גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ה-Waze של חדרי המיון עשוי לשנות בקרוב את מערכת הבריאות

מערכת מידע מאוחדת של בתי החולים והקופות תדע לנתב מטופלים לחדר המיון הקרוב הכי פחות עמוס ולמנוע טעויות בזיהוי מטופלים ■ שירה לב עמי, רק בת 36, מנצחת על הפרויקט

שירה לב עמי / תמונה פרטית
שירה לב עמי / תמונה פרטית

כששירה לב עמי הגיעה למשרד הבריאות, אי אז בשנת 2011, היא מצאה משרד שמבחינת דיגיטציה נשאר בשנות ה-80. ישראל הייתה אז ועודנה מתקדמת מאוד בתחום מחשוב מערכות הבריאות, אולם ההתקדמות העיקרית נעשתה על ידי גורמים פרטיים, קופות החולים ובתי החולים. משרד הבריאות הצטרף רק מאוחר יותר למשחק.

"הגעתי בדיוק בתקופה שבה המשרד הבין שאי-אפשר להמשיך כך, שמערכת הבריאות כולה משתנה בקצב מטורף וחייבים להסתכל קדימה ולהשלים פערים. המשרד נדרש להתמודד עם אתגרים כואבים מאוד: עומסים על המערכת, משאבים שבוודאות לא יספיקו, יחד עם הזדמנויות טכנולוגיות שמגיעות מהעולם, שהן מדהימות, דברים שלפני שנים ספורות בלבד נראו כמדע בדיוני", אומרת לב עמי, ראש תחום הבריאות הדיגיטלית במשרד.

בערך בתקופה שבה נכנסה לב עמי לתפקיד הוקם המטה הממשלתי "ישראל דיגיטלית". יחד בנו שני הגופים תוכנית למחשוב מערכת הבריאות הישראלית, "שהדבר העיקרי בה הוא שהיא משתנה כל הזמן", אומרת לב עמי. "התוכנית מגדירה היכן המשרד צריך להתערב ולבנות תשתיות, והיכן אפשר לעזור לפתח את הקיים ולהביא התפתחויות מארגונים חזקים גם אל ארגונים חלשים יותר, וגם היכן צריך להימנע מהתערבות ולהניח לדברים להתפתח באופן עצמאי, וזה לפעמים החלק הקשה ביותר".

באף מדינה אין דבר כזה

כיום, כמה שנים לאחר שהחל הפרויקט, כל בתי החולים וכל קופות החולים מחוברים זה לזה ויכולים לשתף זה עם זה מידע רפואי. "מדובר בפרויקט שהחל בקופת חולים כללית, אשר חיברה בין כל המרפאות ובתי החולים שלה בעזרת טכנולוגיה של חברת די.בי מושן", מספרת לב עמי. "הייחוד של הטכנולוגיה הזאת הוא שכל רופא יכול לשלוף את כל המידע הרפואי הקיים לגבי החולה, אבל המידע אינו אגור בשום מאגר מידע ספציפי. 'התיק הרפואי המשולב' נוצר ברגע שהרופא מציג את השאילתה. אחר כך הוא נמחק והמידע שב לחיות בכל המערכות באופן מבוזר. כך הוא הרבה יותר מוגן מבחינת פרטיות.

"היום אנחנו עובדים על הדור הבא של הטכנולוגיה הזו, שבה לא רק בני אדם אלא גם מחשבים יוכלו לקרוא את המידע המתקבל מכל המקורות, והתיק יופיע גם על מחשב הרופא, במקום בתוכנה נפרדת. ברגע שמחשב יכול לקרוא את כל המידע בשפה שהיא אחידה ומובנת למכונה, ניתן לשלב מערכות תומכות החלטה. המידע יהיה זמין כולו גם במעבר בין קופות, כדי לשמור על רצף טיפולי, שזו חולשה של המערכת היום".

מערכת הדור הבא תכלול מלבד מידע כתוב גם תמונות הדמיה. היום הפענוח של תמונות ההדמיה זמין, אך לא התמונה עצמה. "קופת חולים כללית כבר משתפת את תמונות ההדמיה בין בתי החולים והמרפאות שלה, אבל עכשיו זה ייעשה ברמה הלאומית. כך חוסכים את הצורך לבצע בכל פעם בדיקה נוספת, עם התורים והקרינה הכרוכים בה".

