שחברת כ.א.ל תקלוט לסליקה במירמה עסקאות של אתרי הימורים, בהם הימרו מהמרים אמריקאים, וזאת באמצעות קידוד העסקאות כאתרי ארנק אלקטרוני. היקף פעילות המירמה שקנוכלמן סייע לסלוק בכ.א.ל עומד על עשרות מילוני שקלים.  

במסגרת הסדר הטיעון יקבל קנוכלמן אחריות מלאה על מעשיו ויודה כי בפעילותו העבריינית המשותפת עם חברת כ.א.ל, צ'צ'יק וגרינשפן, סייע להונות את ארגוני האשראי הבינלאומיים והמנפיקים האמריקאים לחשוב שמדובר בסליקה של פעילות מסחרית לגיטימית. 

על-פי הסדר הטיעון, הצדדים יבקשו מבית המשפט לגזור על קנוכלמן 6 חודשי מאסר על-תנאי, קנס בסך 1.5 מיליון שקל וכן לחלט לקופת המדינה 7.5 מיליון שקל נוספים, שהם רווחי העבירה שהגיעו לידיו.

מהפרקליטות נמסר כי היא רואה חשיבות רבה בקבלת האחריות כבר בשלב זה, ולכן נכונה להסכים לענישה מתונה ביותר, כאמור בהסדר הטיעון. 

הסדר טיעון זה מהווה שלב נוסף בטיפול בפרשת מירמה גדולה זו, זאת לאחר שבאפריל 2016 הורשעו במסגרת הסדר טיעון שני מעורבים נוספים בפרשה, ובחודש שעבר נחתם הסדר עם חברת כ.א.ל, בו לקחה אחריות על המעשים שנעשו בחברה-הבת והשיבה לקרן החילוט 85 מיליון שקל, שמהווים את הכספים שהתקבלו במסגרת עבירות המירמה. אם בית המשפט יאשר את הסדר הטיעון, יסתכם היקף האכיפה הכלכלית בפרשה עד כה ב-97 מיליון שקל. 

ההחלטה בעניינם של נושאי המשרה הבכירים לשעבר, צ'צ'יק וגרינשפן, צפויה להתקבל בתקופה הקרובה.