עלייתו ונפילתו של נוחי דנקנר: איך הפך מטייקון לעבריין מורשע?

נוחי דנקנר איבד את קונצרן אי.די.בי, איבד את הכסף ואת המעמד, איבד נכון להיום את החירות שלו - ובדרך איבד גם את הקסם ■ איך זה קרה?

נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף
נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף

איש העסקים, מבכירי המשק, נוחי דנקנר, הילך קסם על אנשים. כשהוא היה נכנס לחדר, תמיר וזקוף, ראשים היו מסתובבים להביט בו כמעט ללא דעת. לעיתים היה שולח חיוך קטן או חצי-קריצה למי מהנוכחים וגורם לאותו אדם להרגיש מיוחד. חשוב.

דנקנר היה הצ'ארמר המושלם. הכול התאים. המראה החתיכי, העיניים המחייכות, השיער הזהוב, הסטייל, קול הבריטון, הדיבור הרהוט - כולם שיחקו לטובתו בעולם העסקים, כמו גם בחייו האישיים.

גם מוח חריף, יכולת לזהות הזדמנויות עסקיות ולקחת סיכונים, עבדו לטובתו, עד שלב מסוים. לא בכדי הוא הגיע לפסגת השוק. נוחי נישא על גלי ביטחון עצמי - לעיתים מופרז, יש שיאמרו - כל הדרך אל ראש קונצרן ענק במשק; משם - הצניחה אל בין כותלי הכלא חדה וקשה במיוחד. ובמקרה שלו, היא עברה גם דרך קריסה כלכלית מתוקשרת.

לפני 13 שנים התמקם נוחי דנקנר בראש הקבוצה החזקה במשק - קבוצת אי.די.בי. תוך זמן קצר הוא העלה את הקונצרן לשיאים חדשים מבחינת עוצמתו, עד שריסק אותו בסדרה של החלטות שגויות.

עד לסוף שנות ה-40 לחייו, דנקנר היה לא יותר מאדם אמיד. ערב כניסתו לעסקים היה עורך דין, לא אחד מהבכירים בארץ. אולם כשהוא פנה לעסקים - דרך כוכבו. בעשור האחרון דנקנר כיכב בראש פסגת אנשי העסקים, וגם צנח אל התחתית - קרס כלכלית והפך לנאשם ולמורשע ולמי שעומד בפני עונש מאסר ממושך.

דנקנר הוא בנם של יצחק וזהבה דנקנר, משפחה אמידה שהחזיקה בחברת דנקנר השקעות. בין היתר היא בעלת השליטה בחברת תעשיות מלח, ובאמצעותה בקרקעות המתוקשרות בעתלית, שישמשו לימים למסלול ההמראה של נוחי ובן-דודו, דני דנקנר, לצמרת של עולם העסקים בישראל.

בבית הספר התיכון למד דנקנר בגימנסיה הרצליה בתל-אביב. בצבא שירת בחיל האוויר. כשהשתחרר, פנה לעסקים. העסק הראשון שהקים היה בוטיק לגבינות וליין ביפו, שאותו מכר כעבור שנה. במחצית השנייה של שנות ה-70 השלים נוחי את לימודי מדעי המדינה ומשפטים באוניברסיטת תל-אביב, ולאחר סיום לימודיו, החל להתמחות בעריכת דין במשרד עורכי הדין יגאל ארנון.

לאחר מספר שנים במשרד המוכר, פרש ממנו יחד עם מי שהפך לשותפו למשרד עורכי דין עצמאי, עו"ד משה לוסקי. משרד דנקנר-לוסקי קלט הרבה מן העסקים של משפחתו של דנקנר לטיפולו. בימים ההם, "השריף" במשפחה היה שמואל דנקנר, דודו (אחי אביו), ואז היחסים עם האחיין נוחי עוד היו מצוינים. לימים יתגלעו חילוקי דעות בין נוחי לבין שמואל הדוד סביב העסקה לרכישת מניות הפועלים.

באמצע שנות ה-90 הצליח בן-דודו של נוחי, דני (בנו של אברהם דנקנר), להביא להפשרת קרקעות המלח בעתלית למגורים, ושווי הקרקע הפך לבטוחה להלוואה, שבאמצעותה רכשה חברת תעשיות מלח, את חלקה (כ-10%) בבנק הפועלים בתמורה לכ-1.4 מיליארד שקל. זאת, באמצעות הלוואה שסיפק בנק לאומי.

בשלב הזה, האחיינים, נוחי ודני, לקחו את המושכות לידיים. בגין השיטות שבאמצעותן הושג ההסכם הנכסף עם מינהל מקרקעי ישראל, עוד יישפט דני דנקנר לימים, יורשע ואף ירצה מאסר בפועל בגין שוחד, במסגרת ספיח של פרשת הולילנד. אולם נכון לשעתו, הקרקעות המופשרות עשו את האפקט שלהן - הדנקנרים קנו לעצמם כרטיס כניסה למגרש המשחקים של "הגדולים". בן-הדוד דני קיבל כיסא בדירקטוריון בנק הפועלים (לימים גם את כיסא היו"ר), דבר שפתח כמה דלתות גם לנוחי, שבאותה תקופה פנה לעסקים.

במקביל לפעילותו כעורך דין הקים דנקנר את חברת גנדן תעופה ותיירות, החברה הפרטית שבאמצעותה יזם את הקמת חברת התעופה ישראייר, שאותה ימכור לימים לקבוצת אי.די.בי, בעסקה שנויה במחלוקת.

בהמשך עבר המסלול המקצועי-עסקי של דנקנר דרך מספר השקעות בתחום הנדל"ן; ואז הגיע אל גולת הכותרת: רכישת קבוצת אי.די.בי - יחד עם משפחות מנור ולבנת - ממשפחת רקנאטי, תמורת כ-840 מיליון דולר.

נוחי דנקנר עצמו הגיע לעסקה עם עשרות מיליוני דולרים בודדים בכיס, והרבה מימון; ובשנים שאחרי הרכישה האדיר את הקונצרן שבשליטתו וגם את חשבון הבנק הפרטי שלו.

ביטחונו העצמי של בעל השליטה היה בשיא. ואז התחילו ההימורים העסקיים והטעויות, בהם השקעה בפרויקט מלונאות ומגורים בלאס וגאס - שכשל; רכישת מניות בבנק קרדיט סוויס השווייצרי במיליארדים (מה שיצר לחץ תזרימי בחברה); ורכישת עיתון "מעריב" שקרס.

לכל אלה - יחד עם "מחאת האוהלים" שחיציה הופנו אל לא מעט חברות מקבוצת אי.די.בי - היה חלק בקריסתו הכלכלית של דנקנר, שהפך בין-לילה מאיש עסקים ומפילנתרופ אהוד ל"טייקון" בפי כל.

גם מהפכת הסלולר שפגעה בסלקום, מקבוצת אי.די.בי, נתנה את אותותיה. אלה ועוד הביאו קבוצה משגשגת לסף קריסה, ואת בעל השליטה שלה לפנות לדרכים פליליות. זאת, על-מנת להציל את הקונצרן שעמד בראשו, כפי שקבע בית המשפט בהרשיעו את דנקנר.

נוחי דנקנר איבד את הקונצרן. איבד את הכסף. איבד - נכון להיום - את החירות שלו. ובדרך איבד גם את הקסם. 

■ נוחי דנקנר נידון לשנתיים מאסר בפועל בגין הרשעתו בהרצת מניות

דעה: מעשים טובים מצדיקים הנחה?

דעה: נוחי יצא בזול  

נוחי דנקנר
 נוחי דנקנר