- מערכות מחשוב אינטגרטיביות כל כך, שמחברות את כל המידע במרפאות ובתי החולים של מדינה שלמה, אינן נפוצות היום בעולם, נכון?

"אין שום מדינה שיש בה דבר כזה".

- איך מאבטחים מערכת כזו?

"העובדה שהמידע כולו לא נמצא במאגר אחד היא חלק מהפתרון. כמו כן, יש לנו התראות נגד שימוש לרעה במערכת, למשל, רופא בבית חולים לא יוכל לגשת למידע על אדם מסוים אלא אם כן הוא מאושפז כרגע או מטופל באותו בית חולים. כך רופא אקראי לא יוכל סתם להיכנס לתיק של אדם. כמו כן, כל הבקשות מן המערכת מנוטרות, כך שאם רופא ניגש לרשימות רבות ומגוונות מדי, אנחנו נבדוק מה קורה. מידע רגיש יותר יהיה מוגבל יותר ויצריך הרשאות מיוחדות ואישורים".

- תהיה התממשקות למאגר הביומטרי?

"בכלל לא".

- גם המטופל יוכל לראות את כל התיק הרפואי שלו בבת אחת?

"השאלה איך להציג את המידע למטופל היא שאלה טובה. קופות החולים הגדולות קידמו מאוד את המידע שנמצא באינטרנט, והמטרה שלנו היא להרחיב את התיק הזה למקורות ולארגונים נוספים, אבל כרגע ראשונה בסדר העדיפויות שלנו היא המערכת לרופאים".

- מתי המערכת צפויה להתחיל לפעול?

"מימוש הדור השני יחל ברבעון הראשון של 2017 והתהליך ייקח כמה שנים".

"לא על כל הטעויות אנחנו יודעים"

רשומה רפואית לאומית היא רק אחד מהפרויקטים שמובילה המחלקה של לב עמי. פרויקט נוסף הוא שיפור השירות בחדרי מיון. "זהו פרויקט יקר מאוד ללבו של שר הבריאות, יעקב ליצמן. כמעט כל אזרח שני מגיע למיון פעם בשנה לפחות, בין אם כמטופל ובין אם כמלווה. אלה הפנים של הרפואה הציבורית והמקום עמוס וקשה - והמבקרים בו נמצאים בלחץ רב.

"הכלי העיקרי שאנחנו בונים לשיפור השירות במיון הוא ניהול תורים, ברמה הלאומית: מערכת של תעדוף בתוך כל בית חולים וגם מערכת לניהול עומסים על פני בית החולים, כך שאם מתרחש אירוע, ניתן להפנות את המטופלים לבית החולים הערוך ביותר לקבלם. גם אדם פרטי, שגר למשל במודיעין, במרחק כמעט שווה מעשרה בתי חולים, יכול לבחור להתפנות למקום שיספק לו את השירות המהיר ביותר, ולפעמים המהירות הזאת מצילה חיים. מדובר במעין 'Waze' של חדרי מיון, כי הוא משכלל גם את עומסי חדרי המיון וגם את עומסי התנועה".

כבר היום מותקנים בחלק מחדרי המיון לוחות שבהם יכולים החולים לצפות בתעדוף שלהם בתור ולהעריך מתי יקראו להם, כדי להימנע מהתופעה הישראלית של מלחמה על התור ומהמתח הכרוך בהגנה עליו. לדברי לב עמי, "במקומות שבהם מותקן לוח כזה, אנחנו רואים ירידה במתח הנפשי ואף באלימות נגד רופאים וגם ירידה בעומסים, משום שחלק מהעומס נובע מכך שכל אחד מנסה לשאול ולברר מתי תורו".

הלוחות היום, ובקרוב האפליקציה, מסבירים למטופל מהו התהליך שהוא עומד לעבור. למשל, תחילה עליך לעבור ל-CT, אחר כך להמתין לפענוח ואז לשוב לרופא המטפל. כל מידע במקרה הזה עוזר למטופל ולמלוויו להשיב אליהם מעט מתחושת השליטה. בהמשך, השאיפה היא לתת הערכה של מיקומו בתור והערכת זמן המתנה. האפליקציה בגרסתה הראשונית צפויה גם היא לצאת כבר ב-2017.

"האתגרים שלנו במקרה הזה הם אחרים מאשר בפרויקט הרשומה הרפואית הלאומית", אומרת לב עמי. "אין צורך בפרישת תשתית אולם יש לשנות את תהליכי העבודה בחדר המיון. הרופאים התרגלו לשים את התיקים בערימה, ואז ערימת הניירת הזאת קובעת הכול. כעת עליהם להתנהל מול מערכת שבהדרגה תהיה לה יותר אחריות על התעדוף. כיום בן אנוש קובע את התעדוף לפי זמינות המשאבים ומכתיב אותו למערכת, אבל אחרי שנקבע התעדוף, המערכת היא שמנחה את האחות למי לקרוא".

- מתי תוכל המכונה לתעדף את התורים?

"בתחום הבריאות הדיגיטלית, העתיד מגיע לפעמים מוקדם מכפי שאנחנו מצפים. ברגע שיש לנו מערכת ניהול תורים, ויש לנו רשומה רפואית לאומית, מערכות תומכות החלטה יכולות להתפתח במהירות. החדשנות של הגורמים הפרטיים היא הרבה מעבר למה שמשרד ממשלתי יכול להעלות בדמיונו".

צמצום הפערים בפריפריה

בדיוק מתוך המחשבה הזאת, שגורמים פרטיים יכולים לפתח פתרונות שמשרד ממשלתי לא יכול כלל לדמיין, עלה הרעיון של פרסום מכרזים פתוחים, הנקראים "מכרזי אתגר", שבהם משרד הבריאות לא יאפיין את הפתרון אלא רק יגדיר את הבעיה, בקווים כלליים למדי. השוק הפרטי יציע את הפתרונות. המכרזים נבנו יחד על מנהל הרכש הממשלתי ומערך התקשוב הממשלתי. לאחר בחינה של עשרות בעיות, הוחלט להוציא מכרזים בתחומים הבאים: עומסים במחלקות הפנימיות ובמחלקות הרפואה הדחופה, טעויות בזיהוי מטופלים והשמנה. בקרוב ייכתבו מכרזי אתגר חדשים, וייתכן שהמשרד אף יזמין את הציבור להשתתף בתעדוף הבעיות.

- מלחיץ לחשוב שטעויות בזיהוי מטופלים הן באמת בעיה גדולה היום במערכת הבריאות.

"זו בעיה מספיק גדולה כדי להצדיק את המכרז, ולא על כל הטעויות אנחנו יודעים".

נראה שהמשרד לוקח את מכרזי האתגר ברצינות רבה. "אנחנו מקבלים הצעות שונות מאוד זו מזו. תהינו כיצד נוכל להשוות ביניהן בלי להביא אל ההשוואה את הטיות החשיבה המוקדמת שלנו, והחלטנו לערוך בדיקת היתכנות בשטח לכל הרעיונות הטובים, ואז להשוות ביניהם לפי מדדי הצלחה. כדי לעודד גם חברות קטנות להשתתף, המשרד מציע מימון של תהליך הפיילוט בתנאים מסוימים. אנחנו מאוד מעודדים את הסטארט-אפים ואת החברות הקטנות, וגורמים אחרים שהמשרד לא רגיל לעבוד איתם. אולם בניגוד למשל למדען הראשי במשרד הכלכלה, אנחנו לא מסתכלים על סיכויי ההצלחה של הסטארט-אפ בעולם (אם כי אנחנו מצפים ליציבות מסוימת), אלא על איזה שירות הוא יכול לתת לנו".

בבחירה היכן לבצע את הפיילוט, מנסה המשרד להעדיף את קופות החולים או את בתי החולים הפחות חזקים, כדי לעודד את התפתחותם הדיגיטלית. "כל הפעילות שלנו תורמת לקידום רפואת הפריפריה כי אנחנו גורמים להאחדה. כולם משתמשים באותה מערכת", אומרת לב עמי.

המשרד נקט צעד נוסף לעידוד הארגונים הקטנים - מימון של פיתוח מערכת לבניית תיק רפואי דיגיטלי. ציינו לעיל כי משרד הבריאות כבר בנה מערכת לשיתוף של תיקים דיגיטליים בין בתי החולים והמרפאות, אבל מה עם הגורמים שעובדים עדיין בנייר? עבורם המשרד נתן תמריץ ותמיכה לעבור מרישום מידע על נייר לתיק ממוחשב, ואף תכנן ומימן להם מערכת ממוחשבת שעליה ניתן לשמור את התיקים הללו, כדי שגם הן יוכלו בהמשך להתחבר למערכת שיתוף המידע המרכזית.

- מה עוד נעשה כדי לצמצם את הפערים ברפואה בין המרכז לפריפריה?

"אחד הכלים הבולטים הוא טלה-רפואה. במקרה הזה החלטנו להציע תשתית לאומית לטלה-רפואה, פלטפורמה, אבל לא לגעת בשירות שניתן אלא לתת לכל גורם רפואי להשתמש בשירות כרצונו. כך מתאפשר גם לארגונים קטנים להציע שירות כזה. צה"ל כבר הביע עניין".

- אתם גם אחראים לרגולציה על השירותים האלה.

"נכון. אחד הדברים שתמיד חשוב לנו לזכור הוא שהרגולציה אינה תלויה בפתרון טכנולוגי מסוים אלא בשירות שניתן דרכו. אחד הנושאים הבוערים עכשיו בתחום הזה הוא שימוש במידע רפואי שלא לצורך הטיפול הישיר במטופל, כלומר, איסוף מידע לצורך מחקר רפואי, לצורך טיוב מכשור רפואי ומערכות תומכות החלטה וגם לצורך מחקר שיווקי. כל עולם הבריאות הדיגיטלית מתבסס היום על ניתוח של מידע, הרבה מידע, ושימוש בו באופן שבסופו של דבר לרוב מיטיב עם המטופל. אנחנו רוצים שישראל תהיה מובילה בתחום הזה, אבל תוך כדי ההגנה על הפרטיות והאינטרסים של הציבור.

"בימים אלה, צוות של רגולציה נמצא בשלב החשיבה והתכנון של התחום הזה. אחד הנושאים הבוערים הוא הבעלות על המידע. הקופות אומרות שהבעלות היא שלהן ואילו אנחנו אומרים, מה זה משנה מי הבעלים - ובלבד שהשימוש במידע יהיה לטובת כלל התושבים בארץ, ולא רק מטופלי קופה אחת.

"לגבי התיק הרפואי המקוון, לכל הקופות היו תהיות ודילמות לגבי קטינים - מה יוכלו הקטינים עצמם לראות ומה יוכל ההורה לראות. מבחינה חוקית ההורה אמור להיות חשוף לכל המידע הרפואי על קטין אך כשהוא מבקש אותו מרופא, יש לרופא שיקול דעת. לכן הוחלט שבמערכת שלנו ההורים יראו באופן אוטומטי את המידע עד גיל 16 אך לא עד גיל 18, מידע מתחום רפואת הנשים של קטינות לא יהיה חשוף להורים, אלא אם כן יבקשו אותו מרופא".

- מה צפוי לנו בעתיד הקרוב והבינוני?

"בטווח הבינוני אנחנו רוצים לשכפל את המערכת שלנו לשיתוף מידע בין רופאים, גם לתחום האדמיניסטרטיבי, כלומר לאפשר למזכירה במרפאה להזמין לך תור בבית חולים, להעביר בקלות טופס 17 ולחייב את בית החולים עליו בלחיצת כפתור, ובית החולים יוכל לרשום לך תרופה שתוכלי לקבל בבית מרקחת של הקופה. הרשת הזאת, אם וכאשר תקום, היא גם בעלת משמעות בתחום של מיצוי זכויות רפואיות.

"במקביל, משרד הבריאות מנסה לשפר את מצבו כיצרן ביורוקרטיה עבור הגורמים העובדים מולו. למשל, אישור מוצרים רפואיים. גיבשנו רשימה של סוגי מוצרים ב'מסלול הירוק', כלומר שניתן לשווק ללא אישורנו ורק עם תחילת השיווק מגישים לנו את התיק ואנחנו מאשרים אותו. זה נכון גם לרישיון רופאים - עד כה הם היו מגישים לנו את מסמכי הלימודים שלהם ואז יושבים בבית שלושה חודשים עד שמקבלים אישור לעבוד. היום, ברירת המחדל היא שמותר להם לעבוד, ותוך כדי תחילת העבודה אנחנו עוברים על המסמכים שלהם ומאשרים, אלא אם כן משהו הדליק אצלנו נורה אדומה. אפילו תהליך בחירת הסטאז' נעשה היום בפורטל דיגיטלי".

- מה שנעשה בארץ דומה למתרחש בארה"ב?

"בארה"ב לא הייתה כלל מערכת של תיק רפואי אישי, אז הם היו צריכים לתמרץ במיליארדי דולרים את המעבר לתיק כזה, בעוד שאנחנו היינו צריכים לעשות זאת רק עבור הגורמים הקטנים יותר. מערכת הבריאות האמריקאית היא הרבה יותר מבוזרת ומורכבת משלנו ולכן אין להם מערכת אינטגרטיבית לשיתוף מידע בין כל הקליניקות ובתי החולים ברמה הלאומית.

"אין היום שום כוונות התממשקות למערכת הדיגיטלית האמריקאית, אך אנחנו יושבים בצוותי עבודה משותפים עם ארה"ב ובריטניה, סביב סוגיות מסוימות, כמו פיתוח של מדדי איכות למערכות. בעתיד כן יהיו כנראה ממשקים כאלה, אך ישראל היום עובדת בקידוד ישן שרוב העולם אינו משתמש בו. עכשיו אנחנו שוקלים להחליפו".

"כך או כך, השינויים הטכנולוגיים ישפיעו על האופן שבו כל אחד מאיתנו צורך בריאות - מקופת החולים, מבית החולים, מבית המרקחת ומהרופאים הפרטיים".

"למרות שאנחנו עובדים מהר, הביקוש לפתרונות עולה על ההיצע"

שירה לב עמי, בתפקידה כראש תחום הבריאות הדיגיטלית והמחשוב במשרד הבריאות, מנהלת כ-200 איש, והיא רק בת 36. למרות גילה הצעיר, מאחוריה קריירה שהייתה יכולה לפרנס בכבוד כמה בכירים. בשנים 1999-2004 היא שירתה במודיעין במגוון תפקידים - מתכנות ועד ראש מדור מערכות מידע ותפעול מבצעי. לאחר מכן עסקה בניהול מערכות המידע ובפיתוח הדרכה, ובמהירות הפכה יועצת בחברת שלדור. לאחר מכן עסקה בתחום המשפטי בקבוצת פישמן: "הייתי מעורבת במכירה של חברות והנפקה של חברות, עד שהקבוצה נפלה עם הלירה הטורקית".

בגיל 27 החליטה לחפש עבודה שיש בה גם תרומה לחברה ("ולא רק לטייקונים"), ושימשה מנהלת תפעול ומערכות מידע של קרן יד הנדיב. "עסקנו באסטרטגיה פילנתרופית, ניהול מענקים - זה היה מקום מרתק עם אופי של חו"ל, פרפקצוניזם מסוים והסתכלות מערכתית". משם המשיכה לתפקידה הנוכחי במשרד הבריאות, לאחר שזכתה בו במכרז. "חיפשתי אתגרים", היא אומרת.

במקביל לכל אלה השלימה שלושה תארים שניים בהצטיינות: במדעי המדינה, במינהל עסקים ובמשפטים. שלושתם נלמדו במקביל, במסגרת התוכנית הבין-תחומית למצטיינים באוניברסיטת תל אביב.

- עד שאני אגיד "הספקת הרבה" את תספיקי עוד משהו.

"בואי נגיד שבשנות ה-20 שלי, בכל פעם שעשיתי תפקיד הבנתי מה אני לא רוצה לעשות, ובכל פעם התקופה עד ההבנה התקצרה. זה קרה עד שהגעתי לקרן יד הנדיב, שם ביליתי חמש שנים וגם עכשיו אני בתפקיד שלי כבר כמה שנים".

- כשנכנסת למשרד, נתקלת בהתנגדות על רקע טכנופוביה?

"צפינו הרבה יותר התנגדות מכפי שהייתה. בתחילת הדרך ארגונים לא רצו לשתף מידע. בתי החולים לא רצו שהקופות יוכלו לבקר בקלות את הטיפולים שהם נותנים. היום זה נראה לכולם הגיוני. כל המערכת מדברת בשפה משותפת יותר בגלל השיתוף הטכנולוגי.

"מי שבחר בי לתפקיד, פרופ' רוני גמזו, הוא בולדוזר שמאוד מאמין בטכנולוגיה. גם אחרי שהוא סיים את תפקידו התהליכים לא נעצרו והמשרד כבר הבין שזה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו, אלא כלי עבודה בסיסי שכל אחד נזקק לו כדי לקדם את היעדים שלו. אנחנו נמצאים היום במקום שבו כבר אי-אפשר לעצור את התהליך. המשרד מסתכל אל העתיד והטכנולוגיה היא חלק משמעותי מהעתיד הזה. ולמרות שאנחנו עובדים מהר, הביקוש לפתרונות שלנו עולה היום על ההיצע".

עוד כתבות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

צה"ל מאשר: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף